רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

אקטואליה

כיצד הייתם מבלים את 38 הדקות האחרונות בחייכם?

ו׳ בשבט ה׳תשע״ח ו׳ בשבט ה׳תשע״ח 22/01/2018 | מאת אפרם גולדברג

אתם לא חייבים להיות בהוואי כדי לחיות כאילו אתם עומדים למות.

בשבת בבוקר, תושבי הוואי קיבלו התראת חירום בטלפונים שלהם: "טיל בליסטי מגיע להוואי. חפשו מקלט מיידי. זה לא תרגיל".

עם המתח הגובר בין ארה"ב לבין צפון קוריאה, תושבי הוואי נכנסו לפאניקה, מתוך אמונה שהם מהווים מטרה להתקפה גרעינית. חלקם רצו למרתפים, אחרים התחבאו מתחת לשולחנות, חלקם אפילו הסתתרו בפתחי הביוב ברחובות.

נדרשו 38 דקות עד שיצא תיקון מטעם הממשלה, הסבר שההתרעה הייתה למעשה אזעקת שווא. מרכז החירום הודיע לאחר מכן לשאר מדינות העולם שאחד העובדים לחץ בטעות על הכפתור הלא נכון. בהמשך הודיע המרכז כי "אותו אדם הועבר באופן זמני מתפקידו, בכפוף לתוצאות החקירה הפנימית של האירוע".

אופס...

במשך 38 דקות, 1.4 מיליון איש חיפשו מחסה בניסיון נואש להציל את עצמם, אולם גם קרה משהו אחר. המחשבה על האסון המתקרב ובא הייתה מוחשית, והם נאלצו לשקול כיצד ברצונם לבלות את הרגעים האחרונים שלהם עלי אדמות. תודה לאל, ההודעה הייתה אזעקת שווא והנזק בא לידי ביטוי רק בחרדה המיותרת שנגרמה כתוצאה מכך.

אף על פי כן, חוויה מצערת זו טומנת בחובה לקח חשוב עבור כולנו. אם נשארו לכם 38 דקות לחיות, איך הייתם מבלים אותן? מה הייתם עושים? הייתם פותחים ספר וקוראים? ספר תפילה? האם הייתם מרימים טלפון למישהו ולומר לו שאתם אוהבים אותו? האם הייתם יוצרים קשר עם אדם שהתרחקתם ממנו כדי להתפייס?

קחו כמה רגעים וחשבו: מה הייתם עושים אם הייתם חושבים שנותר לכם זמן מוגבל לחיות?

מדוע אינכם עושים זאת עכשיו?

הלל הזהיר אותנו, "וְאַל תֹּאמַר: "לִכְשֶׁאֶפָּנֶה אֶשְׁנֶה", שֶׁמָּא לא תִּפָּנֶה" (מסכת אבות, ב, ה). איננו יכולים לצפות מראש את משך חיינו ואם נתמהמה ונדחה דברים, אנו עלולים שלא להשיג לעולם את מטרותינו ושאיפותינו.

פרשת השבוע מזהירה: "ושמרתם את המצות" – שמרו על המצות פן תהפוכנה לחמץ. רש"י מצטט את המדרש, המעודד אותנו לקרוא את הפסוקים כאילו היה כתוב ושמרתם את המצוות – הקפידו על שמירת המצוות. אם נקרית בדרככם הזדמנות לעשייה חיובית, אל תאפשרו לה להפוך לחמץ באמצעות דחיינות ועצלנות. במקום זאת, אחזו בה, רוצו איתה, ועשו זאת מיד - לפני שיהיה מאוחר מדי.

המוות היה תמיד אחד מגורמי ההנעה רבי העוצמה. הסופר הבודהיסטי סוגיאל רינפוצ'ה כותב, "המוות הוא מראה שבה משתקפת משמעות החיים". התלמוד הבבלי (מסכת אבות, דף קנג) מספר שרבי אליעזר לימד, " שוב יום אחד לפני מיתתך". תלמידיו שאלו אותו, "וכי אדם יודע איזהו יום ימות?"

רבי אליעזר השיב, "וישוב היום שמא ימות למחר, ונמצא כל ימיו בתשובה".

לשיר קאנטרי חכם אחד יש פזמון עוצמתי: "ביום מן הימים אני מקווה שתהיה לך ההזדמנות לחיות כאילו אתה עומד למות". אנשי הוואי זכו להזדמנות זו בשבוע שעבר. איננו צריכים לחכות לאזעקה דחופה. שאלו את עצמכם מה הייתם עושים בדקות שנשארו לכם לחיות ואל תחכו, עשו זאת ברגע זה.

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן