לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




הטבח בפריז

הטבח בפריז

מראות המוות – בין אם בפריז או בחברון, ירושלים או ניו יורק – צריכים לשמש אזהרה לכולנו.

מאת

היום הזה כבר נקרא יום שישי השחור – יום שייזכר לשמצה עקב הארוע האכזרי הנורא שאירע בו, המתקפה על לב לבה של התרבות המערבית.

בשישי בערב לפחות 129 אנשים נרצחו בברוטליות ויותר מ- 350 איש נפצעו בסדרה של התקפות מתואמות שהיכו גלים בחצי תריסר מקומות בפריז. באחד מהם, ארבעה טרוריסטים חמושים בנשק אוטומטי שצעקו "אללהו אכבר", הסתערו פנימה במהלך קונצרט של להקת הרוק האמריקאית "איגלס אוף דט' מטאל" ירו בלי הפסקה ואחר כך הוציאו להורג בני ערובה בזה אחר זה.

בערבו של היום האלים ביותר שידעה אדמת צרפת מאז מלחמת העולם השנייה, מגדל אייפל נסגר "עד להודעה חדשה". מוזיאון הלובר סגר את דלתותיו. המדינה שחרתה על דגלה חופש, אחווה ושוויון, הוציאה אל מחוץ לחוק התכנסויות פומביות עד יום חמישי לפחות.

צרפת נשבעה לנקום בתוקפים. הנשיא פרנסואה הולנד הוקיע את מתקפת הטרור כ"הכרזת מלחמה". הוא הכריז על מצב חירום ונקט בצעד חסר תקדים כשסגר את כל גבולותיה של צרפת בשעות המאוחרות של יום שישי, זאת לאחר שמחבלים פתחו באש במספר מיקומים שונים. בשעה מוקדמת ביום שבת אמר הולנד, "אנו נילחם בטרור, ללא רחמים".

ברחבי העולם, אנשים התאספו להתאבל על קורבנות הטרור של יום שישי, הדליקו נרות לזכרם, שרו את ההמנון הצרפתי ומילאו את שגרירויות צרפת ברחבי העולם בפרחים ובהודעות מחזקות. מספר אתרים הוארו בצבעי הדגל הצרפתי.

גם אמצעי התקשורת הציעו סלוגן חדש כדי לבטא את הכאב המשותף ואת הסלידה ממתקפת הטרור המחרידה בצרפת. רק לפני קצת יותר מעשרה חודשים הצהיר העולם המערבי שהתקפה על צ'רלי הבדו, מגזין סטירי, היא התקפה על כולנו. הסלוגן שסחף את העולם אז היה "אני צ'רלי". היום, הגרסה שהציעו מנהיגים פוליטיים מרחבי העולם היא "אנחנו כולנו צרפת".

לרוע המזל, הביטוי האחד שלא קיבל מספיק דגש למרות היותו רלוונטי הרבה יותר, הוא הביטוי שנוגע בלב לבה של הטרגדיה הזו ומזהה את המקור שלה, אותו ביטוי שבערבו של יום שישי השחור ראוי היה לבסוף להעיר את המדינאים הישנוניים מתרדמתם האדישה, ולזעזע את המנהיגים השתקנים בעלי התגובות האפתיות לטרור המשתולל במדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון. העולם היה צריך להבין לבסוף ש"אנחנו כולנו ישראל".

לא הייתה זו יד המקרה שיום שישי השחור בפריז היה גם היום בו התקיימה לוויה טרגית בישראל. הקרבנות היו הרב יעקב ליטמן ובנו נתנאל, שנטבחו בדרך לחגיגת שבת לכבוד חתונתה הקרובה של בתו של הרב, שרה. הם נרצחו במתקפת טרור איסלמי בגבעות חברון, ע"י מחבלים ששהו ברכב בצד הדרך. הפעם קרבנות יהודים חפים מפשע נרצחו מאש יריות. בשבועות האחרונים היו רציחות רבות נוספות ופציעות מדקירות - מעשי אלימות אכזריים וחסרי הבחנה, שבוצעו ללא קשר לגיל, מין או מיקום.

למען אותם קרבנות העולם לא זעק בכאב משותף. למענם העולם התבונן רק על ה"סיבות" – הדרך המתורבתת כביכול להצדיק מעשי טרור בלתי נסלחים. למענם העולם היה מסוגל לסלוח על הבלתי נסלח, למחול על הבלתי ניתן למחילה, להגן על מה שלא ניתן להגן עליו.

אינני מבדיל בין טרור לטרור. שום טרור אינו מוצדק.

הנשיא הישראלי ראובן ריבלין, שנאם בלווייתם של נתנאל ויעקב ליטמן, מבהיר את הנקודה בבירור. בפנותו למאות המתאבלים, אמר הנשיא כי אין הבדל בין מתקפת הטרור בישראל לבין התקפות הטרור בחו"ל.

"אינני מבדיל בין טרור לטרור. שום טרור אינו מוצדק. אין טרור שהוא מוצדק יותר או מוצדק פחות. מראות המוות ושפיכות הדמים שהיינו עדים להם בפריז, ברחבי המזרח התיכון וכאן בארצנו, צריכים לשמש כאזהרה לכולנו. בין אם בפריז או בחברון, ירושלים או ניו יורק, עלינו להילחם מלחמת חורמה כנגד אותם אנשים שטובחים בחפים מפשע, אותם רוצחים בדם קר".

מילים כדורבנות. אולם מה שחשוב להוסיף הוא החיבור הברור בין הקנאות שהובילה למתקפת הטרור המחרידה בצרפת לבין קודמותיה בישראל, שם עצם העולם את עיניו כיוון שהקרבנות היו רק יהודים. כמה זמן ייקח לאירופה ולשאר העולם להבין ש"כולנו ישראל"?

היהודים תמיד תפקדו בתור "הקנרית במכרה הפחם". זוהי אנלוגיה מפורסמת המתייחסת לכורי הפחם שנהגו לקחת עמם קנרית למנהרות הכרייה, בידיעה שאם גזים מסוכנים כגון פחמן חד-חמצני הצטברו במכרה, הגזים יהרגו את הקנרית לפני שיהרגו את הכורים וכך יספקו סימן אזהרה ברור שיאפשר לכורים לפעול בזמן. ההיסטוריה מלמדת שהיהודים משמשים באותו התפקיד עבור התרבות. היהודים תמיד נבחרים כקרבנות הראשונים. לעתים קרובות מדי הם נתפסים ככאלה שניתן לוותר עליהם – קרבנות שרציחתם לא תביא לענישה. עבר זמן עד שהעולם הכיר בכך שהפתרון הסופי של היטלר עבור היהודים לא היה אלא צעד ראשון בתוכנית שאיימה על כלל האנושות.

כמה זמן עלינו לחכות עד שהעולם יבין ש"כולנו ישראל" – ושהקנאים הקיצוניים שצעקו "אללה הוא אכבר" בעודם דוקרים חפים מפשע ברחובות ירושלים, עלולים במהרה למצוא את דרכם לא רק לצרפת, אלא לכל הנציגים של ערכים, אמונות ותרבויות?

16/11/2015

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub