לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




אז איפה אתם בסילבסטר?

אז איפה אתם בסילבסטר?

פעם היה לנו ראש השנה אחד, אבל עכשיו הוא כבר לא מספיק. את מי אנחנו מנסים לחקות, בעצם?

מאת

כבישים רבים ברחבי הארץ מעוטרים בפרסומות שמזמינות את הנוסעים והשבים למסיבת סילבסטר בפאב זה או אחר, לחגוג את השנה החדשה ב"ערב פיצוץ" או "מסיבה מטורפת" עם "בירה חופשית מהחבית". למעודנים יותר מציעים מלונות ומסעדות שונים ארוחות סילבסטר ממיטב המטבח הצרפתי, האתיופי, וכל מה שביניהם. ערוצי טלוויזיה שונים ישדרו ספיישלים להנאתנו. וכי קלה ביניכם? שנת 2007 תפרוש כנפיה ותיפרד מאיתנו, שנת 2008 תרד לעולם. תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. אה, לא. זה בעצם מה שאמרנו רק לפני ארבעה חודשים, בראש השנה היהודי.

"ראש השנה האזרחית" קוראים לזה באלגנטיות, ורוב מגישי החדשות לא שוכחים לאחל: "שנה אזרחית טובה." שנה אזרחית? בספר החוקים של מדינת ישראל הראשון בינואר מופיע כחג דתי לנוצרים תושבי המדינה, זה הכל.

פעם זה לא היה כך, אבל בינתיים שרוליק הקטן ראה עולם והחליט שהוא רוצה גם.

פעם זה לא היה כך, נאנחים אנשים מבוגרים יותר שזוכרים את המדינה הזו לפני ששטף אותה הרצון להיות אמריקה בזעיר אנפין. פעם היה ראש השנה אחד, דתי ואזרחי, עם תפוח בדבש, כרטיסי ברכה וקצת בית כנסת, גם למי שלא שומר מסורת בימים כתיקונם. אבל מאז זרמו הרבה מים בירקון, שרוליק הקטן ראה עולם והחליט שהוא רוצה גם. התקשורת משתפת פעולה וכבר קשה לדעת מיהי התרנגולת ומהי הביצה: האם קודם כל חיפשו ישראלים סיבה למסיבה ואז פרשה בפניהם העיתונות את האפשרויות העומדות לרשותם, או שמא יצאו קודם הכותרות: "איפה תהיו בחצות" ורק אז החלו אנשים להרהר באפשרות של "מסיבה חבל-על-הזמן". התוצאה, בכל מקרה, ברורה: אם אתה רוצה להיות 'אין', אתה צריך לקחת חלק בסילבסטר.

אלא שיהודים מעולם לא היו 'אין', ואת זה אנחנו כבר אמורים לדעת, בגילנו המתקדם כעם. אם היינו 'אין' לא היינו נשארים עם בפני עצמו וכבר היינו מתבוללים מזמן. כמובן, בדרך כלל הגויים התגייסו בחפץ לב לעזור לנו להישאר עם לבדד ישכון. אבל האם לא הגיע הזמן שנחסוך להם את הטרחה הזו ונבין לבד שאנחנו לא חלק מהעולם המערבי, גם אם יש לנו מדינה דמוקרטית, פרלמנט, מסעדות מקדונלד'ס וסניף של איקאה?

בארץ חיים למעלה ממיליון מוסלמים, ואיננו מנסים לחקות את חגיהם. הם מוזמנים לרשום את הרמדאן ועיד אל פיטר על שמם בטאבו. יהודי ממוצע ייעלב מההצעה לחגוג חגים מוסלמים. "וכי חסרים לי חגים משלי?" יאמר מן הסתם למציע. "יש ראש השנה ויום כיפור, סוכות ופסח, חנוכה ופורים..."

אבל סילבסטר כן. אנחנו לא מקנאים במוסלמים על ארצותיהם הרבות ומרובות הבעיות, על עריציהם השונים וטובחי ההמונים, על מלחמותיהם השבטיות וארגוני הטרור שלהם. אין בנו שום רצון להיות חלק מהם או להזדהות איתם. אבל העולם המערבי, החילוני עם המסורת הנוצרית? העולם המתקדם, הטכנולוגי, הדמוקרטי? מה רע בו? ובכן, זה העולם שטבח בנו אלפיים שנה. זה העולם שתמיד דחף אותנו בגסות כשניסינו להתגנב אל תוך-תוכו. ואנחנו מתעקשים לחגוג את ראש השנה של העולם הזה.

מושג חדש נטבע כדי לתאר את חנגת הכלאיים הזו: 'כריסמוכה'. רב תרבותיות במיטבה.

הסילבסטר הוא ראש השנה על פי הלוח הגרגוריאני, המקובל במרבית העולם המערבי. שנת 2007 אינה מספר מיקרי: על פי הלוח הזה היא השנה ה-2007 ללידת ישו – והעובדה שהמניין הזה הוכח להיות מוטעה לא משנה את משמעותו. בשפות אירופאיות מוסיפים למניין השנים את האותיות AD (בשנת אדונינו) או, לשנים שלפני הספירה, BC (לפני המושיע). ברוח הפוליטקלי קורקט התחילו חוגים אקדמאיים למצוא ביטויים חלופיים, אבל המסורת הנוצרית ידועה לכולם. הלוח המערבי מתחיל מלידת ישו, הסילבסטר נחגג ימים אחדים אחרי חג המולד, החג הנוצרי החשוב מכל. ואולי זו רק שאלה של זמן עד שחג המולד יגיע גם הוא אלינו: באמריקה כבר חוגגים יהודים רבים את הכריסמס בהתנצלות ש'זה לא באמת חג דתי'. וחלק חוגגים את חנוכה בתקופה הזו ברוח חג המולד, ומעניקים מתנות מדי יום למשפחותיהם, שמא יתקנאו חלילה בגויים. בבתים לא מעטים גם עומד עץ אשוח ליד החנוכייה, ומושג חדש נטבע כדי לתאר את חנגת הכלאיים הזו: 'כריסמוכה'. רב תרבותיות במיטבה.

אל תאמרו שזה לא יגיע אלינו. גם הסילבסטר לא היה פה פעם.

למה אנחנו צריכים את ראש השנה האזרחי? למה לא די לנו בחגים שהם שלנו מקדמת דנא ואין לאף אחד אחר זכות בעלות עליהם? כי כנראה אפשר להוציא את היהודים מהגלות אבל לא את הגלות מהיהודים. רוצים להיות כמו. רוצים להרגיש אמריקה, אוסטרליה, או אפילו ניו-זילנד. רוצים להיות אזרחי העולם, אוניברסאליים, קוסמופוליטיים. רק שצר עולמנו כעולם מדינות ה-G8, בערך. שהרי האוניברסאליות שלנו לא מתמקדת בסודאן או מונגוליה. אנחנו לוטשים עיניים שוקקות על המשכיות התרבות ההלניסטית, זו שאת ניצחוננו עליה חגגנו לא מזמן בחנוכה. בבני יפת אנחנו מקנאים. אח, מה יפו זיקוקי השנה (האזרחית!) החדשה.

אנחנו רוצים מאוד להיות אזרחי העולם, אוניברסאליים, אך מסתבר שצר עולמנו כעולם מדינות ה-G8

והם? הם לעולם לא יעריכו את קנאתנו, כפי שמעולם לא העריכו את ניסיונותינו להתבולל. העולם של יפת הוא עולם שגם בחילוניותו המודרנית שואב משנות נצרות רבות מספור. שואב מתרבות שלימדה אותו לשנוא אותנו כשאנחנו שונים, ועוד יותר כשאנחנו מנסים להשיל את השוני. העולם הזה מלא באנשים שבסקרים שונים משיבים בבטחה שישראל מסוכנת לשלום העולם יותר מכל מדינה אחרת, ושהיהודים מייללים יותר מידי על השואה. על חגם אנחנו מתרפקים.

נכון, רוב החוגגים לא עוצרים לחשוב מה הם מנסים להיות. אבל הסילבסטר (על שמו של האפיפיור סילבסטר הראשון שחי לפני כאלף שבע מאות שנים, אגב) הוא לא חג אזרחי. הוא חג נוצרי שמתחיל שנה חדשה במניין לחייה של דת שעשתה בנו שמות יותר מכל דת אחרת.

שרוליק אולי כבר ראה עולם, אבל לא בטוח שלמד היסטוריה.

 

30/12/2006

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 13 תגובות ב-13 דיונים

(13) דבי, 1/1/2008 00:13

נבו, בבקשה תקרא

שלום נבו.
הצטערתי לראות את תגובותיך.
לענייננו, תמוז הוא אכן שם לועזי ובהחלט אינו שם חודש יהודי. אלא כשדי ולא כנעני, ההשפעה באה אלינו כשבימי בית ראשון הם צרו ועלו והרסו את בית המקדש.
לנו היהודים יש את השמות שבמהלך השנים נשכחו למשל תשרי - שמו ירח האיתנים ויש שם יהודי לכל חודש.
כל חודש אנו מברכים את החודש ויש לנו תפילת ראש חודש אז מה? בכל פעם זה לשם עבודה זרה? השמות הלועזיים באו הרבה אחרי התפילות.
שיהיה לך רק טוב אמיתי!!

(12) קצת ה"ס, 5/1/2007 05:58

לידע כללי

חג המולד 25.12 הוא היום שבו הנוצרים הקדומים משערים שנולד ישו. ה 1 בינואר היה חג רומאי פגאני. כדי להקל על המעבר לנצרות הנוצרים חגגו ביום זה לכאורה את הברית מילה של ישו- ישו הרי היה יהודי.

(11) יעל, 4/1/2007 01:00

הסיבות לרצות מסיבה

הן רבות. משום שיש צמא לרוח : "לא צמא ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר השם". כמו שלפעמים אנשים מדוכאים נוטים לפתח מנהגי אכילה כפייתיים כך גם הרצון לחגוג ולא חשוב מה ,מתי, ואיך. זה מין רעב לספק את הרוח.
האורות הנוצצים מרחוק נראים מזמינים. אבל מסיבות טבען להסתיים ואז שוב מציאות עם רעב רוחני גדול.
ועד שמגיעים לאמת..
אנחנו שייכים לעולם המערבי בדרכים שונות אבל לא בכולן. בפיתוח שלנו אם זה מדעי טכנולוגי או רפואי. בתחום הזה אנחנו אפילו בין המובילים. אבל אנחנו ייחודיים ולכן לא בדיוק מערביים ולא בדיוק מזרחיים למרות שאנחנו שוכנים במזרח התיכון. מנהגינו שונים. האופי היהודי הוא ייחודי ושנה שמאר העמים. ההומניות שלנו היא אמיתית ומתמשכת למרות השנאה כלפינו. הנה אנחנו תמיד רצים לקצווי עולם כדי לעזור ברעידות אדמה או בצונאמי.
היינו מוכנים גם להושיט עזרה לאירן אילו הסכימה. ולכן האופי הרחמני שלנו הוא לא בכדי. והוא לא ענין של מצב רוח. הוא טבוע בנו."רחמנים בני רחמנים, וגומלי חסדים". תכונות אלו טבועות בכל יהודי באשר הוא יהודי. אם משמאל אם מימין אם דתי אם חילוני. כן אנחנו עם מיוחד.
סילבסטר- שעל שמו חוגגים, טבח באלפי יהודים בזמן ששלט בכס הקדוש. אילו ידעו אותם יהודים טבוחים שהיום חוגגים על שמו..

(10) אנונימי, 3/1/2007 00:04

קינאה

בטח שיהיה קנאה!
כשה מקשטים את הרחובות רק ביום העצמאות!!
וכששאר החגים לא מורגשים למעט יום כיפור, אז למה לא לקנאות? שהם מאמצע נובמבר במשך חודש + נכנסים לאוירה, כול פינה מקושתת, משמיעים ברדיו שירי חגים פעם בשעה... אז אי אפשר לא לדעת שיש חג.
כשאתה ללא ילדים, בארץ אין לך מושג עם זה חג או לא. וזה נורע חבל!
לכן יש סיבה לקנאות.
למרות שאני חייב לציין עיריה אחת ויחידה במרכז שכן מדליקה אורות מיוחדים בחגים וזו היא רמת השרון!!.

(9) נבו, 31/12/2006 19:35

למה אתם מצנזרים תגובות?

מפחדים שהאמת תצא לאור, הא?
לא נורא. אני אפרסם את זה במקום אחר. כולם ידעו אילו שקרנים אתם.

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub