רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

אקטואליה

מבצע אחים: אתר הצלילה בים האדום

ה׳ באב ה׳תשע״ט ה׳ באב ה׳תשע״ט 06/08/2019 | מאת הרב שרגא סימונס

תיעוד מדהים ממקור ראשון על משימה להצלת הפליטים היהודים, שהפך בימים אלה לסרט בכיכובו של כריס אוונס.

יולה רייטמן נהנתה מחיים נוחים כדיילת באל - על וכצוללנית נלהבת .

שיחת טלפון אחת שינתה הכל .

 היה זה המדריך של יולה . הוא גויס על - ידי המוסד כדי להוביל את הצלתם של אלפי יהודים אתיופים שנמלטו מהרעב ומהמלחמה בארצם אל סודן השכנה .

 השנה הייתה 1982 וראש הממשלה דאז , מנחם בגין , היה נחוש בדעתו להציל את השבט היהודי האבוד , ביתא ישראל . במשך מאות שנים , קהילות היהודים חיו בכ - 500 כפרים בצפון אתיופיה – ובלבבם כמיהה בת אלפי שנים לשוב לציון . למרות ש יהדותם ש ל ביתא ישראל היה שנוי במחלוקת , רבנים בולטים , החל מהרדב " ז בן המאה ה - 16 וכלה ברב עובדיה יוסף , הכירו בשורשיהם היהודים .

 אלפי יהודים אתיופים ברחו מאתיופיה ברגל והגיעו למחנות פליטים בסודן , במסע מפרך בן חודש דרך המדבר האכזר והצחיח . כ - 1,700 יהודים מתו בדרך , כתוצאה מרעב , מחלות ושודדים אלימים .

 השורדים הגיעו תשושים ל מחנות מטונפים , שם שהו לצד מיליוני פליטים אחרים ולנו בבקתות קש וקרטון , חשופים למגיפות עקב תת - תזונה ומחלות .

 המוסד , סוכנות הריגול שהתפרסמה בזכות לכידתו של אדולף אייכמן ומבצע אנטבה הנועז , נשלח למשימת ההצלה .

 הצלת יהודי אתיופיה הייתה אתגר מדהים . סודן , מדינה מוסלמית וחברה בליגה הערבית , הייתה אויבת מושבעת של ישראל . סודן שלחה חיילים כדי להשמיד את ישראל בשלוש מלחמות וח ' רטום , בירת סודן , הייתה המקום בו נערכה ועידת שלושת הלאווים המפורסמת של הליגה הערבית ב - 1967.

 כיצד יכול היה ה מבצע להצליח? העברה גלויה של אלפי יהודים מחוץ לשטח אויב , מבלי לעורר חשד ברמה המקומית או הלאומית? שליחת שיירת אוטובוסים לגבול הסודני הייתה בלתי אפשרית : המסלול היבשתי בין סודן וישראל עובר דרך מצרים, שהייתה בזמנו אויבת מושבעת נוספת של ישראל.

 בסופו של דבר , הגיאוגרפיה היא זו שהכריעה את הכף לטובת מציאת הפתרון : הן לישראל והן לסודן יש חופים בים האדום . סוכני המוסד קיוו למצוא לגונה נסתרת בסודן , שתשמש כבסיס הצלה סודי .

 פתרון זה לכשעצמו היה מלא סכנות . כל פעילות חשודה עלולה הייתה להוות איום לא רק על סוכני המוסד , אלא גם על אלפי יהודים אתיופים שעלולים היו להפוך ל מטרה לנקמה אלימה .

 ועדיין , חיי יהודים היו בסכנה וכוחות הגורל התגייסו למשימה . הים האדום הוא גן עדן לצוללנים – עם שוניות אלמוגים מרהיבות ואוכלוסיה מגוונת של דגים , דולפינים וכרישים . קרה המקרה שעשר שנים קודם לכן , קבוצה של משקיעים איטלקים הגתה את הרעיון המגוחך של חבילות תיירות של "סיורי צלילה בים האדום " בסודן – מדינת העולם השלישי הנמצאת בתנאי מלחמה מתמדת. וכך , האיטלקים בנו כפר נופש שלם על חוף מבודד בים האדום – כולל בקתות בונגלו , מטבח , חדר אוכל ותשתיות חיוניות . כשהפרוייקט נכשל , הכפר נותר מאובק ונטוש ... מחכה כביכול לגורלו .

 כפר הנופש - שנקרא " ארוס בים האדום " – התאים לצרכי המוסד כמו כפפה ליד . ישראלים עם דרכונים אירופאיים ישחקו תפקיד של יזמים מחברת נסיעות שוויצרית , המעוניינת לשפר את מצבה העגום של תעשיית התיירות הסודנית . הדבר העניק למוסד כיסוי אמין יחסית לפעול בחופי הים האדום , ולגיטימציה להחזיק בכל הציוד הדרוש – סירות , משאיות וציוד תקשורת .

 תמורת סכום של 320,000$, " היזמים השווייצריים " חכרו את כפר הנופש במלואו למשך שלוש שנים ועמו זכו למלוא ה " הגנה " של משרד התיירות הסודני .

 וכך קרה שהטלפון של יולה רייטמן צלצל באותו יום . האם תסכים להצטרף למוסד ולפעול בתור ה"מנהלת" של אתר נופש צלילה בחופי הים האדום ?

 תזמון השיחה היה מדהים . יולה שהתה אז באילת בחופי הים האדום , והדריכה תיירים בסיורי צלילה בים האדום .

 סוכנת חשאית

 "זו בהחלט הייתה הצעה שאי אפשר לסרב לה", סיפרה יולה ל - ביתא ישראל . " זו הייתה הזדמנות של פעם בחיים – לא רק לשרת את המדינה שלי, אלא להציל אלפי חיים של יהודים . זה גם התאים לרוח ההרפתקנות שלי".

 

 

זו הייתה הזדמנות של פעם בחיים – לא רק לשרת את המדינה שלי , אלא להציל אלפי חיים של יהודים .

 

עליון : תצלום אווירי של בקתות הבונגלו בכפר הנופש ארוס

תחתון : עובד סודני בחדר האוכל בכפר הנופש ארוס (Mossad Exodus – הוצאת גפן ).

 מלבד הניסיון שלה עם צלילה במעמקי הים ותיירות , יולה הייתה גם בעלת כישורים אדמיניסטר טיביים מצוינים (בהמשך היא מונתה לדיילת ראשית באל על), ולכן יכלה לנהל את כפר הנופש בסטנדרטים מקצועיים . " היכולת שלנו לארח בהצלחה תיירים אמיתיים ", היא אומרת , " הייתה הגורם שיכריע אם אנשים יאמינו – או לא יאמינו – לסיפור הכיסוי שלנו ".

 והחלק הטוב ביותר היה ש יולה דיברה גרמנית ברמה שפת אם (היא נולדה בגרמניה וגדלה בישראל) והתאימה לפרופיל של " אירופאית מלידה " שהיה כה חיוני למבצע הסודי , ולדרכון האירופאי המזויף שלה . " המצאתי סיפור חיים שלם על הזהות הגרמנית שלי ", היא מספרת . " אולם כיוון שעזבתי את גרמניה כילדה קטנה , תמיד נעשיתי קצת מתוחה כשפגשתי תייר גרמני . הטריק הטוב ביותר שלי היה להשתמש בשירי הילדים הגרמניים , שלמדתי בשיעורי פסנתר בישראל ".

 מבצע ההצלה

 * כיתוב תמונה

משדרים מהמדבר למפקדה בישראל (Mossad Exodus – הוצאת גפן ).

 הפעלת כפר הנופש לא הייתה משימה פשוטה . התשתיות בסודן היו כה פרימיטיביות , שהיה צורך להעביר מים נקיים מסודן באמצעות מיכלית ואספקת החשמל הושגה באמצעות גנרטורים מאסיביים של כפר הנופש עצמו. כלי רכב , ציוד תקשורת וציוד צלילה כמעט ולא היו קיימים והיה צורך בשוחד במקומות הנכונים כדי להשיגם .

 בשעה שיולה וצוותה עבדו על הכנת כפר הנופש לפעולה , קבוצה נבחרת של יהודים אתיופיים נשלחה למחנות הפליטים כדי לאתר יהודים נוספים ולהכין אותם לעזיבה . כשהגיע הזמן הנכון למבצע, מאות פליטים יהודים נמלטו אל המדבר בשעות הלילה , לוקחים עמם חפצים ספורים בלבד . שם הם עלו על משאיות , צפופים כסרדינים , למסע של קרוב ל - 1,000 ק " מ בדרכים לא - דרכים , מלאות מהמורות ונקודות ביקורת משטרתית רבות .

 לאחר לילה שלם של נסיעה וניווט לאור הירח בלבד , הם עצרו והסתתרו בערוץ קטן במשך היום כולו , כדי להימנע מגילוי אפשרי . רק כששב הלילה וירד הם המשיכו במסע . במבצעים אלה , יולה הוצבה באמצע המדבר , ושימשה כאשת קשר בין משאיות הפליטים לבין סירות ההצלה .

 ליל המסע השני הגיע לשיאו במפגש בחוף , בו סייעה יולה להעביר את הפליטים לסירות גומי מתנפחות . שם , אנשי הקומנדו הימי של ישראל השיטו אותם במהירות בשיט שנמשך כשעה וחצי , אל ספינת האם הישראלית , שהמתינה מחוץ למים הטריטוריאליים של סודן .

 משם , הדרך הביתה לישראל הייתה פנויה .

אנשי הקומנדו הימי של ישראל במבצע סודי בים האדום ( Mossad Exodus – הוצאת גפן ).

 " הטלטול ממקום למקום היה חוויה טראומטית עבור הפליטים ", אומרת יולה . " כשהגיעו לארץ , הם כבר היו לחלוטין מבולבלים . ואז האנשים האלה – שלא הייתה להם שום היכרות עם החיים המודרניים – חטפו הלם תרבות ".

 מציאות חלופית

 למרות שמבצע ההצלה עלה מיליוני דולרים , כפר הנופש הצליח ליהנות מזרם קבוע של אורחים משלמים . משרד נסיעות בציריך , שהיה בבעלות יהודי שהוכנס לסוד העניינים , פיתה קבוצות של אירופאיים עשירים בהצעה שכללה ציוד צלילה מהמעלה הראשונה , מדריכי צלילה מקצועיים ואוכל טרי וטעים .

 המקומיים עבדו במקום כצוות תמיכה . בימי שישי , השף הסודני היה אופה ככרות לחם קלועות טריות – להן בחר לקרוא " לחם שבת " בגלל דמיונן ל"סנדל קלוע" שנקרא " שבת " בעגה המקומית . הוא מעולם לא חשד בקשר לחלת השבת המסורתית .

 

עלון תיירותי עבור "אתר הצלילה בים האדום"

 כפר הנופש הפך גם ליעד פופולרי עבור ציידים בעזרת ניצים מערב הסעודית , ועבור דיפלומטים שהיו מוצבים בח'רטום . "כיוון שהיו כל כך מעט אפשרויות באזור", משחזרת יולה , "אשתו של השגריר המצרי בסודן סיפרה לי כמה היא שמחה על הנוכחות שלנו שם. אילו רק הייתה יודעת!"

 באחת הפעמים התארחה בכפר קבוצה של חיילי יחידה בריטית מובחרת שנשלחו ל" אימון הישרדות ב שממה". הם נהנו משירותי כפר הנופש במלואם , בעודם מדווחים למפקדיהם על כך שהיה עליהם "לשרוד בתנאי המדבר הסודני הקשים ".

ללא ידיעתם , המקומיים והתיירים למעשה השתתפו בהצגה מבוימת , בשעה שהישראלים שם חיו במציאות שונה לחלוטין .

"הסתרת המבצע מפני הצוות הסודני הייתה האתגר הגדול ביותר ", מדווחת יולה . " אני גאה בכך שבמשך כל שלוש השנים , לאף אחד מהם לא היה ולו שמץ של מושג מה מתרחש סביבם ".

בגלל אופי עבודתה כדיילת – שרחוקה מהבית לפרקי זמן ארוכים ומחליפה צוותים בתדירות גבוהה – חבריה לעבודה כלל לא הבחינו בהיעדרותה הארוכה . מפאת הסודיות הגבוהה של המבצע אפילו לבני משפחתה לא יכלה יולה לספר על קורותיה. "בביקורים שלי בישראל , הייתי נמנעת מפגישות עם חברים כיוון שהם היו שואלים יותר מדי שאלות ", היא מספרת.

 סכנות שנמנעו

 בסודן , יולה ביססה יחסים טובים עם המושל של פורט סודן ובגלל חוקי השריעה המגבילים של המוסלמים – סיפקה ויסקי בחשאי למפקד המשטרה המקומי . כך זכו הישראלים ליחס מועדף ורק לעיתים נדירות נעצרו במחסומי הדרכים .

 מה הייתה תוכנית הגיבוי של יולה למקרה שתיתפס ? " הונחיתי , במקרה חירום , לקחת סירת גומי לים הפתוח ... ואז לחכות לחילוף של מסוק ישראלי . איזו ' תוכנית '!"

 מלבד החשיפה המתמדת למחלות אקזוטיות וקטלניות בפוטנציה , כל יום טמן בחובו את הסכנה שבחשיפה . יולה תיארה את "תרחיש האימים" שלהם , עם כלי רכב ישראלים שרופים , גופות פליטים מפוחמות , וסוכנים ישראליים מוצגים לראווה למצלמות הטלוויזיה כהוכחה ל"פעילות ציונית זדונית ".

 * כיתוב תמונה :

יולה מבדרת " אורחים " בכפר הנופש ארוס .

 יום אחד ערך הצבא פשיטה שגרתית נגד מבריחים על כפר הנופש . יולה קיבלה מידע מוקדם על כך מאיש עסקים מקומי , שהיה אסיר תודה על הלחם הטרי שיולה סיפקה לו מדי יום . הדבר העניק לישראלים זמן יקר כדי להסתיר חלק מהציוד ה "המחשיד" שלהם .

 הדברים לא תמיד זרמו בצורה חלקה . לילה אחד , בזמן העברת הפליטים לסירות , הישראלים נתפסו על חם על - ידי חיילים סודניים שחיפשו מבריחים . כשהחיילים החלו לירות לעבר הסירות , צעקו סוכני המוסד, "מה אתם חושבים שאתם עושים?! זהו אירוע תיירותי חשוב! אנחנו בסיור שנועד להדגים את היופי של צלילת לילה בסודן ואתם הורסים הכל!" החיילים נסוגו במבוכה , בעוד הפליטים המבוהלים מסתתרים בחשכת הלילה.

 איום אחר על מבצע החילוץ הגיע מצד קבוצת יהודים מהתפוצות בעלי כוונות טובות , שדרשו בקולי קולות מישראל להציל את יהודי אתיופיה ומשכו תשומת - לב מסוכנת לכל העניין .

 כתוצאה מהסיכון ההולך וגובר , הפרוטוקול הסטנדרטי של המוסד קבע שיש לנטוש את המשימה ולחזור הביתה באופן מיידי. בדיווח מצמרר ממקור ראשון, כותב גד שמרון בספרו Mossad Exodus ( הוצאת גפן ): " כיצד יכולנו להותיר מאחור [את אחינו היהודים] בתנאים הבלתי נסבלים בהם חיו ? מהר מאוד התחלנו להתייחס לכך כאל נטישת אחים לנשק בשדה הקרב!"

 חילוץ אווירי

 כעבור שנתיים מתחילת המבצע , הוחלט שהחילוצים הימיים הפכו למסוכנים מדי והמוקד עבר למטוסים . "הפרטים הקטנים" היו כרוכים במציאת אתר נחיתה מתאים באמצע המדבר הסודני. גם כאן , יד אלוהים התערבה . סוכני המוסד גילו מסלול המראה נטוש שנבנה על - ידי הבריטים לשימושם בימי מלחמת העולם השנייה. למרות שהמקום היה נטוש במשך עשרות שנים , המסלול היה במצב מצוין – ללא בורות או תעלות .

 * כיתוב תמונה : יולה נהנית משונית אלמוגים ליד חוף סודן , 1982

 לצורך מבצעים אלה , האתיופים למודי התלאות הובאו באמצע הלילה אל מטוסי המטען מסוג הרקולס , בדומה למטוסים ששמשו במבצע אנטבה מספר שנים קודם לכן . המטוסים הישראלים, שנחתו בליבו של שטח אויב , הצליחו להתחמק מגילוי כיוון שהסוללה הקרובה של טילי קרקע - אוויר התגלתה כשריד חלוד בלבד ... ותפקדה בתור מגרש משחקים מאולתר .

 היהודים האתיופיים , שלא ראו מטוס מימיהם ( צורת התחבורה הנפוצה ביותר הייתה חמור ), התמלאו אימה בשעה שבהמות המתכת העצומות הרעימו בנסיעתן על אדמת המדבר. בעיצומה של סופת חול משתוללת, אנשי הקומנדו הישראלים ירדו מהמטוס כשהם נושאים רובים ומשגרי רקטות. חלק מהאתיופים , המבוהלים עד עמקי נשמתם, ניסו להימלט לתוך הלילה המדברי .

 סוף המבצע

 " מבצע אחים ", שם החיבה לו זכה , הגיע לקיצו הפתאומי ב - 1984, כשפוליטיקאי ישראלי חסר אחריות התפאר בפומבי על המבצע. באופן לא מפתיע , החדשות גרמו לזעם בקרב העולם הערבי . הישראלים, שהיו צפויים לעינויים ואף למוות אם יתפסו , פינו את כפר הנופש ארוס בן לילה . הם הותירו מאחור מקום מלא בתיירי צלילה שהתעוררו בבוקר למחרת וגילו כי כל אנשי הצוות הבכיר נטשו את המקום – ועם זאת הובטח להם שכספם יושב להם .

 סגן הנשיא של ארה"ב , ג'ורג' בוש , שהיה ראש ה - CIA בעברו , התערב כדי לסייע בחילוץ סוכני המוסד האחרונים – ושלח אותם מחוץ לסודן בארגזים גדולים שנשאו את החותמת "דואר דיפלומטי של ארה"ב".

 

 גד שמרון כותב : "סודן הייתה אחת משעותינו היפות , ההתגייסות של מדינה שלמה למען מטרה אלטרואיסטית באמת ... איזו מדינה אחרת הייתה מוכנה להשקיע עשרות מיליוני דולרים כדי להקים תשתית מבצעית לפעילות סודית במדינת אויב , פעילות הכרוכה בכוחות צבא גדולים , רק כדי להציל כמה אלפי פליטים מורעבים מאפריקה מוכת המלחמות?"

 אכן, המבצע הסודני ציין את הפעם הראשונה בהיסטוריה בה הועברו שחורים באופן שיטתי ממדינה אחת לאחרת – לחופש, במקום בשלשלאות .

 לפני מבצע זה , קרוב ל - 250 יהודים אתיופים חיו בישראל . מבצע אחים הגדיל מספר זה ב-5,000% בקירוב !

 מבצע אחים הפך להיות הסנונית הראשונה מתוך מבצעים נועזים נוספים להצלת יהודי אתיופיה . לדוגמה , ב - 24 במאי 1991, עם התמוטטות הממשלה האתיופית והשתלטות מורדים על השלטון , 34 מטוסי נוסעים של אל - על הצילו למעלה מ - 14,000 יהודים אתיופים תוך 24 שעות . "מבצע שלמה" הציב שיא עולמי של 1,067 נוסעים שהצטופפו במטוס אחד .

 כיום, ישנם כ - 130,000 יהודים ממוצא אתיופי שחיים בישראל . ולמרות שההשתלבות בחברה הישראלית איננה נטולת אתגרים, היהודים האתיופים תופסים עמדות מכובדות באקדמיה , ברפואה , באמנות , בצבא ובכנסת .

 הצלת יהודי אתיופיה

שנה

שם המבצע

מספר הניצולים

1981-1984

מבצע אחים

12,000

1984

מבצע משה

8,000

1985

מבצע יהושע

500

1991

מבצע שלמה

15,000

2012

מבצע כנפי יונה

8,000

סרט הוליוודי

 מבצע זה של המוסד הוא הנושא של סרט עלילתי חדש בשם Red Sea Diving Resort . מפיקת הסרט היא הישראלית אלכסנדרה מילצ'ן (בתו של המיליונר הישראלי ארנון מילצ'ן) ובכיכובו של כריס אוונס, כאשר היילי בנט משחקת את תפקיד יולה.

* כיתוב תמונה : בצילומים באפריקה : השחקנים כריס אוונס ( מימין ) ומייקל ק . וויליאמס (משמאל).

 יולה נשכרה כיועצת וזכתה ליחס מלכותי על סט הצילומים, שהתקיימו באפריקה . "זה נחמד לראות שהוליווד מדברת על משהו חשוב", היא אומרת . "הסרט מתייחס לנושא האתיופי ברגישות , ומראה את הצד ההומניטרי הנפלא של ישראל ".

 ישנם גם דיבורים על סדרת טלוויזיה .

 יולה מביטה באחור על שלוש השנים שלה בסודן בחיבה .

"מלבד משימות ההצלה המרגשות, אהבתי להיות בסודן, על מרחביה המדבריים העצומים והים הבתולי ", היא אומרת . "החלק הטוב ביותר הוא שערכנו הרבה צלילות ליליות, כדי לכסות על פעולות החילוץ הליליות שלנו . זה היה צ'ופר ענקי בשבילי בתור צוללנית!"

 צפו :

צילומים מקוריים של היציאה מאתיופיה.

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן