רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

אקטואליה

גדולתו של הרב נח וינברג זצ"ל

כ״א בשבט ה׳תשס״ט כ״א בשבט ה׳תשס״ט 15/02/2009 | מאת Tzvi

הרב נח לקח אחריות על כל העם היהודי.

יום אחרי שהרב נח וינברג, מייסד וראש ישיבת אש התורה, התבשר שהוא חולה בסוג אגרסיבי במיוחד וקטלני של סרטן ריאות, נפגשתי איתו במשרד שלו. הוא נעמד, ולאחר כמה רגעי שתיקה, פנה אלי ואמר: "אני עדיין לא מוכן להפסיק להילחם למען כלל ישראל. אם ה' קורא לי הביתה, אז אני באופן אישי מוכן ללכת, אבל אני לא רואה אף אחד שהולך להיכנס לקרב ולהילחם את המלחמה שצריכה להילחם."

הוא אף פעם לא עסק בעצמו - רצונו היחיד של הרב נח היה מה שטוב לכלל ישראל. בכל נימי ישותו הוא רצה להילחם, לעבוד, ליצור ולמצוא דרכים לחזק את עם ישראל, כדי שיוכל למלא את תכליתו ולהיות אור לגויים. הדברים הבאים אולי יגלו מה דחף את ראש הישיבה זצ"ל.

במשך 14 חודשי מחלתו של ראש הישיבה, הוא סבל כאב וחולשה כתוצאה ממחלת הסרטן ומהטיפולים השונים שקיבל. היו זמנים שבהם הוא ממש התייסר. במשך מספר חודשים הוא לא יכול היה לשכב בגלל כאבי הגב הנוראיים מהם סבל, ונאלץ לישון בישיבה על כורסא. למרות שהכאבים האלה היו קשים מאוד מבחינה פיסית, מבחינתו הם היו טריוויאליים בהשוואה לכאב שבחוסר היכולת להוביל את המאבק נגד הטמיעה ובאיומים הגשמיים הרבים שעומדים מול כלל ישראל.

לפי לוח השנה, הוא נפטר שבוע לפני יום הולדתו ה-79. אבל כל מי שהכיר אותו יודע, שהוא נפטר כאדם צעיר ונמרץ במיוחד. הוא הספיק כל כך הרבה. אחיו, הרב יעקב וינברג זצ"ל, ראש ישיבת נר ישראל, אמר פעם שאחיו, הרב נח, עשה יותר למען עם ישראל מאשר כל אדם אחר בדורנו. הוא הקים ארגון בינלאומי שנוגע בחייהם של מיליון איש בשנה. יש היום עשרות אלפי אנשים ששומרים תורה ומצוות בזכות מאמציו החלוציים, אבל אם הייתם פוגשים אותו, הייתם יכולים לטעות ולחשוב שהוא רק מתחיל עכשיו. הוא היה כל כך רעב, כל כך נלהב, כל כך מתוסכל מכך שהוא לא יכול לעשות יותר. לעולם לא הייתם מאמינים שמדובר באדם שכל כך הרבה הישגים נזקפים לזכותו.

מכיוון שהעולם עדיין לא הגיע לשלמות, אנחנו עדיין לא יכולים לנוח

אנשים רבים בחצי מגילו, לא היו מסוגלים לעמוד בקצב שלו. היו פעמים רבות שהייתי אומר לו, "אני חייב לצאת מהמשרד כי אני מרגיש מוצף לגמרי מכל התוכניות והאחריות שאתה רוצה לממש."

המניע היסודי שלו לא נבע מתוך תאווה להשיג דברים גדולים, מכיוון שאת זה הוא כבר היה יכול להשיג מזמן. מה שהניע אותו הייתה התשוקה למלא את רצון ה', כלומר 'תיקון העולם', ומכיוון שהעולם עדיין לא הגיע לשלמות, אנחנו עדיין לא יכולים לנוח. יש לנו עוד המון לעשות כדי למלא את מטרתנו.

לקחת אחריות

במהלך תכנון ועידת הפעילים השנתית של אש התורה בדצמבר האחרון, ראש הישיבה התעקש שאחד המוטיבים הראשיים של הועידה יכלול שני מושגים פשוטים מאוד, אם כי עמוקים לא פחות. הראשון היה 'אם אתה באמת לוקח אחריות כדי לעשות את רצון ה', אז תצליח.' והשני היה 'אם באמת אכפת לך, תיקח אחריות'. זה היה הכוח שדחף את ראש הישיבה, ולכן הוא כל כך רצה שהרעיונות האלה יבוטאו בבירור בכנס האחרון.

אני מאמין שדמות המופת של ראש הישיבה הייתה שרה שנירר, האישה שייסדה את מערך החינוך של בית יעקב לבנות באירופה בתחילת המאה הקודמת. הוא אהב לספר את הסיפור על הרב חזקל סרנא, ראש ישיבת חברון לשעבר, שכאשר נשא דברים בברית בה נכחו ראשי ישיבה ורבנים רבים, אתגר אותם ואמר, "אני יודע שכל אחד מכם חושב שאבא שלו או סבא שלו עשו הכי הרבה למען כלל ישראל במאה האחרונה. אבל אני אומר לכם שכולכם טועים. לא רק זה, אלא שמי שעשה הכי הרבה למען כלל ישראל היה אדם לא מלומד, שבקושי יכול היה ללמוד אפילו דף גמרא. ומעבר לכך, כשאגלה לכם את שמו, כולכם תסכימו איתי – שרה שנירר."

קח על עצמך את האחריות, וה' ייתן לך את העזרה השמימית הדרושה כדי להשיג את זה

מה דחף אותה? מה אִפשר לה לזכות לעשות מהפך רחב טווח כל כך בכלל ישראל, שאפילו גדולי הרבנים באותם ימים לא יזמו? ראש הישיבה היה מסביר ששרה שנירר חשפה את סודה ביומנה. היא הייתה תופרת, ונערות יהודיות מבתים שומרי תורה ומצוות היו מגיעות אליה כדי שתתפור עבורן בגדים. היא הייתה משוחחת איתן, ומגלה מקרוב כמה שהן באמת רחוקות מהתורה והמצוות, והיא הייתה בוכה עליהן ואומרת, "למרות שאני מלבישה את גופן, מה יהיה אם לא יהיו להן מצוות להלביש את נשמותיהן?"

ראש הישיבה היה מספר לכל מי שהיה מוכן לשמוע, שזהו המפתח האולטימטיבי. אם יש דבר שאנחנו מאוד מאוד רוצים, עד כדי כך שאנחנו מוכנים לבכות בשבילו - אז ניקח על עצמנו את האחריות, וה' ייתן לנו את העזרה השמימית הדרושה כדי להשיג אותו.

ראש הישיבה הדגיש יותר מכל את החשיבות שבלקיחת אחריות. פעם הראיתי לו רעיון מתוך שיחות מוסר של הרב חיים שמואלביץ' זצ"ל, שגרם לו הנאה עצומה. במסה שלו בנושא אחריות, אומר הרב שמואלביץ שאחריות היא אמת המידה של האדם. לכן, למלך יש את המעמד הגבוה ביותר בעם ישראל, משום שהוא לוקח את האחריות הרבה ביותר על כלל ישראל.

אבל רמה זאת של אחריות אינה מוגבלת לאלה שהומלכו באופן רשמי. הרב שמואלביץ מקשה, כיצד יכלה אסתר לומר למרדכי, גדול רבני דורם, לקבוע צום בפסח? אם זה היה המהלך הנכון, אז למה מרדכי לא יזם אותו בעצמו? הרב שמואלביץ משיב ומסביר שהפסוק במגילת אסתר אומר, "ותלבש אסתר מלכות". הכוונה כאן היא לא רק לבגדים, אלא לכל מהותה. אסתר לקחה אחריות על רווחתו של כלל ישראל, ובכך השיגה מעמד של מלוכה. לכן, התאים לה לקבוע צום ולהורות למרדכי להוציא את זה לפועל.

ראש הישיבה אהב את הרעיון, משום שהוא חיזק את השקפת עולמו. הוא לקח אחריות על כלל עם ישראל, וזאת הייתה גדולתו האמיתית.

גאון בתורה

בנוסף לדאגתו של ראש הישיבה לכלל ישראל ולרגש האחריות שלו, הוא היה גאון בתורה. היה לו כישרון מיוחד לקחת את עקרונותיה הנצחיים של התורה, לפרק אותם ליסודותיהם, ואז לפתח דרכים יצירתיות להדהים כדי להסביר ולהמחיש את המושגים הללו אפילו ליהודים הרחוקים ביותר. הוא כתב תוכניות לימודים והצליח להשיג את המטרה. הסדרה 48 דרכים לחוכמה, שמבוססת על הפרק הששי בפרקי אבות, 5 רמות הנאה, שמבוסס על הפרשיה הראשונה של קריאת שמע, שש המצוות התמידיות וחומרי היסוד שלו שהוצגו כסקירה כוללת של המחשבה וההגות היהודית – כולם היו מקוריים להפליא בדרך הצגתם, אך מעוגנים לחלוטין בשרשרת המסורת.

המתנה הגדולה ביותר שהוא נתן לנו, הייתה הזכות והאפשרות להצטרף אליו, ויחד ליצור שינוי בעם ישראל

לדעתי, ההישג הגדול ביותר שלו היה אמונתו בכוחו של הפרט. הוא הבין כפשוטה את המשנה בפרקי אבות, "חביב אדם שנברא בצלם". מי עוד היה מסוגל לקחת קבוצה של צעירים מנותקים לחלוטין ממסורת אבותם, שרובם אפילו לא היו מסוגלים לזהות אות עברית, ושחלק ניכר מהם אפילו התנגד במיוחד ליהדות, ולראות בהם חברים בארגון שהוא רוצה להקים? הרבה יהודים דתיים היו עוברים לצד השני של הרחוב אילו היו מגלים את הבחורים האלה צועדים לכיוונם. ראש הישיבה לא נבהל מהופעתם החיצונית. לא רק שהוא הבחין בנשמותיהם ובצמא שלהם לתורה וליהדות, אלא הוא גם האמין בהם. הוא האמין באידיאליזם שלהם, ושהם, יחד איתו, יוכלו לשנות את העולם.

לכולנו, כל אלה שקשורים לאש התורה, זאת הייתה המתנה הגדולה ביותר שלו – לתת לנו את הזכות והאפשרות להצטרף אליו ויחד ליצור שינוי בעם שלנו.

זוהי מורשת נצחית, ואני משוכנע במאת האחוזים שהמסר שהוא רצה שנלמד ממותו הוא, שעל כולנו מוטלת האחריות להילחם למען עם ישראל, ושכולנו, בעזרת השם, יכולים לעשות את השינוי.

קשה עלינו פרידתו. הרב נח היה אחד ויחיד ואין לו תחליף. הדרך היחידה בה נוכל לתרגם זאת למשהו חיובי היא שכל אחד מאיתנו יקבל את המסר - וזאת המתנה הטובה ביותר שאנחנו יכולים להעניק לו.

 

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן