לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: בא
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




כמו שעון שוויצרי: המאמצים הכבירים שהשקיעה חברת הייטק אחת כדי לשמור שבת

כמו שעון שוויצרי: המאמצים הכבירים שהשקיעה חברת הייטק אחת כדי לשמור שבת

עם מאות מיליוני דולרים על כף המאזניים וחברת האם שדרשה מהם לעבוד בשבת.

מאת שלמה הורביץ

"רפי, יש לנו בעיה".

למשמע קולו של אלי הבין רפי שמשהו רציני קרה. זה היה יום שישי בבוקר, קיץ ישראלי מהביל בחודש אוגוסט.

אלי היה המנכ"ל של חברת הייטק ישראלית שנרכשה מספר שנים קודם לכן על-ידי חברת אם אמריקאית גדולה. רפי היה סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה והיה איש אמונו המוערך של אלי. שניהם אנשים דתיים.

"מה קרה?" שאל רפי.

"קיבלתי עכשיו טלפון מחברת האם. הם מתוחים בגלל ההשקה של המוצרים החדשים שלנו. הם רוצים שנהיה זמינים בשישי הבא בשעות הערב לשינויים דחופים של הרגע האחרון בתוכנה והם אומרים שאנחנו חייבים להשתתף בשיחת ועידה… בשבת בבוקר!" רפי קפא. מקום מושבה של החברה האמריקאית היה בחוף המזרחי של ארה"ב. שישי בערב ושבת בבוקר יצאו בול באמצע השבת.

"אבל אלי, הם יודעים ששבת! הם תמיד הצליחו לחיות עם המעקפים שלנו, שאנחנו עובדים מאוחר יותר בימים אחרים, אבל אף פעם לא בשישי ושבת. מה קורה פה?"

"צ'אד, סגן הנשיא בחברת האם, אמר לי שהרבה תלוי בהשקה מוצלחת. הוא אמר, 'מצטער על השבת שלכם, אבל זה מקרה חד פעמי ויוצא דופן. מיליוני דולרים עומדים על כף המאזניים.' רפי, מה נעשה? אתה חייב לחשוב על תוכנית!"

"תוכנית? איזה תוכנית? אי אפשר לעבוד בשבת!"

"אני יודע, אבל אם נסרב ישירות, זה יפגע בצורה משמעותית ביחסים שלנו עם החברה. אני סומך עליך שתמצא פתרון שיאפשר לנו לדבוק בעקרונות שלנו ולא לחלל שבת".

רפי היה המום. איזה פתרון אני יכול למצוא?

"אלי, אעשה מה שאני יכול".

רפי ניתק את השיחה וסגר את דלת משרדו. והתיישב לחשוב.

רפי עבד בתחום ההייטק העולמי זמן רב. במהלך הקריירה שלו, הוא מצא את עצמו במדינות שונות ברחבי העולם. פעם הגיע לאוקלנד, ניו זילנד, לפרוייקט. בליל השבת הראשון שלו שם, הוא התבקש להוביל את התפילה בבית הכנסת.

בתום התפילה, הרב אמר, "אני רוצה שתדע שהייתה לך זכות מיוחדת".

"למה?" שאל רפי.

"כיוון שהובלת את התפילה למניין שהיה הראשון בכדור הארץ לחגוג היום את כניסת השבת".

"אתה רציני?"

"כן!" השיב הרב. "אנחנו הקהילה היהודית הקרובה ביותר לגבול התאריך הבינלאומי. אנחנו הקהילה הראשונה שמקבלת את פני השבת! בכל הקהילות היהודיות ממזרח לנו זה עדיין יום שישי".

בשהותו בניו זילנד, החל רפי לשים לב לאזורי הזמן השונים ולהשלכותיהם, כיוון שהייתה לו משפחה גם בישראל וגם בארה"ב והיה עליו להיות בקשר עם ערים אחרות בעודו עובד באוקלנד.

כשהרהר במצב הנוכחי, הוא קלט לפתע כי ייתכן שהפתרון טמון בניצול הבדלי השעות בין אזורי הזמן השונים.

ביום ראשון בבוקר, רפי כינס את כל מנהלי החברה.

"חבר'ה, יש לנו בעיה". הוא הסביר את הדרישות הפתאומיות של חברת-האם ומה עומד על הפרק.

"מי המומחה הטכני הטוב ביותר שיכול לעבוד על התוכנה בשישי בערב?"

"ענת", הייתה התשובה פה-אחד.

"נהדר", השיב רפי. "ומי מנהל הפרוייקט הטוב ביותר שלנו שיוכל לנהל את שיחת הוועידה בשבת?"

המנהלים הביטו זה בזה. "ניר", אמרו. איש לא התנגד.

"ששניהם ייכנסו אליי למשרד עוד רבע שעה".

המנהלים יצאו. רפי ישב ליד שולחנו, מתכנן את הצעד הבא. כעת, משנבחרו האנשים, לאן יוכל לשלוח אותם? מטה חברת האם היה בחוף המזרחי של ארה"ב. לכן, יהיה עליו לשלוח את ענת הרחק למערב. רפי החליט שאנקורג' באלסקה היא הבחירה המושלמת.

הוא הזמין לענת חדר במלון באנקורג'. היא תהיה אחראית על תיקוני הבאגים האחרונים בתוכנה ביום שישי במהלך היום, בשעה שהשבת כבר תיכנס בחוף המזרחי.

עד כאן הכל טוב. עכשיו הוא תכנן את שיחת הוועידה בשבת בבוקר. היא נקבעה לשעה 8:00 בבוקר לפי שעון הקיץ בארה"ב. רפי היה צריך למצוא עיר שבה ניר יוכל לשהות ולהצטרף לשיחה בשעה שהשבת מבחינתו כבר תצא.

אבל איפה? בהונג קונג היה את האינטרנט המהיר והמהימן ביותר במזרח הרחוק, ואזור הזמן שלה היה בדיוק 12 שעות מאוחר יותר מהחוף המזרחי של ארה"ב. רפי חפש באינטרנט את זמן יציאת השבת בהונג קונג: 19:39. שזה בעצם 7:39 בחוף המזרחי. זה ייתן לניר 21 דקות אחרי צאת השבת להתכונן לשיחה.

נשמעה דפיקה בדלת. ענת וניר נכנסו פנימה.

"קראת לנו?"

"שבו בבקשה", אמר רפי.

הוא החל לפרוש בפניהם את האתגרים ומהם הפתרונות שחשב עליהם. "אתם יודעים כמה חשוב להנהלת החברה שלנו לשמור שבת. הדרך היחידה שנצליח בכך היא אם אתם תארזו מזוודות. ענת, את תסעי לאנקורג' באלסקה. ניר, אתה טס להונג קונג".

ענת שמרה שבת בעצמה והבינה. היא שמחה לעזור לחברה בדרך שלא תהווה חילול שבת. אולם ניר היה סיפור אחר.

"רפי, אל תדבר שטויות. אתה יודע שאני לא שומר שבת. למה אתה מתאמץ לעשות את כל הסידורים האלה בהונג קונג? אני אשמח להשתתף בשיחה מביתי בתל אביב".

רפי חייך. "ניר, מה שאתה עושה בזמנך הפרטי הוא לא ענייני. אבל אתה עושה זאת למען החברה. שמירת שבת חשובה לנו יותר מהעסק. לעולם לא אבקש מאחד העובדים שלי לעבוד בשבת. מה שתעשה בהונג קונג כל השבת אינו ענייני. הדאגה היחידה שלי היא שלא אדרוש ממך לעבוד בשבת".

ניר היה המום. הוא מעולם לא הבין עד כמה חשובה השבת למנהיגים החרוצים והשקדנים של החברה בה עבד. הוא הרגיש גאווה מסוימת שהוא קשור לחברה כל כך יהודית ועקרונית.

הוא הסכים לעשות את הנסיעה הארוכה ורפי הודה לו ולענת מקרב לב.

רפי סיפר לאלי על הפתרון ואלי היה מאושר. "עדכן את חברת-האם", אמר אלי.

"בסדר גמור".

רפי התקשר לחברת האם.

"צ'אד מדבר", אמר הקול בצד השני.

"הי צ'אד, זה רפי".

צ'אד כחכח בגרונו. הוא עצמו היה נוצרי לא דתי, אך תמיד ניסה לגלות רגישות לצרכים הדתיים של עובדיו. אבל זה היה מקרה שונה.

"אה, רפי. מה שלומך? תשמע, אני ממש מצטער על דרישות הרגע האחרון לסוף השבוע הזה. אני יודע שאתם אוהבים לחגוג את השבת ".

"צ'אד, זו לא בעיה. הצלחנו להיענות לדרישות החברה. האנשים הטובים ביותר שלנו מטפלים בזה".

צ'אד נאנח. "רפי, תמסור בבקשה לאלי שהחברה מודה לו מאוד. לא נשכח את זה שהחבר'ה שלך מוותרים על השבת למען מטרות החברה".

"צ'אד, האמת היא שהצלחנו לפתור את הכל בצורה שמשיגה את מטרות החברה, מבלי לחלל את השבת ולו במעט".

צ'אד היה מבולבל. "אבל איך? אני חייב לשמוע את זה".

"אני שולח את המתכנתת הכי טובה שלנו לאנקורג' לצורך תיקון הבאגים של שישי בערב. היא תצליח להכין את הכל לפני שהשבת נכנסת בחוף המזרחי, אבל אצלה זה יהיה אור יום, לפני שבת. מנהל הפרוייקטים הבכיר שלי טס להונג קונג. הוא יהיה בשיחה בשבת בבוקר, אבל מבחינתו, יהיה לילה בהונג קונג והשבת תצא 21 דקות קודם לכן".

צ'אד עדיין היה מבולבל. "אתם לא שוברים את החוקים כאן? כלומר, שבת היא שבת, לא? אל תבין אותי לא נכון - אני שמח שאתם עושים את העבודה. אבל זה נשמע לי כמו סוג של עבודה בעיניים", אמר צ'אד בחיוך.

"למען האמת, אנחנו מצייתים לחוקי השבת, כיוון שהשבת נכנסת ויוצאת בזמנים שונים, בהתאם לאזור הזמן המקומי בו נמצא האדם", הסביר רפי. הוא הסביר את הפרטים וצ'אד היה מוקסם מהפתרון. הוא נתן לו אור ירוק לגבי שתי הנסיעות.

ענת וניר נסעו לשדה התעופה ביום שלישי בבוקר, כדי להיות בטוחים שיהיה להם מספיק זמן להגיע ולארגן את כל הציוד שלהם. כולם היו מלאי חשש כשהגיע יום שישי. רפי ואלי התפללו שיהיה בסדר, ואז כיבו את המחשבים הניידים והטלפונים שלהם, לפני כניסת השבת ושמים מבטחם באלוקים שיברך את מאמציהם האדירים להצליח במשימה.

כצפוי, היו מספר בעיות בתוכנה. אבל ענת הייתה מוכנה. היא כבר הייתה מחוברת באנקורג' וירדה לשורש הבעיה. כשהשבת עמדה להיכנס באלסקה, ענת כבר פתרה למעלה ממאה בעיות ואפשרה למוצרים לצאת לשוק. כעת היה תורה להתנתק וליהנות מאווירת השבת. היא הביאה עמה יין וחלה לרגל האירוע, מלווה בארוחה קטנה אך טעימה.

בשבת בבוקר, בשעה 8:00 בבוקר לפי שעון החוף המזרחי בארה"ב, החלה שיחת הוועידה.

"אוקיי, חברים. אני צריך עדכון סטטוס על תיקוני התוכנה", אמר צ'אד בעצבנות. "בהחלט", השיב ניר מהונג קונג, בשעה 8:01 בערב לפי שעון הונג קונג. הוא פתח בהסבר מפורט לגבי כל הבעיות שענת פתרה ערב קודם לכן ודן בצעדים הבאים להשקת המוצרים.

צ'אד ושאר המנהלים מהחברה האמריקאית היו נרגשים מהתוצאה ושיבחו את חברת-הבת הישראלית על היעילות הרבה בה טיפלה בכל הנושאים.

עם צאת השבת בישראל, אלי ורפי הסתערו על הטלפונים שלהם ובדקו את ההודעות והמיילים שלהם. הם חשו הקלה עצומה לגלות שהמבצע העדין התגלה כהצלחה מסחררת! חברת האם הייתה מרוצה מהתוצאות.

כולם הרגישו שכיוון שנקטו עמדה לא מתפשרת ביחס לחשיבות שמירת השבת, אלוקים גרם לכל לתקתק.

כמו שעון שוויצרי.

 

31/12/2017

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) אנונימי, 3/1/2018 16:00

מחמאות

מהמם

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub