לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




הפתרון לבעיות ריכוז

הפתרון לבעיות ריכוז

ועל יום האשה הבינלאומי

מאת

האם רבי נחמן מברסלב התכוון לכתוב על הקשב והריכוז של כולנו, שהולכים ונפגעים? על הקושי להתמקד במשימה אחת כמו שצריך, באופן איכותי? פרשת השבוע ("ויקהל-פקודי") מספרת על השבת, ורבי נחמן כתב לפני כ-200 שנה על חוסר הריכוז לאורך השבוע, על הצורך הגובר שלנו ביישוב הדעת. לדבריו, כל המחשבות "כרוכות ומסתבכות זו בזו, ועל ידי זה הולכים מרעיון לרעיון וממחשבה למחשבה". הפתרון לכך הוא קודם כל שבת, פעם בשבוע: "שבתוך כל הטרדות והבלבולים והרעיונות הרבים והמחשבות – יבטל את עצמו לגמרי וינוח וישבות, בבחינת שבת". אבל זה לא מספיק. יממה אחת של נטרול כל הסחות הדעת, של יציאה מהפיד, של ניסיון לא לקפוץ מנושא לנושא, צריכה להשפיע היטב על ששת ימי המעשה. וכאן הוא קורא לנו לקחת מתוך השבת גם "איים" קטנים של שבת לתוך ימות החול מלאי הטרדות. להפסיק באופן יזום את המירוץ גם לאורך השבוע: "צריך האדם לזכור תמיד להמשיך על עצמו קדושת שבת גם בימי החול, היינו שבתוך כל הבלבולים יעמוד וינוח בבחינת שבת, ועל ידי זה ינצל מכל המחשבות הרעות".
או בקיצור: למה לא כל יום (קצת) שבת?

 

Image may contain: 1 person, eyeglasses and text

וביום האישה הבינלאומי. תודה לאתר "און לייף" שביקש ממני לבחור מי השפיעה עליי:

הייתי בת 15. התקשורת והפוליטיקה היו מקור המידע שלי על היהדות. זה אומר שנתקלתי בה בהקשרים פליליים, שליליים, הזויים. הימים היו ימי רצח רבין והפגנות החרדים בכביש בר אילן. חשבתי שבזה מסתכם הסיפור. משהו אלים ופרימיטיבי.
ואז הגיעה פרופ' נחמה ליבוביץ'. המילה "חופרת" עוד לא הייתה קיימת אז (בהקשר הזה), אבל אני כבר הייתי חופרת. כמה נערות דתיות שהכרתי אמרו לי שלתולעת-ספרים-חנונית כמוני, הספרים של נחמה מתאימים בול. אז קניתי ספר אחד שלה. "עיונים חדשים בפרשת השבוע". מי האמין שיש בפרשת השבוע טעם וריח ומשמעות. מי בכלל ידע שיש דופק כזה, של פרשת שמתחלפת כל שבעה ימים, מפרשת את המציאות, ונותנת עבר והווה ועתיד, כזה עומק וכזה גובה. מי בכלל הכיר את כל הפרשנים האלה, שנחמה ממש שחתה בין ספריהם – רש"י ורמב"ן, רבי סעדיה גאון והרמב"ם, הרב קוק והרב שמשון רפאל הירש. הוויכוחים בפאנל ב"פופוליטיקה" נראו פתאום תפלים. לצד סקופים על שרה נתניהו, הופיעו בעולמי פתאום גם סקופים על שרה אימנו.

 

נחמה הייתה כל כך פשוטה וכל כך מיוחדת. היא הרי יכלה לשבת במגדל השן, כחוקרת דגולה לתנ"ך, פרופ' למקרא, כלת פרס ישראל. אבל במקום להתפתח בתוך האקדמיה, היא הלכה אל החקלאי שבקיבוץ, אל בסיסי צה"ל הכי רחוקים בצפון ובדרום, לבתי ספר על הגבול, לאולפנים לעולים חדשים. שם הכי רצתה ללמד. בשנות קום המדינה, היא הבינה שאל פס הקול הציוני והחלוצי צריך להוסיף את התורה והרוח והתרבות שלנו. אבל לא לכל מקום יכלה להגיע פיזית, וכך נולד המפעל העממי המרגש שלה: הגיליונות.

נחמה עלתה מגרמניה כשכבר הייתה מורה מפורסמת, ד"ר, אבל הייתה נגישה לכלל. פעם הצטופפו בדירתה הפשוטה והצנועה 15 נשים, חברות קיבוץ, ולמדו. אותן נשים היו צריכות לחזור ללול, למטבח, למחסן, אבל הן כבר טעמו מהלימוד של נחמה, והן הציעו לה סטארט אפ: דואר. מכתבים של תורה. היא התחילה לצלם דפי סטנסיל, וכתבה להן שאלות על הפרשה. הן היו מחזירות לה את התשובות, ומצרפות מעטפה ובול, כדי לקבל בדואר חוזר את המשלוח הבא.
עוד ועוד חברים וחברות ביקשו להצטרף, והגיליונות על פרשת השבוע צברו תאוצה. בכל שבוע נחמה כבר נעזרה במתנדבים שיחזירו את המכתבים ליעדם, ברחבי הארץ והעולם. היו גם הערות שוליים היסטוריות בצד התשובות שלה: "לחייל שלוחם בקרבות בסיני, אני מתפללת לשלומך" או למשל – "נשלח מתוך ירושלים הנצורה".

צריך להבהיר: נחמה ידעה היטב מה התשובות לשאלות ששלחה, אבל היא רצתה שכולנו נדע, שנשאל את עצמנו, כי הסקרנות חשובה מהידע, והלימוד לא צריך להיות פסיבי. עם הזמן התחילה לכתוב גם טקסטים משלה על כל פרשה, אבל בסופם, תמיד, הוסיפה שאלות למחשבה ולעיון. 
אפשר לדבר עליה עוד רבות: בלי למרוד ולקרוא למהפכה, היא בעצם סללה דרך חדשה לדור שלם. בלי שזכתה להביא לעולם ילדים משלה, היא זכתה לחנך ולעצב אלפי תלמידים. היא הבינה שצריך לדבר לדור החדש בטקסטים קצרים וברורים אבל לא שטחיים חלילה, והצליחה באחת המשימות המורכבות בחינוך: להנגיש בלי לרדד. בכל פעם מחדש בחרה מתוך ארון הספרים היהודי הנרחב צימוקים קטנים שעושים חשק לעוד. 
"כל אחד צריך לחתור לקריאתו שלו את התורה, לקריאה המתאימה לרוחו ולנפשו, שהיא חד-פעמית בזה העולם, לא הייתה ולא תהיה שוב" – כך כתבה פעם. החל מגיל 15 היא גורמת לי לחפש את

הקריאה שלי

 

https://www.facebook.com/SivanRahavNews/.

 

24/2/2018

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 4 תגובות ב-3 דיונים

(3) ביטי, 27/2/2018 21:23

סורי, אבל ממש לא קלטתי את הפואנטה.

(2) אנונימי, 27/2/2018 17:52

מאמר לא טוב בלשון המעטה, שמשולבת בו פרשנות עגומה לטעמי.

הגבתי כבקשת כותבת המאמר: "אם מישהו עושה משהו שהוא לדעתכם לא בסדר, לכו לספר". ואגב פניה שכזו מתאימה מאד לרוח ה'עליהום' הדיגיטלי בדורנו, שכל אחת ואחד חושבים שהם הרשות השופטת והמבצעת גם יחד. שלא נדע ...

(1) לאה, 26/2/2018 07:04

לשון הרע באתר אש התורה

שלום רב, הייתי מצפה מאתר אש התורה שמעלה על נס את ערכיו החינוכיים, לא לתת במה להתבטאויות כאלו, שיש בהן הרבה יותר מאבק לשון הרע. היו לכם זמנים טובים יותר - וחבל!

קורא, 6/3/2018 21:00

תגובה נכונה ביותר

צר לי על הפופוליזם הרדוד בכתבות סרק מעין אלו.
לא מתאים לאתר המקסים הזה ... תודה.

 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub