לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




למה כולם אוהבים כל-כך את ג'יימס בונד?

למה כולם אוהבים כל-כך את ג'יימס בונד?

יותר מחצי מאה אחרי שהומצא, ג'יימס בונד עדיין פופולארי כתמיד. מה סוד קסמו?

מאת

כשאיאן פלמינג המציא את ג'יימס בונד בשנת 1952, ספק גדול אם ידע מה הוא יוצר. די בטוח שהוא לא שיער שדמות הסוכן החשאי שלו תשרוד את חילופי הקידומת של המאה, תדלג בקלות אל המילניום הבא ותמשיך להרקיד סביבה תעשייה ענקית ומכניסה. עבור פלמינג בונד היה דמות ספרותית, היום בונד הוא מותג. סוכן מספר 007 ממשיך עדיין לככב בסרטי פעולה שמושכים אליהם קהל רב. שישה שחקנים שונים גילמו את דמותו עד כה. הם מתבגרים וזקוקים לתחליף, אבל הוא נשאר צעיר לנצח, גמיש, מסוגל עדיין לזנק על אויבו ולהציל את עצמו. פלמינג מת לפני ארבעים ושתיים שנה, אבל בונד, כך נדמה, אינו בן תמותה. הסרט האחרון שבו הוא מככב, קאזינו רויאל שיצא לא מזמן למסכים, מציג אותו עדיין מלא כוח ועוצמה, כאילו לא עברה עליו חצי מאה גדושת אירועים. הסוכן החשאי של הוד מלכותה נולד אולי זמן קצר אחרי מלחמת העולם השנייה, בתקופת המלחמה הקרה, אבל בעידן שלנו הוא עדיין חי ובועט, וממלא את בתי הקולנוע.

הוא המרגל האולטימטיבי, שרלוק הולמס של עולם הביון והשירותים החשאיים. 21 הסרטים שנוצרו עליו התירו לעצמם להשתמש בטכנולוגיה חדשנית שפלמינג לא היה יכול אפילו לדמיין, אבל זה לא הוריד מהאטרקטיביות של הסרטים. "גיימס בונד נותר כפי שהיה", טוען המפיק והשחקן פירס ברונסמן, "זה רק העולם סביבו שהשתנה." הפופולאריות של בונד, ודאי שלא השתנתה.

מה סוד קסמו של בונד? הוא גיבור, כמובן. גיבור אהוד ונערץ. אבל איזה סוג של גיבור?

"דולצ'ה ויטה" והרבה תושייה

בונד הוא ה"גוד גאי" הקלאסי, כזה שכל תרבות המערב אוהבת להתפעל ממנו. הוא תמיד נלחם בצד הנכון, והוא מייצג את הערכים המערביים של החברה המודרנית. הוא נלחם למען חופש, וג'ורג' בוש יכול היה לומר עליו שהוא שייך לכוחות האור הנאבקים בציר הרשע. הוא סוכן בריטי, בן לאומה שהייתה ציר חשוב בבנות הברית במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה. הוא משרת, כביכול, את כולנו. את כל קהל הצופים שחיים במדינות דמוקרטיות ונהנים מאורח חיים מערבי. בונד הוא האיש שלנו, המלך הלבן בשחמט, ובתור שכזה הוא מגלם את כוחות הטוב.

אבל הטוב הזה לעולם אינו משעמם או מטיף או צדקני. לא ולא. בונד לא מעביר את שעותיו הפנויות בעזרה לגברות קשישות לחצות את הכביש. הוא אינו מתנדב בבית תמחוי או תורם סכומי כסף גדולים לצדקה. הטוב שלו מתבטא בנכונות ללחום ברע, בעריצות, בטרור. כל זה לא מפריע לו לנהל חיי זוהר שרבים היו מתקנאים בהם: הוא מתגורר במלונות יוקרה ונוהג במכוניות מהירות במיוחד. הוא מבלה בקזינו, שותה ומעשן. הוא מטייל בכל העולם ומפרנס ביד נדיבה את סוכן הנסיעות שלו. הוא אוהב גאדג'טים למיניהם. אורח החיים שלו מציג אותו כסוג של מתבגר נצחי, וזה רק מוסיף למשיכה הייחודית שלו. ילדים מתלהבים מהמכוניות, המסוקים, פלאי הטכנולוגיה שבונד מגייס לרשותו. מבוגרים מתלהבים מחיי הקסם שלו. המקצוע של בונד הוא אמנם הצלת העולם למען המולדת והמלכה, אבל זה לא מפריע לו להיות איש החברה הגבוהה שיודע להעריך ולנצל את הדולצ'ה ויטה.

הספרות והקולנוע משופעים בדמויות גיבורים חיוביות, אבל בונד פופולארי בהרבה מאשר, למשל, סופרמן. סופרמן מושלם מדי. בונד הוא לא רק דמות חיובית: הוא גם חזק ונאה, בליין ומקפיד בלבושו. אם הוא כמעט טובע בנהר התמזה, הדבר הראשון שיעשה אחרי הטבילה המסוכנת הוא ליישר את עניבתו. הוא גיבור בורגני שרבים היו חומדים את אורח חייו.

האם אני יכול לעשות את זה? לבונד יש תשובה חד משמעית: בהחלט! זה אפשרי!

הפן השני שמושך באישיותו של בונד הוא התושייה המופלאה שלו. החיים כולם הם חוויה שבה אנחנו מועמדים שוב ושוב למבחן ושואלים את עצמנו: האם אני יכול לעשות את זה? האם אנחנו יכולים להסתדר עם המציאות כפי שהיא ולהתגבר על המכשולים שהיא מציבה לנו? האם אנחנו יכולים, בקיצור, לשרוד? לבונד יש תשובה חד משמעית: בהחלט! זה אפשרי! הוא לא תוכנן להיות בן אלמוות או חסין לפגיעה, אבל בונד של הספרות והקולנוע הוא סוג של הודיני. אי אפשר לקשור אותו, אי אפשר להתגבר עליו. לא משנה כמה מתוחכם היריב, כמה ארוך המרדף או כמה קשה ההתנגדות. ג'יימס בונד תמיד יוצא המנצח. והניצחון שלו ידוע מראש.

בונד הוא התגלמות מזוקקת של יכולת. אין לו כוחות על טבעיים, הוא לא משתמש בכשפים. להבדיל, הוא אינו מתפלל. הוא מביט על העובדות, לומד מהן כל מה שאפשר ומשתמש בידע כדי להשיג את מטרתו. מה יעלה בגורלו של אדם המושלך ממטוס ללא מצנח? אפשר כבר לחפור עבורו קבר. אבל אם האדם הוא בונד, אין סיבה להיכנס לפאניקה. הוא חושב בשלווה על האפשרויות העומדות לפניו, משתמש בגופו בתור חץ ויורה את עצמו על יריבו בעל המצנח, ממנו הוא מצליח – בעודו באוויר – לחלץ את המצנח ולנחות בשלום. בונד הוא איש האפשרויות הבלתי מוגבלות: הוא מנטרל פצצת אטום בעשר דקות, מחליק על שלג אחורנית תוך קרב מכונת ירייה, מטפס על צוק בעזרת שרוכי נעליו. והוא אינו תלוי במישהו או במשהו כדי לשרוד. אין לו בעולמו משהו גדול ממנו שעליו הוא מסתמך. האינטלקט, החושים המחודדים, הם אלו שמנחילים לו הצלחה פעם אחר פעם.

מדריך לחיים?

מכל צורות האמנות, סרטים הם אולי אמצעי הבריחה מהמציאות החזק מכל. ונתיבי המילוט שאנשים בוחרים מלמדים ממה הם רוצים לברוח. פלמינג בנה את בונד על בסיס שתי קונספציות שכולנו היינו רוצים להאמין בהן: 1. שאפשר להיות טוב ועדיין לעשות חיים בלי חשבון, ו-2. שאפשר להשיג שליטה טוטאלית על חיינו. שתי הקונספציות הללו אחראיות לכך שג'יימס בונד הוא פנטזיה לא פחות מסופרמן.

העולם מלא באנשים שעשיית הטוב עבורם לא כרוכה בחיים קלים. אי אפשר תמיד גם לעשות את הדבר הנכון וגם את הדבר המהנה בבת אחת. סדר עדיפויות הוא מושג מפתח לכל אדם, וכולנו יודעים שמשהו אחד תמיד יבוא על חשבון משנהו. ואם אנחנו בוחרים בטוב, אנחנו צריכים גם לדעת להקריב, לוותר, להתגבר על פיתויים. האנשים הטובים שאנחנו פוגשים מחוץ לקולנוע, לא בדיוק מעבירים את זמנם בקזינו או מלונות יוקרה. בחיים אנחנו נקראים שוב ושוב לתת מעצמנו למטרות אולי פחות זוהרות מהטסת חללית, אבל לא פחות נחוצות. תהליך ההתבגרות אמור להביא אותנו להבנה של הצורך בהתגברות על עצמנו ולאבחנה בין הנכון והקל, הנחוץ והנוח.

בנוסף לכך, יצר השליטה שנטוע בכולנו גם הוא מקסם שווא. היינו מאוד רוצים להאמין שהכל בידינו ומה שמשנה זה רק כמה מאמץ ותושייה אנו מוכנים להשקיע, אבל המציאות רחוקה משאיפה זו. הכל בידי שמיים, לא בידינו, גם אם הן מנוסות בשימוש ברובה. בונד נוצר להיות מעין אל, אבל בני אדם אינם יכולים להיות כאלוקים. אנחנו חלק מתוכנית גדולה ממה שאנחנו מבינים, והאינסטינקטים המחודדים ביותר שלנו לא יכולים לשנות את העתיד ואת מהלך העניינים הטבעי. אדם שאינו תלוי באף אחד אחר? אין דבר כזה. כולנו תלויים בזולת ובמי שברא אותנו. ועל אף שקשה להרכין את הראש ולהודות בכך שלאו דווקא כוחנו ועוצם ידינו מכתיבים כמה נצליח בחיים, המציאות מלמדת אותנו שוב ושוב שכך הדבר.

ג'יימס בונד ימשיך להיות פופולארי ומהנה, כי הטבע האנושי נותר כפי שהיה מאז בריאת העולם, אבל כדאי להשאיר את סוכן 007 בקולנוע ולא לקחת אותו בתור מדריך טוב לחיים. כדאי תמיד לזכור כי הטוב לא תמיד מקבל שכר בעולם הזה, ושלא תמיד הכל תלוי בנו ובמידת ההשקעה שלנו.

 

9/12/2006

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) רוני, 19/6/2007 04:07

חולה על גיימס בונד

אני נורא אהבתי את גיימס בונד עם כל הירהות והמכות ואני הכי אהבתי את בנקאי הטרור לה שיפר שניסה להשתלט על כל הכסף שבעולם ויש לי את כל מה שיש להם

(1) אורי, 11/12/2006 09:32

אהבתי מאוד

זה שחרור גדול לדעת ולהפנים שאין כל צורך לחקות גיבורים כמו גיימס בונד. אני מודה שחלק מחיי ניסיתי, ואפילו הצלחתי לאמץ לעצמי את המבט השרמנטי הזה, אבל זה הכל היה מזויף. היום ברוך השם יש לי גיבורים אחרים, שכל מה שהיה להם גם לי יש (בחירה בין טוב לרע)

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub