לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




יהודית אברמס - בלתי ניתנת לעצירה

יהודית אברמס - בלתי ניתנת לעצירה

יזמית ההייטק שזכתה לאחרונה ב- 360,000$ על המתקן שפיתחה לגילוי מוקדם של סרטן השד היא גם גיורת. זהו סיפורה המדהים.

מאת

 בעומדה לפני קהל של 5,000 אנשים בטקס חלוקת הפרסים ליוצרים של חברתWeWork  בירושלים בקיץ הנוכחי, הייתה ליהודית אברמס סיבה להיות מתוחה. רגע זה ייצג את השיא בסיפור עלילה פתלתלה ותפניות דרמטיות: ילדות במשפחה נוצרית קווקרית, התגיירות והפיכה ליהודיה דתייה, מחקר בתחום האולטרא סאונד כדי לתמוך במשימת המאדים של NASA, התערבבות עם עילית ההייטק בעמק הסיליקון ועריכת מחקרים רפואיים ברחבי העולם.

 בעומדה שם תחת אור הזרקורים, כשהמייסד האגדי של WeWork – אדם נוימן – מביט בה, לקחה יהודית נשימה עמוקה והתמקדה בסטטיסטיקה לפיה סרטן השד גובה חיים מדי 74 שניות.

 יהודית מלמלה תפילה קצרה ועלתה לבמה להצגת מכשיר ה- MonitHer, המוניטור הביתי הידני הראשון לגילוי מוקדם של סרטן השד. כשהיא מביאה עמה תערובת של ידע בהנדסה, מומחיות רפואית, רוח יזמית נועזת, ואנרגיה ותשוקה בלתי ניתנות לעצירה, תיארה יהודית את החזון שלה לחולל מהפכה באחד האתגרים הקשים ביותר שעומדים בפני הרפואה המודרנית.

 דקות לאחר מכן, זכתה יהודית בפרס הראשון על סך 360,000$.

מחווה באיידהו

 היא נולדה בשם הולי אברמס בבויסי, איידהו, והדרך שלה לנאום על הבמה הייתה מורכבת, דרמטית ומעוררת השראה.

 "גדלתי במשפחה של בוקרים וחוואים, כקווייקרית אדוקה", מספרת יהודית ל- Aish.co.ilליד משרדה בירושלים. "אמא שלי היא אדם מאוד רוחני והדיבור עם אלוקים הוא משהו שהוטמע בי מגיל צעיר מאוד. אם אמבולנס היה חולף לידינו, היינו אומרים, 'בבקשה אלוקים, דאג לאדם זה ואל תניח לו לסבול'".

 יהודית הייתה ילדה מפותחת וחדה כתער, והוריה עודדו אותה לחקור את עולם המוסיקה, המדע וההרפתקאות. עם זאת, בכל הקשור לדת, לימדו אותה "לא לשאול שאלות".

נולדתי חקרנית ושואלת שאלות.

"הבעיה היא, שנולדתי חקרנית ושואלת שאלות", אומרת יהודית. "כנוצריה, זה לא היה הגיוני מבחינתי שבן אדם יכול להיות אלוקים. זה גם לא הסתדר לי שאלוקים מתחלק לשלוש ישויות, כי בהגדרה, ישות אינסופית לא ניתנת לחלוקה".

 עד גיל 10 החלה יהודית לחקור דתות אחרות כגון טאואיזם ובודהיזם. בסופו של דבר היא התמקדה במדיטציה טרנסצנדנטלית – היא חברה למורה מקומי ומדטה בשקדנות במהלך חטיבת הביניים והתיכון.

 מגיל צעיר, למדה יהודית לסמוך על עצמה. הוריה התגרשו והיא נותרה עם אב לא מעורב, אם שעובדת בשתי עבודות, ואח שהיה עסוק עם חבריו. "בישלתי לעצמי וגדלתי מהר", היא אומרת.  

 בגיל 13, ידה של יהודית כמו התרוממה מעצמה כשהמורה למוסיקה בבית הספר שאל אם מישהו רוצה ללמוד ניגון בצ'לו. באותו ערב היא לקחה את הכלי עמה הביתה, שם נכרתה ברית עמוקה ובלתי ניתנת להפרדה.

המורה שלה לצ'לו נתן לה את התווים ל"כל נדרי", התפילה שפותחת את תפילות יום כיפור. "אפילו לפני שניגנתי אותו, הרגשתי שיש פה משהו מיוחד", אומרת יהודית. "בהיתי בתווים וחשתי שהם קופצים מתוך הדף. כשניגנתי אותם, כל שערה בגופי סמרה. לא יכולתי להסביר את זה והייתי חייבת להבין את המקור לזה".

 יהודית פתחה את ספר הטלפונים של בויסי והתקשרה לבית הכנסת המקומי כדי לברר על מועדי התפילות. באותו יום שישי בערב, היא עצרה בבית הכנסת האגדי של בויסי, שנבנה בשנת 1865, בית הכנסת העתיק ביותר שנמצא בשימוש ממערב לנהר המיסיסיפי.

 "התאהבתי בתפילות, בקהילה ובלימוד התורה", היא אומרת. "הרגשתי שהגעתי הביתה".

 יהודית המשיכה להעמיק בחקר היהדות. בגיל 15, היא תהתה אם ישנם כהנים שחיים באיידהו. היא פתחה את ספר הטלפונים ומצאה "כהן" אחד. ראובן כהן, שבמקרה גר בדיוק מעבר לכביש ממקום מגוריה.

 "השעה הייתה מאוחרת ויצאתי החוצה, הסתכלתי על הכוכבים", מספרת יהודית. "ביקשתי מאלוקים שישלח מישהו שילמד אותי יותר על היהדות".

 באותו רגע, יצא גבר נמוך ומוצק בן 78 כדי לזרוק את הזבל. "רצתי אליו מעבר לכביש ושאלתי אותו, 'אתה כהן?' ראובן הזדקף בגאווה ואמר, 'כן, אני כהן. מה עוד את רוצה לדעת?'"

 השניים עמדו בחוץ ושוחחו עד 3 לפנות בוקר. היה זה זיווג משמיים. "הוא הפך להיות המורה שלי, החבר הכי טוב שלי והאב החלופי שלי", אומרת יהודית. "כל יום אחרי בית הספר הייתי הולכת ישר לביתו. הוא היה אנציקלופדיה מהלכת. כל ערב היינו מדברים על היסטוריה ופוליטיקה, והוא היה מכין לי ארוחת ערב".

למרות שראובן לא ביקר בבית כנסת מזה 50 שנה, התלהבותה של יהודית הדביקה אותו והם החלו ללכת יחד לתפילות באופן קבוע.

 התגיירות ובית הספר לרפואה

 בהיותה בתיכון החליטה יהודית להפוך ליהודיה. היא רצתה לחוות את היהדות "בצורה האופטימלית - בישראל". היא הבחינה בפלאייר בבית הכנסת שדיבר על אפשרות להתנדבות בבסיס צבאי או בבית חולים דרך שר-אל,. בשנת 1993, שבוע לאחר שסיימה את התיכון, ראובן בן ה- 80 ויהודית בת ה- 17 המריאו יחד לישראל.

 שישה שבועות לאחר מכן, ראובן חזר הביתה לאיידהו ויהודית נשארה. היא התגוררה באכסניית בית מורשת וחיפשה תוכנית גיור.

 לבסוף, הרב אשר וייד, שהוא היה עצמו כומר נוצרי בעברו, נתן ליהודית את מספר הטלפון של שערי בינה, סמינר לנשים בצפת. המנהלת, טובה ויינגוט, קיבלה את יהודית בחום ועזרה לה בתהליך הגיור. "למדתי מהבוקר עד הלילה, גמעתי את התורה בשקיקה", היא אומרת בחיוך רחב.

שנה לאחר מכן, יהודית השלימה את גיורה תחת הנחייתו של הרב אברהם אורבך מטבריה. "יצאתי מהמקווה לתוך מציאות חדשה", היא אומרת. "החיים כיהודיה הרגישו שמחים יותר ובעלי עוצמה רבה יותר. אותה הרגשה מיוחדת מעולם לא נעלמה".

 לאחר שהשיגה מטרה גדולה אחת, המטרה הבאה של יהודית הייתה להגשים את חלומה להפוך לרופאה. לאחר 6 חודשים של אולפן, העברית שלה עדיין לא הייתה ברמה אוניברסיטאית, אז היא חזרה לארה"ב ולמדה הנדסת מכונות באוניברסיטת אורגון. "באותה תקופה כמעט ולא היו נשים בתחום ההנדסה", היא אומרת, מתענגת על מקומה כפורצת דרך. "בכל המחלקה כולה היה שירותים אחד קטן לנשים – ארון שירות שעבר הסבה. ראיתי בכך הזדמנות לשבור כמה מוסכמות".

 לאחר מכן בחרה יהודית ללכת לבית הספר לרפואה באוניברסיטת צ'רלס בפראג, האוניברסיטה הוותיקה ביותר במרכז אירופה, שנוסדה בשנת 1348. מדי קיץ בזמן לימודי הרפואה, היא הצטרפה לצוותים רפואיים שונים – ברפובליקה השיתופית של גיאנה, ברפובליקה הצ'כית, בהרי הסמוקי באפלצ'ים, באיידהו הכפרית ובבית החולים תל השומר בישראל.

 "ואז התחלתי לחשוב כיצד ליישם את ההנדסה בתחום הרפואה, ליצור כלי אבחון זמינים ונגישים יותר".

ב"קופסת החול" של נאס"א

 בשנה האחרונה שלה בבית הספר לרפואה, מתוך דחף רגעי פנתה יהודית לאוניברסיטת הסינגולריות, חממה טכנולוגית יוקרתית. התוכנית בת 10 השבועות, הנערכת בקמפוס של נאס"א בקליפורניה, חושפת מנהיגים יצירתיים לטכנולוגיות ופורצות-דרך, מתוך מטרה ליצור חברות שתשפענה על חייהן של מיליארדי בני אדם".

 יהודית התקבלה לאוניברסיטת הסינגולאריות וזכתה במלגה של 25,000$ מגוגל. "זה היה קיץ מדהים", היא אומרת. "למדנו על הצד העסקי של סטארט-אפים, וזה הצית בי את הניצוץ היזמי. לאחר שהסתובבתי עם אלון מאסק, לארי פייג', אסטרונאוטים וזוכי פרס נובל, מה שלקחתי הביתה הוא המסר שלכולנו יש גדוּלה בתוכנו. גם אני יכולה לעשות דברים גדולים. זו הייתה הבנה מעצימה מאוד".

לאחר שהסתובבתי עם אלון מאסק, לארי פייג', אסטרונאוטים וזוכי פרס נובל, הבנתי שלכולנו יש גדוּלה בתוכנו

 יהודית שובצה לצוות נאס"א העובד על מכשור רפואי שיתרום לבריאות האסטרונאוטים במהלך משימות בחלל. "כיוון שמאדים הוא משימה הכרוכה בשהות ממושכת", היא אומרת, "חשוב לזהות, לאבחן ולטפל באותו מכשיר. זה היופי של העבודה בנאס"א – הם מציבים סטנדרטים בלתי אפשריים ומצפים ממך להגיע להישגים אדירים".

 בשנת 2010, לאחר רעידת האדמה ההרסנית בהאיטי שבה נהרגו כרבע מיליון אנשים, נשלחה יהודית לסייע לצוותים הרפואיים. היא עברה בבתי החולים ופגשה חולים יומם ולילה. כשראתה שבאחד מבתי החולים המרכזיים בהאיטי, המשרת 400,000 אנשים, יש רק מכשיר רנטגן אחד, היא החלה לחשוב כיצד להפוך את האולטרא סאונד למכשיר אפשרי מבחינה כלכלית, נייד וקל לשימוש".

 יהודית חזרה לנאס"א שם היא עזרה לפתח מעין "טלאי אולטרא סאונד" עתידני שניתן ללבוש אותו – היא קוראת לו "חלון לגוף" – הטלאי נצמד לגוף ומבצע הדמיה ואבחנה רפואית, כל זאת עם דרישות אנרגיה נמוכות וללא תופעות לוואי פיזיולוגיות.

 עם הרקע של יהודית בהנדסת מכונות וברפואה, הקשרים שלה בעולם ההייטק והחשיבה מחוץ לקופסה, כל החתיכות של הפאזל היו שם לפריצת-דרך יצירתית בתחום האולטרא סאונד הנייד.

 בינתיים, היא פגשה את בעלה בנאס"א, ילדה תינוק, וזמן קצר לאחר מכן התגרשה. לפתע הפכה יהודית לאם חד-הורית והקריירה הרפואית שלה נעצרה. "ביליתי את 5 השנים הבאות בהגשת בקשות להתמחויות רפואיות שונות, וכל פעם משהו אחר שיבש לי את התוכניות. הייתי מתוסכלת מכל העיכובים".

 בהמשך, כמובן, הדבר התגלה כברכה במסווהסמויה.

 חתיכות הפאזל

 בזמן שהייתה בנאס"א, בת דודתה של יהודית – אישה שהחלימה מסרטן השד אותו גילתה באמצעות בדיקה עצמית – נהרגה בתאונת דרכים. יהודית החליטה למקד את תשומת הלב שלה בגילוי מוקדם של סרטן השד. בהיותה בבית עם בנה, היה לה זמן לעכל את כל מה שלמדה במהלך השנים ולהתחיל להעלות רעיונות כיצד לעקוב אחר בריאות השד.

 סרטן השד מתפשט במהירות, ולכן קריטי לגלותו בשלב מוקדם. "ברגע שהסרטן שולח גרורות, אחוזי ההישרדות בחמש השנים שלאחר מכן עלולים לרדת מ- 95% ל- 23%", היא אומרת. מתוך 250,000 המקרים של סרטן שד אלים המאובחנים מדי שנה, לדבריה, רק 60,000 הם סרטן בשלב 0, שניתן לרפא בקלות. "סרטן השד יכול לשלוח גרורות תוך מספר חודשים, אולם אנחנו עורכים בדיקה כל שנה עד שנתיים. המספרים מוכיחים שממוגרפיה לבדה לא מאתרת אותו מספיק מוקדם".

 יהודית תולה את האשמה במגבלות של שיטות המיפוי הנוכחיות. ממוגרפיה, היא מסבירה, מניבה תוצאות חיוביות מזויפות רבות – בשיעור של 1:3. "ממוגרפיה לא מגלה את סרטן השד האגרסיבי מספיק מוקדם, לא לשמש כמסנן עבור נשים בסיכון גבוה ולא יכולה גם להבדיל בין סוגי סרטן מסוימים שדורשים טיפול לכאלה שאינם דורשים טיפול. הדבר גורם לאבחנת-יתר ולביופסיות מיותרות. בארה"ב לבדה, 20,000 נשים כורתות מדי שנה את שדיהן הבריאים כדי להימנע מחיים מלאי חרדה ופחד. אנו רוצים למנוע התערבויות בלתי נחוצות מסוג זה".

 למרבה המזל, יהודית החלה לעבוד בחברת סטארט-אפ בתחום האולטרא סאונד ב- 4.5 השנים הבאות, שם היא השחיזה את הידע שלה באולטרא סאונד, את כישוריה כמדענית וחוקרת, ויצרה קשרים עם מדענים, שיתגלו בהמשך כחיוניים לסטארט-אפ שלה עצמה.

 בשלב זה, ראובן, "אביה החלופי", נפטר בגיל 102. בנה של יהודית היה אז בגיל בית ספר, והיא הרגישה שהגיע הזמן לחזור לישראל.

יהודית רצתה לגלות את סרטן השד בשלב המוקדם ביותר שלו, וכך לשמור על סיכויי ההישרדות גבוהים מ- 95%.

 יהודית כתבה את הרעיונות שלה לגישה חדשנית לחלוטין לגילוי סרטן השד. במקום לנסות לגלות סרטן, היא רצתה לעקוב אחר הבריאות, כדי לגלות את סרטן השד בשלב המוקדם ביותר שלו, וכך לשמור על סיכויי ההישרדות ברף של למעלה מ- 95%.

 היא הגישה בקשה לפטנט על מערכת ניטור בריאות השד – MonitHer  – שבה נערכות בדיקות אולטרא סאונד שד חודשיות בבית כדי לגלות שינויים בשד. במקרה של כל שינוי חשוד, המשתמשת שולחת תמונות קודמות של האזור החשוד לרופא, באמצעות קישור מאובטח. מתקן זה מפסיק את משחק הניחושים של רופאים ביחס לשאלה אם לערוך או לא לערוך ביופסיה. MonitHer משתמש בתוכנה שאושרה על-ידי ה- FDA ואשר פותחה על-ידי אחד האנשים עמם שיתפה פעולה.

 הפרס הגדול

 כשלפניה עתיד מזהיר בארץ ישראל ואחרי חמש שנים שבהן הייתה בבית וגידלה את בנה, יהודית ראתה את המעבר כהזדמנות מושלמת להחזיר את הקריירה הרפואית שלה למסלול ולהשלים את הכשרתה ברדיולוגיה. היא הגישה בקשה להגרלת התמחות בישראל, מבלי לדעת איזה בית חולים תקבל. "הבחירה הראשונה שלי הייתה שערי צדק בירושלים. הוא מנוהל לפי חוקי ההלכה והיה בית החולים ה'חלומי' שלי כשהייתי נערה מתבגרת וחייתי בישראל", היא אומרת.

יהודית פתחה את שנת 2018 בעליה לארץ, יחד עם אמה ובנה והתיישבה בשכונת נחלאות בירושלים. באופן מדהים, היא התקבלה לביה"ח שערי צדק, והייתה אמורה להתחיל את ההתמחות שלה ביולי 2018. עד שיגיע מועד תחילת ההתמחות, היא הגישה בקשה להשתתף בתחרות MassChallenge – תחרות סטארט-אפ יוקרתית המתמקדת ביזמים בעלי פוטנציאל השפעה מכריע, בשלבים מוקדמים של היוזמה. הסניף הישראלי קיבל למעלה מ- 500 פניות מ- 40 מדינות, ויהודית נבחרה להשתתף. "הדבר נתן לי גישה ליועצים, שיעורים ומקום לעבוד בו", היא אומרת.

 באפריל 2018, לאחר שראתה פרסום על פרסי WeWork, הגישה יהודית במהירות וידאו הצעה (pitch video). MonitHer התקבל לתחרות, בהתבסס על הקריטריונים של השפעה חברתית, פוטנציאל צמיחה ופוטנציאל מסחרי.

 בתחרות, MonitHerהתמודד מול המצאות מגוונות כגון חקלאות אורגנית ומתקן התפלת מים המבוסס על אנרגיה סולארית.

 "רגעים לפני שעליתי לבמה, הכל התחבר. השנים של לימודי ההנדסה, חוסר היכולת להתקבל להתמחות, שהובילו לשנים רבות של מחקר בתחום האולטרא סאונד. הסתכלתי על הקהל והבנתי שמתוך אותם אלפי אנשים, אחת מתוך 8 נשים תקבל אבחנה של סרטן השד מתישהו במהלך חייה. ידעתי מה עליי לעשות וכבר לא הייתי מתוחה. הבנתי שזה לא קשור אליי. והתחייבתי בפני אלוקים: לא משנה מה הוא ירצה ממני, אעשה זאת. עליו רק להראות לי את הדרך".

 רגע השיא של הערב היה בהכרזת הפרס הראשון על סך 360,000$. (אדם נוימן, המייסד הישראלי שומר השבת של WeWork, קבע את סכום הפרס ככפולה של 18, ח"י).

 עם ההכרזה על זכיית MonitHerוהקונפטי שהומטר על הבמה, יהודית הייתה המומה לרגע. "הרגשתי את כל חיי מתנקזים לרגע הזה", היא אומרת בהרהור. "אלוקים והתורה הם הזרם התת-קרקעי שמזין את הדרך שלי והביא אותי לנקודה הזו היום. אותן חמש שנים של תסכול שלא הצלחתי להתחיל התמחות היו הדרך של אלוקים לסייע לצד היזמי שלי לשגשג. טיפול בפעוט הוא זמן נפלא ליצירתיות", היא אומרת. "הייתה לי הזכות לפתח את הרעיונות שלי, לערוך מחקר בתחום האולטרא סאונד, וליצור קשרים עם מדענים ברחבי העולם שכעת תומכים בעבודתי. גידול ילד הוא זמן לפיתוח יצירתיות, לחקירה עצמית ולמתן אפשרות לאלוהים להנחות אתכם לכיוון הנכון".

 כיצד מתמודדת יהודית עם היותה יוצאת דופן – אישה דתייה בהייטק, בעיקר לאור זאת שהיא הולכת עם כיסוי ראש?

 "נשים דתיות ניגשות אליי כל הזמן ואומרות לי שאני מהווה עבורן השראה. בדיוק כפי שפרחתי כמהנדסת מכונות במחלקה שהייתה מבוססת כמעט לחלוטין על טהרת הגברים, כך גם כעת אני חובשת בגאווה את ה'כתר' שלי על ראשי. כיסוי השיער הוא מבחינתי הצהרה ברורה על סדרי העדיפויות שלי. אני חושבת שהוא מעביר את המסר שאני יהודיה גאה, המשרתת את האל באמצעות הרקע הטכני שהוא נתן לי".

 מבט אל העתיד

 בתום טקס חלוקת הפרסים, יהודית החליטה לוותר על התמקדות בקריירה הרפואית שלה ולהשקיע את כל כוחותיה בניהול החברה וקידום המוצר שייצרה.

 כספי הפרס של WeWork סומנו והוקצו לבניית אב-טיפוס של המתקן הביתי לבדיקת שד. הניסיון מלמד שבניית מכשור רפואי דורשת כסף וכוח אדם רבים – שנים של מחקר, כולל מחקרים רפואיים העומדים בסטנדרטים מחמירים, כדי לקבל את אישור ה- FDA. התחזיות הן שהמוצר יהיה זמין לצרכנים תוך 3-4 שנים.

 כדי להתמקד יותר בהיבטים ההנדסיים והרפואיים של הפיתוח, יהודית עומדת להכריז על מייסד שותף, אותו היא מתארת כ"אשת עסקים שהיא למעשה תחנת כוח, ששימשה בעבר מנכ"לית של חברה מצליחה למכשור רפואי".

 MonitHer נמצא בחיתוליו, ונראה כאילו יהודית שועטת לממש את גורלה. ביולי, MassChallenge ישראל בחרו ב- MonitHer כסטארט-אפ המוביל של 2018, וככזה הוא נבחר לקבל מקום של כבוד בסימפוזיון החדשנות היוקרתי שלהם בנובמבר. כרגע יהודית ממשיכה לתחרות פרסי WeWork Global Finals שתתקיים במדיסון סקוור גרדן בינואר 2019.

הזמנים המאתגרים הם דרכו של אלוקים להוביל אותנו למשהו גדול יותר

 אחרי שנים של הרפתקאות, כולל 8 אוניברסיטאות ב- 3 יבשות, יהודית חזרה למקום אליו היא שייכת, מלאת הודיה על הדרך הארוכה והמתפתלת. "הזמנים המאתגרים הם דרכו של אלוקים להוביל אותנו למשהו גדול יותר".

 "אנחנו רוצים להפוך את הגילוי המוקדם לאפשרי עבור כל אישה ואישה, בכך שנכניס הביתה מכשור רפואי ברמה גבוהה, ונאפשר את הגילוי המוקדם ביותר האפשרי של סרטן השד".

 "זה לא הסיפור שלי", אומרת יהודית עם ניצוץ בעיניה. "זה סיפור על הצלת חיים – על פיקוח נפש. בכל דקה, נוכל להציל חיים נוספים".

27/8/2018

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) דפנה, 29/8/2018 05:40

סיפור מדהים ומעורר השראה בכל כך הרבה רובדים - תודה!!

סיפור מדהים ומחזק, תודה ענקית לרב סימונס שהביא אותו בפנינו, ותודה על ההדגשים הכל כך חשובים של נושא האמונה, הביטחון בה' ובדרך שבה *הוא* מוביל אותנו - ושבאמת הכל לטובה! יהודית אברמס אשה גדולה מהחיים כן ירבו כמותה!!

 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub