לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




על נשים, גברים והאוטובוסים שביניהם

על נשים, גברים והאוטובוסים שביניהם

אני יודעת שאני אמורה להרגיש קרבן לדיכוי, זלזול וביזוי, אבל מה אם אני לא?

מאת

מכרה שלי, שכותבת בעיתון נשים חילוני פה בארץ, התקשרה לשאול אם אהיה מוכנה לשוחח על הנושא הלוהט של היום.

"אני רוצה לשמוע איך את מרגישה שמשלחים אותך לחלקו האחורי של האוטובוס, שהופכים אותך לבלתי נראית, שרבנים שולטים בחייך. אני רוצה לשמוע את הקול האמיתי שלך."

"יהיה בסדר אם 'הקול האמיתי' שלי יגיד משהו אחר?" שאלתי אותה במייל.

אני לא בטוחה שהיא שמה לב לאירוניה בתשובתה כשהיא ענתה: "אנחנו לא רוצים סיסמאות. אנחנו רוצים את האמת!"

אז מהי האמת? אני יודעת שאני אמורה להרגיש קרבן לדיכוי, זלזול, וביזוי, ואולי אפילו אומללה הנתונה למנהיגות פטריאכלית, ומגורשת לירכתי האוטובוס על ידי פנאטים לובשי שחורים, עבותי זקנים וטרופי מבט. אבל מה אם אני לא? בתור אישה חרדית 'עם תעודה', המתגוררת בלב שכונה חרדית ומבלה חלק ניכר מהשבוע בהוראת מחשבת ישראל למאות סטודנטים ישראלים חילוניים, אני מרגישה הרבה פעמים קצת סכיזופרנית – כאילו שרגליי עומדות בשני עולמות.

איש אינו יכול לראות את מערכת הערכים של הזולת מבעד למשקפיים שלו עצמו

וכמו כל מי שנע בין שתי תרבויות שונות, גיליתי שמה שרואים מכאן, אי אפשר לראות משם. איש אינו יכול לראות את מערכת הערכים של הזולת מבעד למשקפיים שלו עצמו.

לכן לא הופתעתי מהנחת היסוד שלה שכך אני אמורה לראות את המצב – מנקודת מבטה, זה ההיגיון הצרוף. אבל אני עדיין מתלבטת אם היה בסדר בעיניה אילו 'הקול האמיתי' שלי לא היה רואה את האישה החרדית, אלא את הנשיות בכללה, כ"מגורשת לחלקו האחורי של האוטובוס"?

גברים ונשים תופסים לעתים בצורה שונה את הדינמיקה הגברית/נשית. נשים, כך נראה, מעדיפות שמערכת היחסים הגופנית תשקף ותבטא עומק נוסף בקשר רגשי או נפשי. אנחנו אוהבות גם מחויבות זוגית, ועדיף מוקדם ממאוחר. אולי לא כולם ישמחו לשמוע, אבל לנשים נשמע כאילו הגבר הבלתי מתחייב אומר, למרות הצהרות האהבה שלו, "אני רוצה להשאיר את הדלת האחורית פתוחה רק למקרה שתעבור כאן מישהי שתעשה אותי יותר מאושר ממך".

הגברים, לעומת זאת, נוטים יותר ליהנות מחיבור גופני טהור שאינו מלווה בשום מערכת יחסים רגשית שהיא (או כפי שאמרה אחת התלמידות שלי, תעזבי מערכת יחסים, לפחות שהוא ידע איך קוראים לי!).

ביטוי לדבר נוכל למצוא על פי תורת הסוד היהודית, שמניחה שהעולם הגשמי מקביל לעולם הרוחני - האברים הזכריים הם חיצוניים, והנשיים פנימיים. האישה פשוטו כמשמעו מכילה בתוכה את ההתנסות, בעוד שלגבר יש יכולת להחצין לגמרי את ההתנסות, ולהותיר את ה"אני" שלו מחוץ לתמונה.

אז מה עושות הנשים עם התשוקה הטורדנית הזאת לבלעדיות, מחויבות ומערכת יחסים עמוקה, בעולם שבו כל זה נראה במקרה הטוב כמוזר ונאיבי ובמקרה הגרוע כסימן לדיכוי מיני? התשובה היא שהן קוברות אותה עמוק בתוכן ויוצאות לפלס את דרכן בעולם של גברים. הדבר האחרון שהיא צריכה הוא שיחשבו עליה שהיא "תקועה".

ההלכה רואה בפרספקטיבה הנשית למערכת היחסים את הגישה האידיאלית, ועורכת תוכנית שתקרב את הגברים לפרספקטיבה הזאת

מעניין לראות כיצד המציאות הזאת באה לידי ביטוי ביהדות. בדינמיקה מרתקת, ההלכה רואה בפרספקטיבה הנשית למערכת היחסים את הגישה האידיאלית, ועורכת תוכנית שתקרב את הגברים לפרספקטיבה הזאת. שמירת העיניים מלמדת את הגבר על בלעדיות במערכת יחסים. הכתובה מלמדת אותו לקחת אחריות ולהתחייב. המחזוריות של קרבה/ריחוק בטהרת המשפחה עוזרת לבני הזוג לפתח קשר נפשי, וכן לספק מסגרת שתשמר את הקסם וההתרגשות בנישואין. מה שהיא אולי יודעת באופן טבעי, הוא רוכש דרך משמעת.

לאפשרות שניתנת לפרספקטיבה הנשית להשפיע על החברה קיימות השלכות רבות. קייט בוליק דנה בכך במאמר שנכתב במגזין אטלנטיק: "בחברות שבהן הגברים עולים במספרם במידה ניכרת על הנשים", היא כותבת, "הנשים זוכות ליחס מכבד ולהערכה, ומשתמשות בכוחן הזוגי החזק כדי ליצור קשרים אוהבים ונאמנים עם בני זוגן ומגדלות משפחות. שיעורי הבגידות והגירושים נמוכים."

בעוד שבוליק תולה את יכולת ההשפעה הנשית בדמוגרפיה, יש דרכים נוספות לגרום לכך שהחברה תצמח בכיוון של פנימיות ואהבה, הכיוון אליו נמשך באופן מסורתי קולה של האישה.

אחת הדרכים היא לעמוד בגבורה מול מה שקורה לכולנו, כשאנחנו מזלזלים בהשלכות של אובדן המוסריות המינית. המחיר גבוה מאוד – לנו, למערכות היחסים שלנו ולחברה בכללה. נאמנות לקול הנשי לא קלה בעולם ששולל אותו, או גרוע יותר, לועג לו בתור דבר שאינו בר השגה. אבל ההלכה עוזרת, ולפעמים גם מבנים חברתיים.

כדי לתת לעמדה הזאת לבוא לידי ביטוי דרושות מחויבות ומשמעת. גברים שיקבלו אותה עליהם לא יוכלו ללכת לכל מקום, לא יוכלו לעשות כל דבר (וגם לא לשמוע כל דבר). ברור לעין כל שהגברים החרדיים, על מעיליהם הארוכים, נוטים להתלבש בצורה צנועה אפילו יותר מהנשים החרדיות, מה שאולי מחזק את הנחת היסוד לגבי הפרספקטיבה הנשית על אינטימיות.

האם ישיבת נשים בחלקו האחורי של האוטובוס היא אמצעי ההגנה הטוב ביותר לגישה הזאת? זו סוגיה הנתונה בהחלט לדיון. אבל הדיון הער הזה נערך בתוככי החברה שמחויבת למערכת ערכים מסוימת – ושבה אנשים לא מעוניינים להידחק יחד עם בני המין השני בנסיעת אוטובוס.

בהחלט לא ראוי להטיף מוסר לנשים שבוחרות לשבת בחלקו הקדמי של האוטובוס, אבל לא מדובר כאן בנשים מדוכאות שמחכות לרוזה פארקס שתשחרר אותן מהמנהיגות השוביניסטית הפטריאכלית. מדובר בגברים ונשים שנמצאים באותו צוות – ונאבקים לשמור על חיבור עם האני הגבוה שלהם.

*מאמר זה פורסם במקור בג'רוזלם פוסט

1/1/2012

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 59 תגובות ב-26 דיונים

(26) שירה, 11/3/2013 10:12

למה לא שואלים על המטרידים במוניות שירות הדחוקות והאוטובוסים העמוסים?

לא פעם!! הוטרדתי פשוטו כמשמעו מנגיעות מכוונות מאוד של גברים במוניות שירות ובאוטובוסים דחוסים. הרגשה משפילה ומבזה כל כך. אין כבוד גדול יותר לאשה בחברה שמייחסת את חשיבותה ומקצה מקום נפרד להוד רוממותה. בדיוק כפי שראוי לבת-מלך וכמו שבכל אירוע מוקצה מקום אישי ומיוחד למכובדים.

(25) חרדית, 14/1/2012 23:39

מה שבאמת עצוב

מה שבאמת עצוב מכל התגובות הפאנטיות כאן--- האם אני יכולה להאשים את החברה החילונית כ"חברה סוטה" בכך שמדי שבוע מתפרסמות ידיעות פליליות מזעזעות על אבות שאנסו ילדות קטנות, על אחים וגברים שאנסו נערות או כמעט תינוקות בנות 3? מעולם לא חשבתי להדביק את הידיעות הגועליות האלו לחילוניות הרגילות שאני רואה ברחוב. מפני שלעומת ה"פתיחות והנאורות" שקראתי לעייל , אני מבינה, שמה שקראתי- אלו ידיעות חדשותיות פליליות ששיכות לרוב, לחברה עם בעיות סוציאליות קשות.לעומת זאת, החילוני הממוצע, אשר חשוף יומיומית לתקשורת, לא מסוגל (אולי לא רוצה) לחשוב בצורה עצמאית, ולהבין שאין שום סיבה הגיונית בעולם, שהארוע המוזכר יקבל תשומת לב תקשורתית כה מרובה יותר מכותרת בפלילים. אגב, אשמח אם מישהו יספר לי למה זה פורסם כמה חודשים מאוחר יותר מהארוע.. כנראה התקשורת עסקה אז במשהו עסיסי יותר ולא חפשה אייטמים. בנוגע להפרדה באוטובוסים: ניכרת ההשפעה מהתקשורת ואפילו בביטויים, איך המילה "הפרדה" הפכה "דחיקת הנשים אחורה"? וקצת עניניות: יש מושג של שמירת עיניים, מבקשים מהגברים- שינסו להביט כמה שפחות בנשים, ולא להיפך. אם כך, נניח שאכן ההפרדה היתה מבוצעת כשהנשים מלפנים והגברים מאחור... ובכן מה הועלנו? אדרבה, זה סבבה לגמרי, הם יושבים בניחותא ומולם צועדות על מסלול?... כמובן שמי שמבין (אבל רק מי שמבין) שיש גברים שמשתדלים לשמור עיניים מבין שאין שום טעם בהפרדה כשהגברים ישובים מאחור והנשים מלפנים. אגב, הקול הנשי הוא מדהים, והוא מתנת שמים קסומה. אני למשל, נחנתי בקול יפה ואנחנו שרים ביחד, אחיותי, אחי ואני, כל המשפחה. אני שרה במקהלות, באולפנים, ומקליטה לתכניות סמינר, כך שאיני יודעת מאין שאבת את המשפטים המתוסכלים שלך. אדרבה, האם שמיעתו של הגבר את קולי היא זו שתתן את האישור שאני אכן שרה יפה? בקיצור, מגיבות יקרות, תקראו, תגלשו, ושוב תקראו, כדאי גם להתארח, לראות, לשמוע, (לא חדשות הצגות וסרטים, שם אוהבים יריקות וכאלו, אבל לא חלילה גויים רוסים על איזה נער חרד, אלא עדיפות עליונה לדוס על ילדה, עדיף בלונדה שברירית-משו, זה מצטלם הרבה יותר טוב) ושוב לקרוא, ושוב ... כשתהיי בטוחה שאת באמת בדקת וחקרת תגיבי בהצלחה :)

(24) חלי, 8/1/2012 07:03

כל מילה פנינה

מזדהה לחלוטין עם מה שכתבת, בתור אחת עם נטיות פמיניסטיות בגיל הנעורים, אני יכולה לומר בפה מלא שאכן הכי טוב לאישה מבחינה נפשית להיות נשואה עם בעל תומך פיזית ונפשית, ולא להיות "אישה במכנסיים" שיכולה תמיד להסתדר לבד ויש לה קריירה מצליחה ובלילה היא בוכה לתוך הכרית. מה עם נפש האישה? לה אין ביטוי?! מה עם כלל אותן בחורות שמוסרות את גופן ונפשן פעם אחר פעם כל פעם לבחור אחר והלב שלהן קרוע כבר מכל מערכות היחסים הבוגדניות והלא מספקות?.. להן לא מגיע משהו שינשא להן ויתחייב ולא ימלט 5 דקות לפני שהמילה "חתונה" נשמעת?.. האם לגברים לא מגיע יציבות ויכולת לבטא את הגבריות שלהם בצורה בריאה- בצורה של דאגה למשפחה, נשיאה בעול ואחריות? שהתנועה לשיוייון האישה תואיל בטובה להתעסק בדברים אמיתיים כמו שכר שווה לנשים ולא בשטויות שגורמות לגברים ונשים להרס נפשי ובלבול פנימי.

T, 8/1/2012 18:42

וואו,

התשובה הכנה-הכמעט יחידה כאן משלל התגובות... הנה מישהי שלא מנסה לנגוח ולשקר את עצמה, ולא מראה, כשאר התגובות פה, בורות מוחלטת שמדהימה אותי ככל שאני ממשיכה לקרוא כאן את התגובות... הנה מישהי, שמוכנה להביט לאמת בעיניים. אני מצדיעה לך!

שירה, 11/3/2013 10:17

כל מילה בסלע.

אין לי מה להוסיף!

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub