לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




אל תאכלו עוגות: על עצות ועל ניסיון אישי

אל תאכלו עוגות: על עצות ועל ניסיון אישי

המועמד הרפובליקני לנשיאות בארה"ב לא באמת מבין למה צריך ביטוח בריאות ממשלתי. אבל כמו רוב הבלתי-מבינים, זה לא מפריע לו לתת עצות. האם גם אנחנו חוטאים בכך?

מאת

הנה דבר אחד שיש בישראל הקטנה, ואין באמריקה הגדולה: ביטוח בריאות ממשלתי.

בארצות הברית, אם אתה רוצה להיות בטוח שתזכה לטיפול רפואי נאות בעת הצורך, זו אחריותך לדאוג לכך. התושבים שידם משגת, מסדרים לעצמם ביטוח בריאות פרטי, לעיתים קרובות דרך המעסיק שלהם. ואלו שאין ידם משגת? זבש"ם. ולא מדובר באחוז זניח. ל-16% מהאוכלוסייה – ומדובר ב-47 מיליון תושבים – אין אפילו ביטוח בריאות חלקי. והאחוז הזה צפוי רק לגדול: אחרי הכל, מחירי ביטוחי הבריאות עולים בהתמדה – מהר יותר מהמשכורות או האינפלציה. כך קורה שהסיבה השכיחה ביותר לפשיטת רגל בארצות הברית היא אי יכולת לעמוד בתשלום חשבונות רפואיים.

מובן מאליו, לכן, שמדובר בנושא העומד דרך קבע על סדר היום. במיוחד במערכת הבחירות הקרובה לנשיאות, נדרש כל מועמד להציג את האג'נדה שלו לטיפול במשבר ביטוחי הבריאות שהולך ומעמיק בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. כל אחד, כמובן, מנסה לשווק את הפיתרון שלו, להדגיש את מעלותיו ולהצניע את החסרונות. הנוסחא שהציע המועמד הרפובליקני לנשיאות, ג'ון מקיין, עם זאת, הייתה המוזרה ביותר. האמריקנים, הוא אמר בנאום, צריכים לקחת על עצמם אחריות לרכישת ביטוח בריאות, כל אחד לעצמו. "ולשים לב לתזונה שלהם, ללכת ברגל כל יום חצי שעה או יותר, ולנקוט במספר אמצעי זהירות פשוטים נוספים." – כך שלא יהיו אף פעם חולים, וממילא לא יזדקקו לטיפול רפואי. כפי שציינה עורכת מדור הדעות בניו-יורק טיימס, גייל קולינס, "לנצח נזכור את הנאום הזה בתור נאום ה-'שלא יאכלו עוגות' ".

וכמו במקרה של מרי אנטואנט, הפיתרון המוצע מגוחך באותה מידה. כיצד ייתכן שפוליטיקאי משופשף כמו מקיין מוציא תחת עטו אג'נדה כזו לטיפול במשבר ביטוחי הבריאות?

וכמו במקרה של מרי אנטואנט, הפיתרון המוצע מגוחך באותה מידה.

אם אתה הבנקאי של משפחת מקיין, קרוב לוודאי שלא תצטרך לשאול שאלות כאלו. סינדי מקיין, רעייתו של המועמד, היא יורשת עשירה שהגדילה עוד יותר את עסקי המשפחה. מקיין, אדם שמנהל את הקמפיין הארצי שלו כשהוא טס במטוס המנהלים הפרטי של אשתו, מעולם לא התלבט בשאלה כיצד לממן את ההוצאות הרפואיות שלו. מוצאו ממשפחת גנרלים מבוססת, ונישואיו הפכו אותו למיליונר אמיתי – אז למה שיבין לעומק את מאבקיהם של עשרות מיליוני האמריקנים, שרכישת ביטוח בריאות היא עבורם חלום לא מציאותי?

הוא לא מבין את הקשיים, ולא נוטה לקבל את גרסת הנצרכים, שהפיתרון הוא ביטוח בריאות ממשלתי. במקום זה, הוא מציע להם 'אמצעים פשוטים לשמירה על הבריאות'. הבעיה היא לא בכך שמקיין לא מסוגל להבין את הקושי, אלא בכך שהוא מתיימר להציע פיתרון חילופי. על כך יצא עליו הקצף התקשורתי. כולנו יודעים שלא התנסית במצב הזה – זו לבטח אינה אשמתך. אבל למה אתה חושב שמהעמדה המרופדת שלך אתה יכול להציע בזחיחות לנצרכים שאם רק ישמרו על התזונה שלהם (מישהו סיפר לו שגם אנשים בעלי אורח חיים בריא נזקקים לאשפוז, ושאוכל בריא יקר בהרבה מג'אנק פוד?) לא יהיה צורך בביטוח בריאות ממשלתי?

כמו מרי אנטואנט, הוא לא יכול להבין. כמו מרי אנטואנט, הוא נתן עצה לגמרי לא יעילה.

אבל מה יש להלין על מקיין? לא רק מלכים אבסולוטיים ופוליטיקאים רפובליקניים מנדבים עצות מוטעות לגמרי. זהו צורך אנושי עמוק מאד לתרום תמיד חוות דעת והמלצה, גם אם אין שום סיבה רציונאלית להאמין שאנחנו מוסמכים לתת אותה. נסו פעם לבקש עצה בכל נושא שהוא, לא משנה באיזו חברה אתם נמצאים. שאלו אם לחבוש לתינוק כובע בחורף, מה הדרך הקצרה לתל אביב או באילו מניות שווה לכם להשקיע עכשיו. מובטח לכם שלא תישארו בלי תשובות. האנשים סביבכם, גם אם מעולם לא החזיקו ילד, לא נסעו בעצמם לתל אביב ויודעים רק במעורפל מהי ההגדרה של 'מניה', יתרמו לכם עצות ברצון רב. ולפני שתלגלגו על תופעה אנושית זו, זכרו שגם אתם, לעתים במצב דומה, תשמחו מן הסתם לחוות דעה לא מוסמכת.

המומחים לכאורה

הרצון להישמע מומחה וכל-יודע הוא אנושי מאד. אבל לעתים הוא גורם נזק לא מבוטל. קחו למשל נושא מביך ומבלבל כמו הורות. כולנו רוצים להיות הורים טובים – וכולנו, פחות או יותר, מגששים באפילה.

מה עושים ההורים הנבוכים ברחבי העולם? תתפלאו – או לא – אבל הרבה מהם פונים לטלוויזיה, שם פורחות תוכניות ריאליטי נוסח ה'סופר-נאני'. הפורמאט של התוכנית הזו פשוט להפליא: אל תוך בית הפוך במיוחד, עם ילדים תזזיתיים ומופרעים למראה והורים נטולי חוש מינימאלי לחינוך, פוסעת המטפלת המוסמכת, ג'ו פרוסט (שלה, אכן, ניסיון רב שנים בטיפול בילדים). לא משנה מה הרקע להתנהגות הפראית או התלותית של הילדים, המתכונת קבועה: המטפלת קובעת תמיד מספר חוקים נוקשים, כדי להרגיל את הילדים לרוטינה. היצמדות לחוקים מתוגמלת במחמאות. סטייה מהם שולחת את הילד ל'פינת הילד הרע' כעונש, לא משנה גילו והסיבות לחוסר הציות. שום דבר שאינו בתפריט של המטפלת איננו מקובל. ילדה בת ארבע שרגילה להירדם כשאימא לידה? חס ושלום! המטפלת מצווה בסמכותיות על האימא הכנועה לעזוב את הילדה להירדם לבדה, ומכריזה את הצלחתה כשהקטנה התשושה מבכיות נרדמת לבסוף.

התוכנית הזו, או חיקויים לה, מוקרנת היום ברחבי העולם, והפכה את פרוסט לסלבריטאית אמיתית וסופרת רבת-מכר. הורים נצמדים למרקע ומשננים את שיטות הביהביוריזם הפשוטות שלה. סוף-סוף דרך להשתלט על הילדים!

רובנו קונים את זה, בלי להרהר בעובדה, למשל, שלסופר-נאני אין ילדים משלה, ואולי חסר לה ניסיון בחוויות ההורות.

ובצל ההצלחה, מי ישים לב למחקרים שמתריעים על נזק פסיכולוגי שנגרם לילד שנשלח אורח קבע ל'פינת הילד הרע'? או למתנגדים המועטים שמצביעים על כך שבאג'נדה של פרוסט אין מקום לחינוך, למוסר או לעומק. הכל שטחי וחד. תעשו כך – כי אני אמרתי. אל תעשו כך – גם כי אמרתי. וכל חריגה מטופלת באותו אופן, בלי לנסות לחדור אל מתחת לפני השטח. העיקר שהילדים נכנעים למרות!

ורובנו קונים את זה, בלי להרהר בעובדה, למשל, של"סופר-נאני" אין ילדים משלה, ואולי חסר לה ניסיון בחוויית ההורות. אנחנו גם לא מתעמקים בכך שילדים להורים המוכנים לחשוף אותם לעולם כולו באופן לא מחמיא, אולי אינם בדיוק המודל שעליו כדאי לנו להתבסס. נותנים עצות – ניקח!

או קחו למשל את מדריך-ההיכרויות הנמכר ביותר בארצות הברית, קמע מודרני שנשים עטו עליו בלהיטות ואינן מוכנות להיפרד ממנו: "הכללים". הכללים מבטיחים לכל אישה שאם תפעל לפיהם גבר חלומותיה יציע לה נישואין, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה. יש גם ספר המשך של כללים לנשואים, שיבטיחו את שימור הנישואים.

הכל טוב ויפה, חוץ מהעובדה ששתי מחברות הספר טענו ב'כללים' שהן עצמן תרגלו את המאגיה המסתורית הזו, וראו הצלחה. הצלחה? בספר השני מתברר שאחת מהן התגרשה. האם לא כל סוד הפורמולה היה ההבטחה החד-משמעית ששמירת הכללים תבטיח לך מערכת יחסים יציבה?

אבל ספריהן הם עדיין רבי מכר.

מסתבר לא רק שרובינו נופלים במלכודת שנפל אליה מקיין, ונותנים עצות בתחומים שאיננו באמת מבינים מהם. רובינו אפילו מוכנים להקשיב לעצות לא מוסמכות כאלו. במקום לחפש כיועץ את האדם שהתנסה – לא זה שהוציא תואר בתחום או כתב רב מכר – אנחנו מחפשים מענה פופולארי ונגיש או סתם אחד שנשמע משכנע.

חז"ל פסקו מזמן שאין חכם כבעל ניסיון. המוסמך לייעץ בענייני הורות הוא זה שגידל ילדים בהצלחה בעצמו, המוסמך להבין בנושאי זוגיות הוא אדם הנשוי באושר, בדיוק כפי שהמוסמך לפתור את משבר ביטוחי הבריאות הוא אדם שמכיר מקרוב – מתוקף ניסיון אישי או מקצועי – את פגמיה של המערכת הקיימת.

כשמישהו מספר לנו שתחליף לביטוח בריאות ממשלתי הוא לא לאכול עוגות, התגובה הנכונה היא צחוק. לא האזנה מלאת כבוד וניסיון ליישום.

 

12/5/2008

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 7 תגובות ב-7 דיונים

(7) סופר מאמי, 16/9/2008 04:25

לסופר נאני מיכל דליות יש כרגע 4 ילדים ו2 נכדים ולא כמו שכתבת

או שהתכוונת לסופר נאני אחרת

(6) איריס, 19/5/2008 00:08

כתבה יפה!

באין אמונה ומוסר העולם מרעיש כמו קופה ריקה...

(5) אנונימי, 15/5/2008 03:48

אל תאכלו עוגות

עם כל הרצון הטוב,במדינה בסדר גודל של ארצות הברית שנחשבת עדיין למדינת מהגרים עם מיעוטים גדולים וחלקם בלתי חוקי זה לא ריאלי ליישם בטוחבריאות ממשלתי

(4) אנונימי, 15/5/2008 03:29

"אל תאכלו עוגות"

אין לזלזל בזוית ראיה אוביקטיבית ביחס לבריאות, הורות ונישואין

(3) אנונימי, 14/5/2008 09:13

מגניב...

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub