לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




זמן אלול

זמן אלול

תובנות מחדשות השבוע האחרון.

מאת

את החדשות שמעתי בימים האחרונים באופן מטושטש, בין קולות של מריבות במושב האחורי לבין הכנת ארוחת בוקר שלא ברור אם היא לא בעצם ארוחת צהריים. אבל זה בסדר, ככה רוב הציבור גם שמע אותן. אז מבעד לאדי אוגוסט, הנה כמה מחשבות על אירועי השבוע:

* זו הייתה כמובן טעות גדולה לעצור את אלדד יניב ומני נפתלי, ובכך להפוך אותם לנלסון מנדלה ולנתן שרנסקי. ריבונו של פתח־תקווה, כמה הם שילמו עבור כל הפסטיבל הזה למשטרת ישראל?

* זו הייתה צביעות גדולה מצידם של רבים לזעוק נגד המעצר, אבל לשתוק מול התנהלות המשטרה באינספור מקרים אחרים. בכלל, כשהמשטרה אלימה נגד עיתונאים - העיתונאים מוחים, כשמדובר בערבים - ערבים מוחים, וכן הלאה לגבי מתנחלים או חרדים. אז עכשיו זה שמאלנים. כל פעם הזעזוע צפוי מראש. חבל שאין קואליציה מאוחדת נגד התנהלות משטרתית לא חכמה.

* כמה מרענן היה לשמוע השבוע על ליקוי החמה. כל השנה התקשורת מספרת לנו על ליקויים מסוג אחר, אנושיים בלבד. פתאום מתברר שאפשר לדבר שעות בשידור חי על מדע, חלל וכדור הארץ. פתאום מתברר שפס הקול יכול להישמע אחרת לגמרי. אפשר שוב, ובקרוב?

* זו תהיה טעות לא לתת לחרדים ללמוד מקצוע בהפרדה. מה קרה פתאום לכל פוליטיקת הזהויות של האקדמיה? לכל הנרטיבים המכילים והרב־תרבותיים? כאן הם פתאום קורסים ברעש גדול. מול המדיניות הפרקטית של שר החינוך בנושא, המתנגדים להפרדה נשמעים לעיתים כמו נטורי קרתא החילוניים.

* אנחנו עדיין לא יודעים מה היה תוכן הפגישות על איראן, אבל נתניהו התקבל השבוע בכבוד רב ברוסיה. כבר כמעט התרגלנו למציאות הזו, שבה הוא מבקר ככה במעצמה אחרי מעצמה. הנה תזכורת: בקדנציה הזו התקיים ביקור חם בארצות־הברית, אצל טראמפ, ואחריו הביקור הסופר־לבבי של טראמפ בישראל. לפני כן נערך המפגש עם מקרון בפריז וגם הביקור הראשון של ראש ממשלה ישראלי בהונגריה והשתתפותו באותה הזדמנות בוועידת פסגה עם ראשי מדינות הווישגראד (הונגריה, פולין, צ'כיה וסלובקיה). והיו גם הביקור המוצלח בסין, הביקור באוסטרליה, הביקור המתוקשר באפריקה וכמובן הביקור של מודי ראש ממשלת הודו בישראל. בחודש הבא מתוכנן ביקור היסטורי של נתניהו באמריקה הלטינית, במסע שיכלול את ארגנטינה, מקסיקו וקולומביה. כדאי לזכור גם את זה, כי לפעמים הפוסטים של יאיר נתניהו בפייסבוק מקבלים הרבה יותר תשומת לב.

ועוד משהו דרמטי קרה השבוע:

הכותרות הראשיות לא צעקו "אלול", אבל חודש אלול התחיל. חודש של רחמים וסליחות, של תיקון ושינוי. גם לזמן יש דופק, ועכשיו הוא פועם אחרת. שמעתי השבוע שלוש הגדרות אקטואליות מאוד לחודש העתיק הזה. חברה אחת שלי הציעה את הביטוי המפורסם "במעבר חד". יצא לי לומר אותו בלא מעט שידורים, במעבר בין נושאים לא קשורים, אבל אלול הוא חתיכת "במעבר חד".

מעבר בין אוגוסט, קרטיבים, חול וטיולים לבין משהו רוחני יותר, מהורהר, קיומי. ממוטי קרפל שמעתי את ההגדרה "שמיים פתוחים".

אנחנו רגילים לדבר על מדיניות שמיים פתוחים בין חברות תעופה, כשמבטלים הגבלות ומכס וכל מיני תקנות, אבל זה מה שאלול מציע לנו: שמיים פתוחים. הרבה מכשולים נעלמים, ויש לנו גישה ישירה יותר, יותר קרבה ונגישות וזמינות. אפשר לשנות, אפשר להשתנות.

ומישהו אחר הגדיר את אלול "חדר בריחה". כמו עיר מקלט מודרנית, זהו מקום להימלט אליו מהמציאות השוחקת, לשנות אווירה, לאתגר את עצמנו ולהיחלץ מבעיות שמעיקות.

מתוך הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות"

26/8/2017

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) דניאלה, 29/8/2017 08:07

כרגיל, סיוון רהב-מאיר מרתקת, כל מילה בסלע.

ישר-כח, טוב שיש לנו אותך ושיש לך כשרון כתיבה מדהים.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub