רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

אקטואליה

מותו הטרגי של חברי בקוסטה ריקה

כ״ב בטבת ה׳תשע״ח כ״ב בטבת ה׳תשע״ח 09/01/2018 | מאת Tzvi

הייתי באותו מחנה עם ארי וייס. חבריי ואני מתקשים להאמין שהוא איננו.

לפני שבוע התעוררתי לגלות שחבר שלי נהרג בנסיבות טרגיות. ארי וייס היה בחופשה עם משפחתו כשהמטוס הקטן שלהם התרסק בקוסטה ריקה. ארי, בן 16, נהרג יחד עם הוריו לזלי ומיטשל וייס, ועם אחותו חנה, בת 19. גם ברוס ואיירין סטיינברג נהרגו, ועמם שלושת בניהם: מתיו, ויליאם וזכריה.

שמעתי את הבשורה הקשה מוקדם בבוקר בירושלים, שם אני לומד בתוכנית גשרבישיבת אש התורה. ארי ואני היינו יחד במחנה רמה דרום בקלייטון, ג'ורג'יה. הסנאפצ'ט שלי היה מלא בהודעות מחברים מהבית, כולם המומים מכאב. כל חבריי הזכירו איזה בחור נהדר היה ארי וכמה יתגעגעו אליו.

ישבתי ובהיתי בטלפון שלי, בכיתי ופשוט לא הצלחתי להבין איך יכול להיות שמישהו צעיר כמו ארי, שהיו לו כל כך הרבה דברים לחיות למענם, לפתע איננו. איך זה היה יכול לקרות לו? למרות שבארה"ב היה עדיין אמצע הלילה, כולנו בכל רחבי העולם היינו מחוברים באותו יום בגלי העצב והאובדן. 

ארי ואחותו חנה

ארי היה חלק מהקהילה וכולנו מרגישים חלל עצום במותו, גם אלו שלא היו מאוד קרובים אליו. אני זוכר איך ארי תמיד דאג לאנשים שסביבו. אני זוכר שפעם שיחקנו כדורסל ולפתע מישהו נפל ונפצע. כולם שאלו אם הוא בסדר והמשיכו במשחק, אבל ארי הקדיש לו מזמנו וליווה אותו אל מחוץ למגרש. ואז ישב אתו מחוץ למשחק כדי שלא יצטרך להישאר לבד. בזמן שכולנו חזרנו לשחק כדורסל, ארי בחר לצאת מעצמו ולעזור לאדם במצוקה.

וזה לא היה מקרה חד-פעמי. ארי תמיד השקיע מאמצים רבים בעזרה לאחרים ובהעלאת חיוך על פניהם. המדריכים היו מגיעים בדרך כלל למחנה כדי להשפיע על המחנאים בצורה חיובית, אולם ארי היה ההיפך – הוא היה מחנאי מדהים והוא היה זה שהשפיע על המדריכים באנרגיות החיוביות שלו ובלהט שלו לחיים. הוא השפיע על חבריו ומשפחתו באותו אופן והביא אושר לחייהם של אנשים.

כשכל הקהילה שלנו מתכנסת באבלה, אני חושב כיצד אוכל איכשהו לכבד את זכרו של ארי ואת התרומה הייחודית שלו לחייהם של אנשים כה רבים. אני רוצה לשאוף להיות סוג האדם שארי היה. אני רוצה להיות זה שייצא ממשחק כדורסל כדי להיות עם מישהו אחר. אני רוצה להיות זה שגורם לאנשים לחייך. לגרום לאנשים להרגיש שהם חלק ממשהו גדול. מקהילה יהודית.

לזכרו של ארי, הבה ננסה כולנו להתעלות על עצמנו ולעשות משהו שישפר את יומו של אדם אחר, שיוסיף אושר לחייו של אדם אחר. כך נוכל לתעל חלק מהכאב הבלתי נתפס על אובדנו של ארי למעשים שיביאו אור לעולם, באותו אופן שבו ארי האיר את עולמנו.

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן