לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




והעולם שוב שותק

והעולם שוב שותק

דווקא אני, דור שלישי לשואה, שסנסור הסבל לזולת שלי אמור להיות רגיש ומכיל יותר, גיליתי שכל הסבל הזה מעניין אותי כקליפת השום.

מאת

"הלילה" (באידיש": און די װעלט האט געשװיגן - ""והעולם שתק") הוא ספרו הראשון של הסופר היהודי-אמריקאי אלי ויזל, המספר את קורותיהם של ויזל ואביו שלמה במחנה הריכוז באושוויץ ובוכנוואלד בשנים 1944-1945-

הספר נחשב לספר השואה הנפוץ ביותר ותורגם ליותר מ35 שפות.

שנים הרהרתי מאיזה מקום הגיעה האדישות המפלצתית הזו, מהסוג שצ'כוב הגדיר כ"שיתוק הנשמה".

סוגיית הפצצת אוושוויץ הינה בין הידועות בחקר השואה:

מדוע לא הפציצו בעלות הברית את מחנה ההשמדה אושוויץ ואת מסילות הרכבת המוליכות אליו?

העולם היהודי לא הרפה מסוגיית הידיעה והבחירה של העולם:

האם העולם ידע מגודל הזוועה ואם כן איך בחר לעצום עיניים בשתיקה בשב ואל תעשה?


גדלתי כדור שלישי לשואה, בבית שנטף מודעות נוכחת תמידית, לשואה ולמראות אושוויץ וטרבלינקה. סבי הרב אליהו גלייכמן זצ"ל איבד שם את אשתו וילדיו והתחיל את חייו מחדש. הזיכרונות מטרזינשטט צפו ועלו מבעד למבט הכואב של סבתי עד לנשימתה האחרונה. ודווקא בגלל זה, הבטן שלי כבר כמה חודשים מתהפכת. בשקט. אבל בקביעות.

הקולות הלוחשים לי הפכו אט אט חזקים, תקיפים וצעקניים יותר. ואז הגיעה תמונת הפעוט הסורי שמת ונסחף לחוף. והילד בן השבע שנרצח במגרש הכדורגל על ידי פעיל דאע"ש לעיני הוריו. ואז הסכר נפרץ, גועש ושוצף ונושא מעליו שאלות משפדות:

והעולם שותק?

ומה אתה עושה בכדי לעצור את הזוועה שמתרחשת בקו אווירי של 50 קילומטר מהגבול שלך?

ניסיתי לסחוט  עוד פעם את הטיעון המביך של:

"נו, כשמחבלים טובחים במחבלים, זה טוב ליהודים, לא?"

אבל אז ראיתי שוב בעיני רוחי את הפעוט הסורי, את הילד בן השבע שבסך הכל רצה לשחק בכדור ואתהוריו ההמומים, ופתאום הלוגיקה של מוסריות האדישות שלי קרסה לתוך הצביעות של עצמה.

והעולם שתק?

השאלה שמעסיקה את החוקרים: כמה הוא בעצם ידע, לא מתחילה אצלי בכלל.

כי אני הרי יודע.

ורואה.

ומקבל את כל הזוועה הזו דרך האינפוזיה המתפוצצת ממידע שמקיפה אותי תמיד.

ראיתי את הפעוט הסורי ב HD. על פלזמה של 50 אינץ'. ראיתי והמשכתי הלאה. מבקש להתעלם

דו"ח של מרכז המחקר הסורי לזכויות אדם מציג נתונים מזעזעים על מלחמת האזרחים:

  • כ-210 אלף בני אדם נהרגו
  • מתוכם: 10,664 ילדים ו-6,783 נשים,
  • כ-3.7 מיליון בני אדם הפכו לפליטים.

ואז אתה מגיע לנשק את הילדים שלך לפני שהם הולכים לישון ולקרוא להם 'המלאך הגואל אותי', ושוב עולה תמונתם של הפעוט והילד הסוריים שכנראה טרם הספיקו לגבש דעה אודות סכסוכים מדממים ושנאה תלוית לאום.

פעוט שלא זכה שיקראו לו את 'האריה שאהב תות', והחלומות הילדותיים של הילד שקפאו לנצח על מגרש הכדורגל. ממש כמו אלו של אבריימל'ה, הבן האובד של סבא שלי, שנרצח בשואה.

והעולם שתק?

אם אהיה כן עם עצמי, גיליתי שכל מעשי הסבל האלו, רצח הילדים, אונס הנשים היזדיות, אוניות המהגרים שמטביעות מאות מוכי גורל, מעניינים אותי פחות מאשר איך נגמר המשחק האחרון בפלייאוף הNBA.

אני יודע שהסבל שם. אבל נו:

החיים שלנו מספיק מאותגרים גם בלי לנסות ולהיות "אמא תרזה" לכל העולם, לא כך?

אהממם. לא. לא ככה. כי גם אם אני לא הולך עכשיו לעצור בידיי את דאעש, אני כן יכול לעצור רגע ולראות איך לכל הרוחות, אני, הקטן, הכלום, מסוגל לקדם איזו יוזמה שתכניס יותר למודעות, שאנחנו עדים לאחד ממעשי הזוועות הגדולים ביותר.

דווקא אני, דור שלישי לשואה, שסנסור הסבל לזולת שלי אמור להיות רגיש ומכיל הרבה יותר. דווקא אני, יהודי, בן לעם שסממניו הם: "רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים"? 

אני הרי שמעתי מכלי ראשון איך זה לטבוע ולהרגיש שאתה שקוף. אפס. לא מעניין אף אחד.

אז אולי אכתוב מערך שיעור ואנסה לדחוף את זה לתוכנית הלימודים. אולי דף בפייסבוק. אולי לארגן עצומה. לא יודע. באמת שאני אשמח לשתף פעולה או לחשוב על כל דבר מעשי מעבר לכתיבת הטור הזה, בכדי שבעוד כמה עשרות שנים בעזרת השם, כשהנכדים שלי ילמדו היסטוריה וישאלו אותי:

"אז מה סבא, ידעת מכל ההרס והחורבן האנושי הזה, ומה עשית?"

אני אוכל להגיד להם שלפחות ניסיתי. שזה היה לי במודעות. שרציתי. בעטתי. נלחמתי בטחנות רוח.

הכול חוץ מלסתכל עליהם, לזוע בחוסר נחת.

ולשתוק.

14/5/2016

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 6 תגובות ב-6 דיונים

(6) ארנון, 22/5/2016 10:08

אהבתי את התמימות(?) אבינועם

אמיר גלעד (4) כבר ענה. החמלה והתסכול במקומם, הרצון לעזור במקומו וההשוואה בין משחטות (סליחה על הביטוי) לחיסול יהודים ומשחטות מוסלמיות לחיסול מוסלמים, מיותרת לטעמי.

(5) אביב, 22/5/2016 09:03

אין חדש תחת השמש - עשו שונא ליעקב

נו, מה מפליא? הרי לפני כשבעים שנה ניסו להשמידנו עם התמיכה שבשתיקה וגם אקטיבית של ארצות המערב.ף ("אכילה לאורו" וסגירת הגבולות בשוויץ וכו'). לכן סוריה לא מעניינת את העולם. רק חיסול היהודי. "עשו שונא ליעקב" תמיד היה ותמיד יהיה.

(4) עמיר גלעד, 19/5/2016 12:47

עת להחריש ועת להשמיע קול

אבינועם יקירי טול קורה מבין עיניך ואל תרגיש שלא בנוח.היהודים בזמן השואה לא התכוונו להרע לאף אחד, בטח לא לבנות הברית שנישקו את ידיהן המצילות (התמונה המפרסמת משחרור ברגן בלזן). כך גם היזידים בעירק והכורדים שאם תצילם בדרך כל שהיא, יכירו לך תודה לעולם. אבל הארגונים הניצים בסוריה, כולם בלי יוצא מהכלל, כולל השלטון העלווי, שונאים אותך שינאת מוות. תסייע למי שתסייע, לפצועים של המורדים, לחיילים סוריים, לאזרחים מכל הסוגים וכו. בסופו של דבר כולם יקומו עליך להשמידך. אז מה הועילו חכמים ? רק חומר למחשבה. בברכה עמיר גלעד

(3) יהושע, 19/5/2016 07:29

אשרי שיאחז וינפץ עולליך אל הסלע

אני חושב שיש הבדל אותם סורים שהיו מתים לשחוט אותנו אין לי שום בעיה שיישחטו. מין הראוי לציין שסבא שלי לחם במלחמת יום הכיפורים הוא היה מהראשונים לעלות למוצבים ברמת הגולן והוא ראה שדה של חיילים יהודים שחוטים וערוותם בפיהם. השנאה שלהם ליהודים לא יודעת גבולות. תראה שם שכל קבוצה וקבוצה מאשימה את ישראל בבעיות שלהם למעט כמה סורים בודדים שיש להם בלוג תמיכה בישראל.

(2) אריה, 18/5/2016 11:48

באמת

אז מה עושים? אולי מישהו מכיר יוזמות שאפשר לחבור אליהן

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub