לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




מעשה באליפות עולם

מעשה באליפות עולם

למה אלוף הרכיבה על סוסים נשאר בבית ביום כיפור?

מאת

יש מעשיות חסידיות על צדיקים ששמרו על יום כיפור במסירות נפש. לקראת יום כיפור הזה, זכיתי לשמוע מעשייה מודרנית כזו. אבל הפעם לא כי מישהו רודף אותנו מבחוץ, אלא מבחירה חופשית. צילצלתי השבוע לדן קרמר, חבר נבחרת ישראל ברכיבה על סוסים. הוא גר עם אשתו ושלושת ילדיו בבלגיה, שם הוא מתאמן. העדכון האחרון לגביו בדף של הוועד האולימפי בישראל הוא על ניצחון בתחרות חשובה בספרד, כחלק מהכנות נבחרת ישראל לאליפות העולם באמריקה. וכך הוא מספר:

"אני בספורט הזה מגיל שבע. גדלתי במושב היוגב בעמק יזרעאל, למשפחה מושבניקית חילונית. סבתא שלי היא הבת של הרב ישראל דב אודסר, שמפורסם בחסידות ברסלב, אבל הבית לא היה דתי. לפני הגיוס ניצחתי באליפות ישראל ברכיבה וקיבלתי אפשרות להיות ספורטאי מצטיין בצבא. אבא שלי היה ביחידת עילית ושני האחים שלי יוצאי סיירות, אבל הם אמרו לי: למרות שאתה מבית של לוחמים, תהיה ספורטאי מצטיין ותגיע לאולימפיאדה, גם זה חשוב. אבל עשיתי יום סיירות, עברתי גיבוש, והחלטתי לשים את הספורט בצד וללכת ליחידה מובחרת.

כל הצבא לא נגעתי בסוסים, אבל אז נפצעתי ברגל. חלק מהפיזיותרפיה היה לשוב ולרכוב. חזרתי לזה בצורה אינטנסיבית, באופן מקצועי, כשהחלום הוא להגיע לפסגה.

הייתי באליפות אירופה, והגעתי לדירוג המתאים לאליפות העולם. התחלנו לבנות תוכנית אימונים כדי להגיע מוכן לקראת האירוע, בספטמבר. פתחתי יומן, ומתברר שאליפות העולם תתקיים בקרוליינה שבארצות־הברית ביום כיפור. מיד שלחתי מייל להתאחדות הרכיבה, לראות איך פותרים את זה, אבל אף אחד לא ראה את זה כמוני.

הסברתי שוב ושוב בתכתובת ארוכה שאני לא מבית דתי, אבל בעיניי יש יום קדוש אחד בשנה, ואנחנו לא צריכים לעלות ביום הזה עם דגל ישראל להתחרות. זה לא מתאים. זה יום שבו הכל עוצר, יום שאני לא מתעסק בו במה שאנשים עושים בבית הפרטי שלהם - אבל אני לא מוכן להופיע בו כנציג רשמי של מדינת ישראל. הפעלתי לחץ, אבל לשווא. הייתה כמעט שנה כדי לפעול, וכלום לא נעשה. רק לפני כמה שבועות התחילו להתעורר. בכירים בענף אמרו לי להתחרות 'מתחת לרדאר', או להתחרות על הבוקר כדי שהצום לא יפגע בתפקוד. תביני, אני הצבר היחיד בנבחרת. שאר החברים הם מתאזרחים, ואולי לכן הם לא ערים למשמעות של יום כיפור במדינת ישראל. בכל אופן, נאלצתי להודיע שאם מדינת ישראל לא מבקשת דחייה רשמית - אני מוותר. זה לא היה קשה, כי לא הייתה פה שאלה אם להתחרות או לא להתחרות ביום כיפור. מה שהיה קשה זה לראות שאין גיבוי, לראות את הפספוס.

"אני מקבל אין ספור תגובות תומכות בארץ ובעולם בימים האחרונים. אנשים מבינים שזה ערך יהודי מינימלי ובסיסי. אני עדיין מקווה להגיע לאולימפיאדה הבאה, וזה אפשרי למרות אי־ההשתתפות. כבר שנים אני עושה הכל כדי להצליח בספורט, אבל עכשיו גם הלב מדבר. יש פה משהו יותר גדול מספורט. אני רוצה להעביר משהו לילדים שלי, וגם בכלל לילדים בארץ שרוצים להצטיין בספורט. לא בכל מחיר. הנבחרת הישראלית כבר בקרוליינה, אבל ביום כפור אנחנו נשארים בבלגיה. אנחנו והסוסים."

מתוך הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות". 

17/9/2018

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) עודד, 20/9/2018 09:12

יש קונה עולמו בשעה אחת

 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub