רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

חברה

הקרבן החמישי לטבח בהר נוף

ב׳ בטבת ה׳תשע״ו ב׳ בטבת ה׳תשע״ו 14/12/2015 | מאת יעקב קריסטל

לזכר הרב יחיאל רוטמן, שנפטר לפני חודשיים מפצעיו, לאחר שנפגע בטבח בבית הכנסת בהר נוף לפני קצת יותר משנה.

בכה בחשוון תשע"ו, מלאה שנה לטבח הנוראי בהר נוף. זכר הצדיקים שנרצחו באכזריות עדיין חי בלבנו, ועמו הכאב.

בכל פעם בה שמענו את היתומים חוזרים ואמרים קדיש, נזכרנו בטבח. רק לפני חודשיים הם סיימו להגיד קדיש על הוריהם שמתו על קדושת השם, ועבורנו הייתה בכך נחמה פורתא.

אולם שבועיים אחרי שסיימו, בי"ב בחשוון, כמעט שנה אחרי האסון, החל סבב חדש של קדישים. שוב נפתחו הפצעים עם פטירתו של שכני האהוב וחברי היקר, הרב חיים יחיאל רוטמן הי"ד.

הרב חיים יחיאל רוטמן נפצע בראשו מסכין הקצבים במהלך הטבח, ומאז היה במצב תרדמת. בכל יום התחננו לאלוקים שיחזיר אותו אלינו. אולם ביום ששי בין הערביים, ממש עם כניסת השבת, נשמתו של חיים עזבה את עולמנו ושבה אל יוצרה.

נשמה טובה

מוֺלי, אמו של חיים, סיפרה לנו שכאשר הוא היה בן שש, הוא נסע עם הוריו במכונית וראה דרך החלון ילדה קטנה, בערך בת חמש, בוכה ליד עגלת בובה הפוכה. הוא ביקש מההורים שלו לעצור את הרכב,. יצא, והפך את העגלה כדי להרגיע את הילדה.

חיים גדל בטורונטו קנדה, עם שני אחים ושתי אחיות. בנעוריו, הוא היה מבקר אחת לשבוע במוסד סיעודי יהודי. הוא היה רוקד עם החוסים הישובים בכיסאות גלגלים, ומצליח לרומם את רוחו של כל מי שבא איתו במגע.

לפני עשר שנים, בנו בן ה-17של חיים נהרג בתאונה טרגית, בה הוא נפל מצוק בעודו רוכב על אופניו ביער ירושלים. ובכל זאת, האבדן הנוראי הזה לא שינה את יחסו לזולת, והוא שמר על ארשת פנים שמחה אפילו בתוך האסון הנוראי הזה.

חיים דיבר עם אחרים בטונים הכי שמחים והכי נעימים. קולו שידר שלוה ואהבת חסד, ועצם השהייה לצידו עוררה שמחה ואהבת ישראל.

הלווייתו של חיים נערכה במוצאי שבת, זמן שבדרך כלל אינו מתנגש עם התוכניות של האנשים. מעבר לזה, היא התרחשה באותו לילה שבו הזזנו את המחוגים לאחור, דבר שאפשר לאנשים שעה נוספת כדי להשלים את השינה שנחסכה מהם, בשל שעת הסיום המאוחרת של הלוויה. לא יכולתי שלא לחשוב שאפילו במותו, חיים עשה הכל כדי לא להפריע לאחרים.

אהבת תורה

לא קשה לעשות מעשים גדולים שמעמידים אותנו במרכז ההתעניינות הציבורית. מה שמעיד באמת על אדם גדול, הם דווקא המעשים הקטנים שלו. זכיתי להיות שכנו וידידו הקרוב של חיים בעשר השנים האחרונות, ולראות במו עיני המון מעשים קטנים של גדולה.

חיים אהב והוקיר את התורה. בכל פעם שנפגשנו הוא היה מבקש ממני לומר לו איזה 'חידוש' או דבר תורה. הוא היה מאזין במלוא תשומת הלב, כאילו שהוא שומע את התובנות העמוקות ביותר.

במשך 23 השנים האחרונות, חיים למד עם הרב ברוך טנזר, ראש כולל חשוב בירושלים, שאמר שמעולם לא הייתה לו חברותא כמו חיים רוטמן. הרב טנזר היה מקפיד לנסוע מהר נוף עד לרעננה, כדי להמשיך ללמוד איתו גם אחר הטבח.

חז"ל אומרים שעלינו לרוץ לדבר מצוה, כאילו שאריה רודף אחרינו (ברכות ו, ב). אני לא מאמין שאי פעם ראיתי מישהו שעושה את זה מלבד חיים רוטמן, שבמו עיני ראיתי כיצד הוא רץ כל בוקר לבית הכנסת עטור בטלית ותפילין.

אשתו, ריסה, עברה ניסיונות בלתי אפשריים במשך השנה האחרונה, כשהיא לא יודעת אם בעלה חי או מת. היא קיבלה תמיכה מארבע האלמנות האחרות, ממשפחתה ומכל הקהילה שעמדה, ותמשיך לעמוד לצידה.

הרב יצחק מרדכי הכהן רובין, רבה של קהילת בני תורה שבה נערך הטבח, אמר: "אם חשבנו שנשכח מהקרבנות הקדושים אחרי 12 חודשים, שוב עלה המוות בחלוננו. אנחנו לא יכולים לשכוח מה שקרה. מספר האלמנות עלה לחמש, ומספר היתומים לשלושים וחמישה."

יהי רצון מהמשיח יגיע במהרה ויקוים בנו הכתוב, "בלע המוות לנצח, ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים".

תרומות למשפחות הקרבנות בהר נוף

קופת העיר ; טלפון: 1800-394747
כתובת: קופת העיר ת.ד. 49, בני ברק
קרן 2159

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן