לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




יותר מדי עבודה

יותר מדי עבודה

ילדים? יותר מדי עבודה. יחסים? יותר מדי אחריות. אם לא נשקיע "יותר מידי" מאמץ, לא נקצור יותר מידי רווחים.

מאת

מעולם לא העליתי בדעתי שהמשפחה שלי גדולה, לפחות לא לפני שטסנו לחו"ל דרך אמסטרדם. במדינה שבה ממוצע הילדים המקומי עומד על 0.68 ילדים למשפחה, משפחה עם שלושה ילדים היא סנסציה!

הכל התחיל בשדה התעופה כשנציגת חברת התעופה אמרה לנו, שהם יעשו ככל יכולתם כדי לסייע לנו עם מקומות הישיבה בטיסה. "אנחנו מאוד מכבדים כאן משפחות גדולות במיוחד", היא הסבירה.

משפחות גדולות במיוחד? יש לנו רק שלושה ילדים! אבל, הי, אנחנו מוכנים לקבל כל כבוד שתתנו, במיוחד אם זה כולל ליווי אישי של עובדי חברת התעופה. כשהגענו לאמסטרדם, אנשים פשוט עצרו וצילמו אותנו ברחובות. בסופו של דבר, נאלצתי להציב גבול כשאנשים רצו ללטף את הילדים שלי. אנחנו בסך הכל משפחה נורמאלית עם שלושה ילדים, לא התשיעייה הסודית ושות'.

אבל האמת היא שנסיעה עם שלושה ילדים מציבה אתגרים משלה, במיוחד כשלוקחים בחשבון חניית ביניים של 10 שעות. ראשית צריכים להתפלל שיהיה במטוס איזה תינוק שיבכה בקול יותר רם מהתינוק שלך. ואז, לא לשכוח אספקה בלתי פוסקת של חטיפים ומשחקים שצריכים להזרים לילדים כדי שהם יישארו רגועים. אבל אחרי שהם לא ישנים במיטה במשך 28 שעות, הגיון והסברים כבר לא משפיעים עליהם יותר מידי.

הוא חושב שילדים זה יותר מידי עבודה. לא יכולתי להאשים אותו, אחרי שהוא היה תקוע במשך כמה שעות מאחורי הילדים שלי

בארבע הטיסות האחרונות שלנו, העסק סוף סוף נרגע, ואני קיוויתי לתפוס כמה דקות יקרות של תנומה. אולם אז, הגבר שישב בשורה שמאחוריי, התחיל לדבר איתי בין המושבים. קודם הוא אמר לי שהוא לא יודע אם הוא היה רוצה להביא ילדים לעולם, כי זה יותר מידי עבודה. למען האמת, לא יכולתי להאשים אותו אחרי שהוא היה תקוע במשך כמה שעות מאחורי הילדים שלי. אחר כך הוא אמר לי שהוא לא מתחתן בגלל שזאת יותר מידי אחריות. ובסוף הוא אמר שהוא שם לב שהגישו לנו אוכל כשר, ושגם הוא יהודי. גם הוא היה אוכל פעם כשר, הוא המשיך להסביר, אבל הפסיק כשהעסק נהיה יותר מידי יקר.

הייתי עייף ותשוש, אבל משהו בדבריו עורר אותי – התחלתי לגלות אצלו דפוס קבוע. לא ילדים – יותר מידי עבודה. לא אישה – יותר מידי אחריות. לא כשרות – יותר מידי כסף. נראה שהבחור הזה נרתע מלהשקיע יותר מידי מאמץ או משאבים בכל דבר שהוא.

לרוע המזל, הוא אינו היחיד; מיליוני אנשים ברחבי העולם שותפים לפרספקטיבה שלו. מה שמסביר באופן חלקי את הירידה בשיעורי הילודה במדינות המתפתחות, ואת מגמת הירידה בפעילות התנדבותית שבאה בעקבות השפל האחרון.

הכותרת במגזין שקראתי: "צועדים בקומה שחוחה לאבהות", הדגישה היטב את הרעיון. כותרת המשנה הסבירה בבוטות: "חשבתי שלהיות אבא יבוא לי בקלות. אבל מייד אחרי שהבן שלי נולד, חיפשתי לעצמי מוצא". להלן ציטוט מאותו מאמר:

"כשנוסף תינוק לחיינו הרגשתי כמו מישהו שהפסיד זה עתה את נשמתו בהימור. נפלתי לבאר כל כך עמוקה של דיכאון, שאפילו לא הייתי מודע לקיומה... הנישואין שלנו חטפו מכה קטלנית... יום אחד ישבתי על הרצפה הקשה ליד בני, שנינו תשושים. הבן שלי התחיל לבכות. ואז, גם אני. למעשה צרחנו. אני לא יודע למה הוא בכה, אבל אני התאבלתי על אובדן חיי המוכרים."

בסופו של המאמר אמנם קיימת מגמת שיפור, אבל המחבר תיאר בדיוק מה שהגבר שישב שורה אחת מאחוריי היה ודאי מרגיש אילו היה לו תינוק – זה יותר מידי.

אחד ממאפייניה של החברה היום הוא להימנע מסבל בכל מחיר. אנשים לא ישוחחו על נושאים חשובים עם בני זוגם, משום שהם עלולים להוביל לשיחה קשה. אנשים רבים מעדיפים ליטול תרופות נוגדות דיכאון במשך כמה שבועות אחרי פטירת קרוב, במקום לחוות אבל אמיתי. אנשים דוחים נישואין, ילדים, בחירות דתיות, בחירות בקריירה ועוד, משום שזה יזעזע את האיזון העדין שהם עמלו כה קשה כדי להשיג. אבל האם המטרה של החיים היא לא לסבול?

פעמים רבות אנשים חושבים בטעות שההיפך מסבל זה הנאה

לרב נח ויינברג ע"ה, אדם בעל תובנות יוצאות מן הכלל בפסיכולוגיה האנושית, הייתה פרספקטיבה שונה לחלוטין על הסבל. הוא היה אומר שפעמים רבות אנשים חושבים בטעות שההיפך מסבל זה הנאה. ההיפך מסבל, הוא מסביר, זה אי-סבל – נוחיות. וכשחושבים שנוחיות היא הנאה, זוהי התנוונות. כל ההנאות האמיתיות באות מהישגים אישיים, אליהם ניתן להגיע רק דרך ניסיונות מאתגרים. הישגים דורשים מאמץ, התמדה, סבל, פגיעות ועמל, אבל ההנאה שבאה מהם גדולה לאין ערוך מנוחיות.

חיים בלי בן/בת זוג יכולים לספק לאדם נוחיות ונינוחות, אבל לא הנאה. הבה נתבונן בנישואין - כל אחד יכול להיות בן זוג מוצלח בימים בהם הכל מתנהל באופן מושלם. אף אחד לא מטריד אותך במשרד; השמים תכולים ובהירים, והטמפרטורה נעה בסביבות ה-?22; כשאתה חוזר הביתה מהעבודה אשתך מחכה לך, כשהיא נראית במיטבה, עם כוס גבוהה של משקה צונן, עיתון וצלחת עוגיות ביתיות חמות; הבית נקי ללא רבב, ארוחת הערב החביבה עליך נאפית בתנור, והילדים יושבים סביב שולחן האוכל בשקט ומכינים את שיעורי הבית. התסריט הזה הוא לא המקום בו תוכל לזכות בתואר בן זוג מצטיין.

דווקא כשהכל משתבש במשרד, מזג האוויר מגעיל ואתה חוזר הביתה עייף ורעב לבית רועש ומבולגן, אישה תשושה, ותנור ריק - יש לך הזדמנות להיות מה שאתה יכול להיות. אנשים שמתחתנים רק בשביל החלקים הטובים, בשביל התסריט הראשון, ודאי יתאכזבו מאוד כשימצאו את עצמם בתסריט השני, ופעמים רבות יברחו מהנישואים עוד לפני שיספיקו לומר 'דמי מזונות'.

"לפום צערא אגרא"

אבל אנשים שנכנסים לנישואין מתוך ציפייה לתסריט השני ומקבלים אותו בברכה, משום שהוא נותן להם הזדמנות לצמוח ולהפוך לבני אדם טובים יותר, אינם נרתעים מהתסריט השני, ושמחים ומלאי תודה כשהם נתקלים בראשון.

אותו העיקרון תקף אף לגבי השתדלויות בתחומים אחרים. אם אנחנו ניגשים לעניין מתוך ציפייה לנוחיות, קלות ועונג, בדרך כלל נתאכזב משום שהברק הנוצץ של הרווחים המהירים מתעמעם במהירות, ואנחנו, כפי הנראה, נעדיף להימנע מלכתחילה מכניסה למערכת יחסים. אבל אם ניכנס למערכת יחסים מתוך ציפייה לתת כפי יכולתנו, ומתוך מחשבה כיצד נוכל לקדם את עצמנו ולצמוח, נגלה שמערכות יחסים אלו מביאות עמן הנאה רבה.

הרעיון הזה מובא בפרקי אבות - "בן האהא אומר: לפום צערא אגרא" – השכר הוא בהתאם למאמץ (פרקי אבות ה', י"ט). אם לא נאתגר את עצמנו, אם נתרחק מכל מצב שעלול לשאת בחובו קשיים, לא נצטרך להשקיע "יותר מידי" מאמץ, אבל גם לא נקצור יותר מידי רווחים. נראה הרבה יותר מוצלח לצפות לרגעים המאתגרים בחיים מאשר לנסות כל הזמן להימנע מהם.

קחו שני אתגרים ותתקשרו אליי בבוקר!

17/10/2010

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 10 תגובות ב-10 דיונים

(10) יוסי, 27/7/2014 10:22

יפה מאוד !!!!

(9) אנונימי, 5/3/2012 23:12

אף אחד לא מתחתן בשביל התסריט השני...

אבל היות שהוא חלק בלתי נמנע מהחיים, צריך ללמוד לקבל גם אותו בברכה : )

(8) אנונימי, 31/10/2010 21:43

תודה. הייתי צריכה את התזכורת הזו - דברים טובים מרוויחים במאמץ אמיתי (-:

(7) שלומי, 31/10/2010 13:22

אמיתי!

לפעמים אני מודהם כשאני מוצא מאמר שנותן לי חיזוק בדיוק בזמן הנכון. ממש מן השמיים! תודה רבה!

(6) אנונימי, 29/10/2010 18:48

תודה

תודה רבה המאמר הגיע אלי בדיוק בזמן הנכון

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub