רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

חברה

מפולת הבורסה – דוקא לפני ראש השנה

ט״ו באלול ה׳תשע״ה ט״ו באלול ה׳תשע״ה 30/08/2015 | מאת הרב בנימין בלך

עוד קריאת התעוררות ממש בזמנה באלול.

וול סטריט מתנודד. תוך מספר שעות בשבוע שעבר, צנח מדד הדאו ג'ונס ב-1089 נקודות, ורשם שיא חדש של ירידת מדדים ליום אחד. דאגה שוטפת את השווקים העולמיים והתחושה הגוברת בקרב המשקיעים היא פחד.

מה קרה? מי שמתייחס ברצינות לדברי התורה, רואה שלפני שנים רבות אלוקים הזהיר אותנו בדיוק משפל כלכלי כזה, ונתן עצה רלוונטית במיוחד לקראת החגים הקרבים.

את הסיפור הזה כולנו זוכרים מהתורה:

וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-פַּרְעֹה: חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא, אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹקִים עֹשֶׂה, הִגִּיד לְפַרְעֹה. שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת, שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה, וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת, שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה. חֲלוֹם, אֶחָד הוּא. וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעֹת הָעֹלֹת אַחֲרֵיהֶן, שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה, וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הָרֵקוֹת - שְׁדֻפוֹת הַקָּדִים, יִהְיוּ, שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב... הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים, בָּאוֹת--שָׂבָע גָּדוֹל, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב, אַחֲרֵיהֶן, וְנִשְׁכַּח כָּל-הַשָּׂבָע בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם... (בראשית מא, כה-ל)

יוסף לימד את פרעה רעיון חדש שלא היה מוכר קודם. ישנה מחזוריות כלכלית שחוזרת על עצמו בלי הרף, ומוליכה אותנו משגשוג לעוני, בתבנית שחוזרת על עצמה שוב ושוב ושוב. עיקר עצתו של יוסף, שהצילה את כלכלת מצרים ואפשרה לה להפוך למעצמה עולמית, הייתה פשוטה: התכוננו בזמנים הטובים לזמנים הרעים שיגיעו בודאי.

נדלג קדימה לשנת 1929. בעוד שהעניים השקיעו את חסכונותיהם בבורסה, שהבטיחו להם שרק תעלה, הסטטיסטיקאים האמריקאים, התחזיות העסקיות והמחבר רוג'ר בבסון הזהירו בספטמבר אותה שנה: "מזג אוויר נעים אינו נמשך לנצח. המחזוריות הכלכלית פועלת היום כמו בעבר. מערכת הבנק המרכזי של ארה"ב הביאה את הבנקים לעמדה חזקה, אולם היא לא שנתה את הטבע האנושי. יותר ויותר אנשים לווים ומספסרים היום בכסף, מאשר בכל זמן אחר בהיסטוריה. במוקדם או במאוחר הנפילה תגיע, והיא עלולה להיות נוראית."

לא נכון שלא היו לאנשים שום סימני אזהרה מוקדמים לפני השפל הגדול של 29. ג'ימס דייל דוידסון וסיר ויליאם ריס-מוג, בספרם Blood in the Streets (דם ברחובות), שעוסק בשפל הגדול, מצטטים את דבריו של פול קליי משירותי ההשקעה מודי, מה-28 בספטמבר, 1928, על "הדעות הכלכליות המופרכות והמזיקות". קליי אמר, "הראשונה בין האמונות הטפלות האלה היא אשליית העידן החדש שמאופיינת בביטוי, 'זהו עידן חדש, סטטיסטיקות העבר לא נחשבות'. כל תקופה של שגשוג נחשבת לעידן חדש בעל אמינות רבה יותר להבטיח תמידיות."

נשמע מוכר? לפני השפל של 2001, כמו גם לפני זה של 2008 (שימו לב: 7 שנים ביניהם. שבע שנים נוספות מביאות אותנו להווה, 2015), העיתונים והמגזינים שפעו סיפורים על "הפרדיגמה החדשה" – התפיסה שהודות לתחרות העולמית המוגברת והחידושים הטכנולוגיים, האינפלציה והמחזוריות הכלכלית הלכו לעולמן. הכלכלות המפותחות, במלים אחרות, יכולות לצפות לשנים רצופות של צמיחה ואינפלציה נמוכה, ולכן חיוניותם של מחירי הפדיון בעולם מוצדקת.

במלים אחרות, תשכחו מהעבר ומתיאוריית המחזוריות הכלכלית. יוסף טעה. הפרות והשיבולים מחלום פרעה הוחלפו בשוורים. כפי שנכתב באקונומיסט ב-18 ביולי 1998: "המפתח לנסים הבלתי פוסקים של וול סטריט, שוורים התחילו להתגושש, באומץ חדש של משקיעים קטנים. הטענה היא שהחוקים שפעלו בעבר לא חלים יותר. אחרי שהם התגברו על חשש לא רציונאלי מהסיכון שבמניות, הם זורמים לתוכן."

חבל מאוד שכולם שכחו עוד עצה קצרה, אך מאוד חשובה, מהתנ"ך:

"מַה-שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה, וְאֵין כָּל-חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ (קהלת א, ט).

למרבה ההפתעה, כלכלנים מסוימים הבחינו שמשך המחזורים הכלכליים תואם את חוקי התורה:

מִקֵּץ שֶׁבַע-שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה. וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה - שָׁמוֹט כָּל-בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ, אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ (דברים טו, א-ב).

סָפַרְתָּ לְךָ... שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים... תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי, בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ - בְּיוֹם, הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל-אַרְצְכֶם. וְקִדַּשְׁתֶּם, אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל-יֹשְׁבֶיהָ. יוֹבֵל הִיא, תִּהְיֶה לָכֶם, וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל-אֲחֻזָּתוֹ, וְאִישׁ אֶל-מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ (ויקרא כה ח-י).

בדיוק כמו שיוסף דיבר על שבע שנות שובע שאחריהן שבע שנות רעב, נראה שההיסטוריה הכלכלית מעידה על תבנית כללית של שפל כל 7-8 שנים, ושפל רציני בערך כל חמישים שנה. יתכן שביטולם של חובות אחת לשבע שנים, והחזרת הקרקעות לבעליהן כל חמישים שנה, היא הדרך התורנית לעזור לכל אלה שנפגעו מהמחזוריות הכלכלית הבלתי נמנעת.

למה בסתיו?

ג'יימס דייל דוידסון וסיר ויליאם ריס-מוג, יועצים כלכליים ומחברי הספר דם ברחובות, גילו עניין בהיבט נוסף של תזמון במחזורים הכלכליים. וכך הם כתבו:

מסתורית יותר היא הנטיה המוזרה של הצניחות הגדולות להתרחש בסתיו. לדוגמא, 18 בספטמבר 1873; 29 באוקטובר 1929, 6 באוקטובר 1932, 18 באוקטובר 1937; 19 באוקטובר 1987, וה-13 באוקטובר 1989. כל אחת מהתוצאות הדרמטיות האלה, בין הצניחות הגדלות ביותר שתועדו, התרחשה בסתיו. הגישה הישנה תהיה לטעון שמדובר במקרה בלבד, דבר אפשרי כמובן. אולם סביר יותר שגורם כלשהו שעדיין אינו מובן לנו מגביר את הרגישות למכירות בסתיו.

מהו ייחודו הרוחני של הסתיו, שהופך אותו לכל כך רגיש לצניחות קשות? הרשו לי להציע אפשרות סבירה: בלוח השנה היהודי, תאריכים אלה תמיד נפגשים עם הימים הנוראים, זמן שמיועד מהתורה לדין שמימי.

אמנם אנחנו עדיין רק באוגוסט, אולם לפי התאריך העברי כבר אלול – החודש שנועד לחשבון נפש, לבחינה עצמית ולתשובה בכל תחום בחיינו. גם כסף, דורש את תשומת ליבנו. איך אנחנו משתמשים בו, עד כמה אנחנו מאפשרים לו להשפיע עלינו, לטובה ולרעה, עד כמה אנחנו מאפשרים לו להגדיר את ענייננו ולהשפיע על התנהגותנו. המסר שמוטבע על הדולר הוא "באלוקים אנו בוטחים", אולם לעתים קרובתו מאוד המסר שצורת החיים שלנו משדרת הוא "לכסף אנחנו סוגדים".

אני מאמין שבדיוק עכשיו, בימים אלה בעלי המשמעות הרוחנית המיוחדת, מה שקורה בוול סטריט מעודד אותנו לזכור שבספו של דבר מצבנו הכלכלי נתון בידי הא-ל, ושהדרך הכי טובה להבטיח ברכת שמים היא לפעול על פי חוכמת התורה.

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן