לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




אאוטסורסינג לחיים

אאוטסורסינג לחיים

בעידן בו אפשר להשכיר אפילו חברים, האם אפשר גם לשלם למישהו שישב שבעה במקומנו?

מאת

הסיפור הבא נשמע הזוי לחלוטין – אך הוא אמיתי לגמרי.

אמו של אחד מחברי הקהילה נפטרה. בתום הלוויה, פנה אותו אדם לרב שלו בשאלה: "אני יודע שאני אמור עכשיו לשבת שבעה על אמי. אני מודע לחובתי הדתית להישאר בבית ולהיעדר מהעבודה במשך שבעה ימים. אבל, בדיוק עכשיו אנחנו נמצאים בעונת הלחץ בעבודה. הייתי מעוניין לדעת האם מותר לי לשכור מישהו שיישב שבעה במקומי".

ברגע הראשון לא האמנתי לסיפור, אך לאחר שקראתי את ספרה של הסוציולוגית המוערכת א. ר. הוכשילד, "מיקור החוץ של העצמי", שיניתי את דעתי. תופעת ה"אבלים להשכרה" היא תולדה של מציאות חדשה הנקראת "מיקור-חוץ אישי", תופעה שזוכה לפופולאריות הולכת וגדלה, והופכת מקובלת יותר ויותר.

אכן, אנשים בעידן הנוכחי נתונים בלחץ גדול של זמן, ומוכנים לשלם כסף כדי שמישהו אחר ימלא במקומם את מטלותיהם, באופן מהיר וטוב יותר. אין לי שום בעיה עם אנשים שהולכים לרואה חשבון כדי שינהל את תשלומי המיסים שלהם, או כאלה שפונים לקוסמטיקאית כדי שתעשה להם מניקור בציפורניים. מיקור-חוץ של מטלות מכבידות מסוג זה, הוא זכותו הבלעדית של מי שיכול להרשות לעצמו לשלם עבורן.

אך בנוסף לתופעת ה"אבלים להשכרה", ניתן למצוא כיום גם שירותי חיים זמינים בתחומים אינטימיים נוספים, כגון: חברים להשכרה, סבתות להשכרה, אנשים שתמורת כסף יקנו במקומכם מתנות ליקיריכם, שיעצבו עבורכם את אלבומי התמונות המשפחתיים, שיעלו לקברי יקיריכם, שיטיילו עם כלבכם, שיבשלו עבורכם, שיסדרו לכם את ארון הבגדים, שיפעילו את המוזמנים שלכם באירועים משפחתיים, שיגמלו את ילדיכם מחיתולים או ממציצת האצבע, אנשים שיבדקו עבורכם את איכות בני הזוג המוצעים לכם, מומחים לקביעת שמות ילדיכם, מומחים לקביעת העדפותיכם האישיות ועוד ועוד.

מה זה מומחה לקביעת שמות? זהו מומחה שידריך אתכם, במקצועיות, בדרככם לבחירת שמו של התינוק החדש, ויקל עליכם את ההתלבטות הקשה, איזה מן הסבים הייתם רוצים להנציח בשמו. ומהו מומחה לקביעת העדפות אישיות? זהו אדם שאתם משלמים לו בשביל שיעזור לכם להבין מה אתם באמת רוצים! (אני לא ממציא את זה).

המכנה המשותף בכל תחומי מיקור-החוץ הללו, הוא האובדן הטראגי של המרכיב הרגשי

המכנה המשותף בכל תחומי מיקור-החוץ הללו – החל מהתחום האישי וכלה בתחום המסחרי – הוא אובדנו הטראגי של המרכיב הרגשי, המרכיב שראוי להיות המרכיב העיקרי בכל מערכות היחסים שלנו. מתנה שאני קונה לאדם אהוב, מביעה את רגשותיי כלפיו בצורה הרבה יותר טובה, מכל מתנה שירכוש עבורי "מומחה לקניית מתנות", רק משום שזה אופנתי כעת. יתכן שהתמונות שאני בוחר להכניס לאלבומים המשפחתיים שלי, אינן התמונות שהיה בוחר עבורי "מסדר האלבומים המקצועי", אך הן עדיין ישקפו בצורה אמיתית יותר את הזיכרונות היקרים לי, ולא את הזיכרונות שאיש המקצוע חושב שעליי לנצור בלבי.

והקטגוריה המדהימה – "חברים להשכרה" – האם איבדנו כל קשר למשמעות האמיתית של המושג חבר? פתגם עתיק אומר, שידידות אמת היא נפש אחת בשני גופים. אולם לפי סטנדרט ה"חברים להשכרה", חברות היא בסך הכל יחסי גומלין מסחריים בין עובד למעביד.

העברת המעורבות הרגשית

ההלכה היהודית שרטטה לפני זמן רב פרמטרים הקובעים מתי מותר להאציל סמכויות לביצוע משימות שונות, ומתי חלה אחריות אישית למלא את המשימה. יש ביהדות מושג שנקרא "שליח", אדם שתפקידו לבצע במקומנו משימות שונות במצבים מסוימים. גט, לדוגמא, יכול להישלח מאיש לאשתו באמצעות שליח. כשתפקידו כאן הוא בסך הכל לבצע משלוח פשוט.

אולם כשהרב יחזקאל לנדאו, רב גדול מהמאה ה-18, שהתפרסם בזכות ספרו הדגול "נודע ביהודה", נשאל מדוע העיקרון התלמודי של "שלוחו של אדם כמותו", אינו חל על מינוי אדם אחר שיקיים עבורי מצווה מסוימת, הוא הסביר את ההבדל באופן ברור ביותר: כאשר מדובר באחריות הדורשת מעורבות אישית ורגשית – לעולם לא ניתן למנות שליח בשבילה. על האדם לבצע את המשימה הזו בעצמו.

אין אדם שיכול לשמוע במקומך את תקיעות השופר, כי לעולם לא תוכל לחוות כך את קריאתו של השופר לחזרה בתשובה. אין אדם שיכול לשבת במקומך בסוכה, כי לעולם לא תוכל לחוות כך את עדינותן של דפנות הסוכה שמטרתן להגן עליך, ואת ההסתמכות הטוטאלית שלך ושל העולם כולו על חסדי שמיים. אין אדם שיכול להניח תפילין, וללפף את רצועות העור על היד והראש במקומך. יש צורך בפעולה של ידיך ממש, ובמחשבה של ראשך ממש, בשביל להרגיש באמת כמה אתה כפוף לכוחו העצום של הבורא.

הדמעות חייבות להיות הדמעות שלנו

כך גם בתהליך האבל על אובדנם של יקירינו – יש צורך בתהליך אישי של התאבלות. הדמעות חייבות להיות הדמעות שלנו. אסור שהן תהיינה מוצר מלאכותי שאנו קונים. איננו רשאים לבצע באמצעות שליח שום מצווה ששורשיה בתחום הרגשי.

טעות להניח שכל אדם מקצועי, שאנו רוכשים את שירותיו בממון, יעשה את העבודה בצורה טובה יותר. כאשר מדובר במערכות היחסים החשובות ביותר בחיינו, באמונות בעלות המשמעות הגדולה ביותר עבורנו, וכן כאשר מדובר בעולם הערכים הרוחני ובעל העוצמה הגדולה ביותר שלנו, הקב"ה פונה ישירות אלינו, באופן האישי ביותר.

עלינו להיות הורים טובים לילדינו.

עלינו להיות בני זוג נאמנים ואוהבים.

עלינו להיות בנים תומכים ומוקירי טובה להורינו.

כדי להגיע לרמת ההשראה, התרוממות הרוח והדיוק שאנו חווים בעת קיום המצווה – אי אפשר להיעזר בשליח. אין קיצורי דרך לצמיחה רוחנית. עלינו להקדיש את הזמן ותשומת הלב שלנו ולבצע את המשימות הנעלות הללו בעצמנו, באופן אישי.

9/2/2014

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) מוטי, 12/2/2014 17:25

אוכל

אפשר לענות לאחד כזה שכזה מהלך אפשרי רק בתנאי שאותו אחד שישב שבעה במקומו גם יאכל שבוע ימים במקומו והוא יצתרך להשאר רעב כל ימי השבעה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub