לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




חירות חסרת גבולות

חירות חסרת גבולות

"שלח את עמי" זה רק חצי מהסיפור. מה עם החצי השני שכל כך נוח לנו לשכוח?

מאת

אני שונא שאנשים מנסים להכניס לי מילים לפה.

זה בדיוק מה שקרה כשהזמינו אותי, בתור דמות רבנית, לשוחח עם קבוצת תלמידי תיכון, על "המסר החשוב ביותר של חג הפסח".

לפני שהספקתי לפתוח את הפה, מארגנת האירוע השתפכה בדברים, ואמרה לתלמידים שהיא משוכנעת שאני אסביר שחוגגים את הפסח כחג תנכי שמהלל את החירות, בתור אחת מזכויות האדם החשובות ביותר. העיקרון הזה, היא המשיכה בהתלהבות, מנחה אותנו היום כשאנחנו חיים במדינה שאינה מגבילה את חירויותינו האישיות. אנחנו חופשיים לפעול כרצוננו, היא טענה – והכל הודות לחג הפסח.

ואז היא סוף סוף הציגה אותי, ואפשרה לי להעמיד אותה, ואת הקהל, על הטעות המאוד נפוצה.

מובן שמצד אחד פסח הוא חג החירות. אנו חוגגים אותו לזכר קץ השעבוד והסבל של בני ישראל. הוא מזכיר לנו משנה לשנה שא-לוהים שומע את זעקתם של הנרמסים, כואב את כאבם של המנוצלים והמושפלים ששואפים להשתחרר ממשעבדיהם האכזריים. בני האדם נבראו להיות חופשיים מדיכויים של רשעים, מיחסם הרע של אכזריים, משתלטנותם של חזקים.

היינו עבדים לפרעה במצרים, וסוג כזה של דיכוי הוא משהו שא-לוהים לא יכול להרשות. "שלח את עמי", היו המילים שא-לוהים הכניס לפיו של משה, בחלקה הראשון של בקשתו לשחרר את בני ישראל. אבל היו בבקשה הזאת עוד מילים, שכנראה נוח לפעמים לשכוח. חלקה השני של הקריאה התנכית לצדק, מעורר אותנו לבחון את הפרמטרים של החופש, ואת הצורה בה החברה בת זמננו נוטה לעוות את המסר.

זו מדינה חופשית

במבט שטחי, נשמע נפלא לומר שכולם צריכים להיות חופשיים לעשות ככל העולה על רוחם. אולם כבר בפעם הראשונה בה אנחנו שומעים את ילדינו אומרים מילים לא ראויות או מתייחסים אלינו בזלזול, בטענה ש"זאת מדינה חופשית", אנחנו מתחילים להבין שחירות חסרת גבולות היא אנרכיה, וחירות נטולת מצפון היא אכזריות.

חופש הדיבור מצונזר, כשהוא מהווה סכנה ברורה ומיידית

חברות לומדות במהירות שאף אחד לא יכול להיות חופשי לגמרי על חשבון זכויות הזולת. חופש הדיבור הוא זכות דמוקרטית בסיסית. ובכל זאת, החוק קובע שקיימים אינטרסים ציבוריים שונים – כמו בטחון המדינה, צדק או בטחון הפרט – שגוברים על חופש הדיבור. כך למשל נאמר בשם בית המשפט העליון של ארה"ב: "השאלה בכל מקרה היא האם המילים בהן השתמשו, משמשות בנסיבות כאלה, ובעלות אופי שיוצר סכנה ברורה ומיידית לגרום לרוע, שלמחוקק יש זכות למנוע".

העיקרון ש"זאת מדינה חופשית", הוא שגרם להתאבדותו של סטודנט צעיר, אחרי ששניים מחבריו ללימודים השתמשו במצלמה נסתרת בחדרו כדי להפיץ באינטרנט תמונות מחייו הפרטיים. תיכוניסט אחר וכנר מחונן, הותיר את ארנקו על גשר לונדון, לפני שקפץ אל מותו בנהר ההאדסון, אחרי שציוץ בטוויטר חשף פרטים רגישים מחייו האישיים.

"זאת מדינה חופשית", ולכן צעירה אמריקנית ממיזורי, התאבדה בתליה שלושה שבועות אחרי יום הולדתה ה-14, היא איבדה את שפיותה אחרי שמיילים שהיא הייתה מקבלת מנער אחד, הפכו ממכתבי אהבה לשנאה. בסופו של דבר התברר שמכתבים אלה היו למעשה 'מתיחה', שאורגנה על ידי שכנה - אִמן של חברותיה איתן היא הסתכסכה.

החוק בסיני

ניצולה שלילי של החירות יכול להוביל לתוצאות הרות אסון. לכן פסח, שנקרא גם חג החירות, הוא למעשה רק חציו הראשון של החג. מהרגע שבו אנו חוגגים את החירות, אנחנו מתחילים למנות את הימים עד לחג השבועות, שבו עם ישראל עמד למרגלות הר סיני וקיבל את התורה. שני החגים בלתי נפרדים זה מזה. הראשון מדבר על חירות מ...; השני מדבר על החירות ל.... שוחררנו משעבוד פיזי על מנת להעמיד את עצמנו מרצוננו החופשי תחת מגבלותיו של הצדק המוסרי.

חירות נטולת גבולות יכולה להיות הרסנית לא פחות משעבוד. "לאף אחד אין זכות לומר לי מה לעשות" – העיקרון שלא להיות מוגבל במחסומים מוסריים – מאיים באופן פוטנציאלי על הסדר החברתי לא פחות ממשעבדים.

חירות נטולת גבולות יכולה להיות הרסנית לא פחות משעבוד

המדרש מביא פירוש יפה למקום בו התגלה א-לוהים למשה בפעם הראשונה. משה מונה להיות משחרר העם ממצרים, בסנה הבוער. המילה סנה, על פי המפרשים, היא הסיבה שבשלה אותו מקום נקרא אחר כך סיני. המקום שבו התחילה המשימה, מגדיר את המטרה. המטרה לא הייתה סתם להוציא את בני ישראל ממצרים, אלא להביא אותם להר שבו הם יקבלו את החוק היהודי. חירות נטולת חוקים לא תעלה על הדעת.

לכן משה לא אמר לפרעה רק "שלח את עמי", אלא הוסיף את המילה החשובה ביותר "ויעבדוני" – כדי שהם יוכלו לעבוד את א-לוהים. זוהי חירותו של חג הפסח, המחוברת לברית המוסרית של התורה.

מפרספקטיבה יהודית, דיבור על עיקרון החירות בלבד – תוך התעלמות מהשיתוף ההכרחי של ערך האחריות – הוא עיוות וסילוף של המשמעות האמיתית.

את ההבנה הזאת ניסח כל כך טוב נשיא ארה"ב אברהם לינקולן בדבריו המפורסמים: "החירות אינה הזכות לעשות את מה שאנחנו רוצים, אלא את מה שאנחנו חייבים."

וזהו המסר האמיתי של חג הפסח: א-לוהים העניק לנו את מתת החירות הפיזית, כדי שנוכל להיות חופשיים באמת לצעוד בעקבות הצד הרוחני שבנו.

31/3/2012

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 3 תגובות ב-3 דיונים

(3) בן חמו יוסף, 8/4/2012 11:44

תובנה מופלאה

יישר כח, המאמרים של הרב בנימין נכתבים בצורה בהירה, מעניינת וכשהמסר הוא תובנה חד משמעית המובאת בשפה שווה לכל נפש. יישר כח

(2) מירה, 2/4/2012 13:29

מאמר מרתק, תודה וחג שמח.

אכן חופש מוחלט הוא אנרכיה.

(1) באטריס, 2/4/2012 11:03

מקסים

נהניתי מאד לקרוא את המאמר - תבורכי.ובליל הסדר יהיו עימי בני משפחתי ואחותי עם משפחתה לשתינו ילדים בגיל העשרה,אני חושבת שהמאמר מתאים להיקרא במעמד זה ולפתח דיון בנושא.חג כשר ושמח

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub