לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




אולי משהו כאן מתחיל להשתנות?

אולי משהו כאן מתחיל להשתנות?

"בשנת 2018 אין מקום לפרסומת שמציגה נשים כמוצר צריכה ומשפילה אותן".

מאת

אני יכולה לחזור אל הבן שלי ולספר שאולי השפיות חוזרת קצת לעולמנו. ארצות־הברית הקפיאה השבוע כמחצית מהתקציב של אונר"א. כשביקרנו פעם עם בננו בבניין האו"ם, המדריך החייכן הסביר על הטיפול בפ־ ליטים בכלל, ואז על הטיפול המסור בפליטים הפלסטינים בפרט. אונר"א היא סוכנות מיוחדת, אמר. לפי קריטריון יוצא דופן, גם בני זוגם של פליטים פלסטינים מ־1948 וגם צאצאים שלהם נחשבים לפליטים, לתמיד. לא הצלחתי להסביר לילד למה זה ככה. השבוע התברר שגם ממשל טראמפ לא לגמרי מבין.

מוקדם יותר צייץ שגריר ארצות־הברית בישראל דיוויד פרידמן את תגובתו לפיגוע שבו נרצח הרב רזיאל שבח. בדרך כלל אומרים "לא נגענו", הפעם אפשר להוסיף "לא נרגענו". כל כך לא מובן מאליו שזו הפכה לרוח הממשל: "אב ישראלי לשישה נרצח בדם קר על ידי טרוריסטים פלסטינים. חמאס מהלל את הרוצחים וחו־ קי הרשות הפלסטינית יספקו להם תגמול כספי. אין צורך לחפש סיבות נוספות לשאלה למה אין שלום. אני מתפלל על משפחת שבח השכולה", כתב נתניהו. סליחה, פרידמן. ואז הגיע נאום אבו־מאזן. למרות שצמד המילים הבלתי נשכח "ייחרב ביתך" הוא מה שנזכור ממנו, זו בכלל לא הכותרת של הנאום. הרי אם טראמפ הוא כזה טראמפ, למה למחמוד עבאס אסור לנקוט קצת טראמפיזם? למה שעורכי חדשות החוץ יתלבטו רק איך לתרגם קללות באנגלית, ולא בערבית? הכותרת האמיתית היא כמובן דבריו הכנים על ישראל והציונות. המסכות הוסרו, הדיפלומטיות נגוזה. "ישראל היא פרויקט קולוניאליסטי", הכריז. לא ההתנחלויות, ישראל. "האירופאים רצו להיפטר מהיהודים ושלחו אותם לכאן לגזול את אדמותינו", אמר והמשיך לפזר קונספירציות ולסגור חשבון עם הבריטים על הצהרת בלפור, כאילו זו הסוגיה הבוערת על סדר יומו של הפלסטיני הממוצע. זו הייתה הצצה מרתקת לעולמו הפנימי, לדרך שבה הוא מספר לעצמו את מאה השנים האחרונות באזור.

וכשעולם האתמול קורס, גם במרצ זזים דברים. חלק מהמועמדים בפריימריז שמתקיימים שם בימים אלה מנסים לדבר בשפה חדשה: נגד התנשאות ואליטיזם, נגד "מפלגת בוטיק", בעד שיח מסוג אחר. יותר פריפריה, יותר יהדות, וגם המילה ציונות שנמחקה ממצע המפלגה חוזרת בגדול. "כן, אני ציוני, ומרצ ציונית", הצהיר השבוע המועמד לראשות מרצ אבי בוסקילה. המועמד אבי דבוש, בוגר ישיבה תיכונית, תושב הדרום, אפילו מפסיק לדבר על שתי מדינות לשני עמים. "שתי מדינות, מולדת אחת", הוא קורא בתוכנית שהוא אחד מיוזמיה, שלא כוללת פינוי יישובים כפוי.

בשבוע שעבר כתבתי על תלונה במשטרה ועל עצומה נגד החפצה וניצול נשים בפרסומות ברחבי תל־אביב. מדובר בקמפיין בוטה במיוחד של חברת "דלתא". השבוע הוסרו במפתיע כל השלטים שנגדם הוגשה התלונה. מעבר להצלחה המקומית, עו"ד נורית אילון־ הירש, חוזרת בתשובה שמתמחה בזכויות נשים, הצליחה ליצור כאן קואליציה מרתקת, שלא ברור איך לא קמה עד עכשיו: ארגוני הפמיניסטיות מחד, נשים דתיות וחרדיות מאידך. נכון, הן ממש לא מסכימות על הכל, אבל נאבקות יחד על מה שמוסכם. עו"ד מרים זלקינד משדולת הנשים סיכמה: "בשנת 2018 אין מקום לפרסומת שמציגה נשים כמוצר צריכה ומשפילה אותן. זו פגיעה בכבודן כאדם, ואנחנו קוראות לציבור להיות ערני".

מתוך הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".

21/1/2018

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub