לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




הטבח בשבת

הטבח בשבת

יוסף, חיה ואלעד סלומון חיו למען המורשת הרוחנית שלהם. בליל שבת הם אף מסרו את נפשם למענה.

מאת

השבת אמורה להיות זמן של שלום ושלווה, בו היהודים חוגגים יחד עם משפחותיהם וחבריהם את הקשר שלהם לאלוקים וזה לזה. למשפחת סלומון הייתה סיבה נוספת לחגוג בשישי האחרון. נולד לבנם הצעיר של יוסף וטובה סלומון, ואשתו, נכד חדש. בני משפחת סלומון ערכו "שלום זכר" - חגיגה מסורתית אחרי הארוחה של ליל שבת, בה משתתפים בני משפחה וחברים, כדי לחגוג את הגעתו של תינוק חדש לעולם.

הם שיערו כי הדפיקה בדלת מבשרת על הגעתו של האורח הראשון. במקום זאת, עומר אל-עבד מכפר ערבי סמוך פרץ לבית משפחת סלומון, חמוש בסכין ארוכה. בו טבח את יוסף, בן 70, את בתו חיה, בת 46, את בנו אלעד, בן 36, ופצע אנושות את אשתו של יוסף, טובה, בת 68.

מיכל, אשתו של אלעד, חטפה במהירות את ילדיה וברחה לחדר בקומה השנייה, שם ישנו כבר התינוקות התאומים. דלת החדר לא ננעלה, אז מיכל החזיקה בכל כוחה את הדלת סגורה, בעודה מתקשרת למשטרה. חייל ישראלי בחופשה שמע את הצרחות, ירה במחבל בן ה- 19 דרך החלון ופצע אותו.

אלעד סלומון

פיגוע מחריד זה מזכיר לי את רציחתה של משפחת פוגל לפני שש שנים, שבה נרצחו למוות שלושה ילדים, אב ואם בביתם. אולי בגלל תמונות הרצפה המוכתמת בדם? אולי בגלל שהקורבנות היו כולם בני משפחה אחת, עץ משפחה שנגדע באחת בהינף סכין קטלנית? או אולי מכיון שהסבים של משפחת פוגל, צילה וחיים פוגל, גרים בחלמיש – היישוב שבו התרחש הפיגוע האחרון?

חלמיש הוא יישוב קהילתי בצפון-מרכז ישראל, במרחק של 50 ק"מ בערך מסבסטיה, הבירה התנ"כית העתיקה של ממלכת ישראל הצפונית (בירת הממלכה הדרומית של יהודה הייתה תמיד ירושלים). רק לפני 8 חודשים, כילתה אש שהוצתה כפי הנראה על-ידי ערבים, את ביתם של 15 משפחות בחלמיש. בעקבות הטבח בליל שבת, יצאו דוברי היישוב בהצהרה רשמית: "אין זו הפעם הראשונה שהקהילה שלנו נתונה להתקפת מחבלים. נחישותנו נשארת איתנה, ואנו נמשיך לבנות חיים טובים יותר עבור ילדינו, כאן בארץ אבותינו".

רצח בגלל מגנומטרים?

המחבל עומר אל-עבד שוחרר מבית החולים למעצר ביום שבת אחר הצהריים. בחקירתו הוא סיפר שקנה את הסכין לפני יומיים וחיפש הזדמנות לבצע פיגוע בגלל האירועים סביב הר הבית בירושלים. עיתונאים ערבים גם כן קישרו את ההתקפה למהומות סביב העובדה שישראל התקינה גלאי מתכות בכניסות להר הבית, בתגובה לרצח שני שוטרים ישראלים ב- 14 ביולי באמצעות נשקים שהוסתרו במסגד בהר הבית.

המופתי הגדול של ירושלים (המינוי המוסלמי הגבוה יותר בירושלים) אסר על המוסלמים להיכנס להר הבית, בטענה ש"אללה לא מקשיב לתפילות שמגיעות דרך גלאי מתכות". (תמוה, כיוון שבמסגד הגדול במכה, המקום הקדוש ביותר לאיסלם, יש גלאי מתכות). האימאמים המקומיים שלהבו את המחאה לטונים גבוהים וקראו למוסלמים להיות מוכנים למות כדי להגן על מסגד אל-אקצה, אחד משני המסגדים בהר הבית.

בצד הישראלי, פוליטיקאים וברי-סמכא טוענים כי גלאי המתכות אינם אלא תירוץ לאלימות, כיוון שדבר לא השתנה בסטטוס קוו בהר הבית; למוסלמים, לתיירים ולאחרים יש עדיין גישה חופשית לאתר (לאחר מעבר דרך גלאי המתכות).

אני חיה בעיר העתיקה בירושלים, כמה מאות מטרים מהר הבית, ובשעה שחבריי מאמריקה תמהים על כל המהומה סביב המגנומטרים, הם אינם מצליחים להבין מדוע פיסת אדמה זו הקרויה הר הבית, כה חשובה לנו היהודים ולבני דודינו המוסלמים.

מדוע הר הבית חשוב?

"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" ציווה האל לבני ישראל הקדומים כשחנו סביב הר סיני אחרי יציאתם ממצרים. כמעט מחצית מהתורה מוקדשת למצוות המתייחסות לאוהל מועד. הוא היה מיועד להיות מקום בעולם הגשמי בו תבוא לידי ביטוי הנוכחות האלוקית, הגשר בין שמיים וארץ, הערוץ  דרכו התפילות תעלינה והשפע ירד ממרום .

כ- 400 שנה לאחר מכן (לפני 3000 שנה), החליט המלך דוד כי השם ראוי למקום משכן קבוע, במקום אוהל נייד. דוד קנה שדה בראש הר מוריה בירושלים ובנו שלמה המלך בנה שם מקדש מרהיב. התנ"ך מתאר בפרוטרוט את המקדש, אשר בדומה לאוהל מועד שקדם לו, היה למקום בעולם הגשמי שבו תשכון נוכחות האל.

אחרי שעמד במשך 410 שנים, המקדש שבנה שלמה המלך הוחרב על-ידי הבבלים בשנת 586 לפני הספירה, בט' באב. 70 שנה לאחר מכן, 40,000 בני יהודה שהוגלו לבבל חזרו לארץ ישראל והחלו בבניית בית המקדש השני באותו אתר, הידוע מאז ולנצח כ"הר הבית". במאה הראשונה לפני הספירה, המלך הורדוס הגדיל וייפה את בית המקדש השני. הוא ניצב במשך 420 שנה, עד שהרומאים החריבו אותו, גם כן ב- ט' באב, בשנת 70 לספירה.

ט' באב, הפך מאז ליום האבל הגדול ביותר בלוח השנה היהודי. לא כיוון שהפסדנו במלחמה, ולא כיוון שאיבדנו את ירושלים, אלא כיוון שעם חורבן בית המקדש, הביטוי של הנוכחות האלוקית נסוג מהעולם הגשמי והותיר את האנושות במצב של שחיתות ובלבול רוחני שקיימים עד עצם היום הזה.

בשנת 634 הכיבוש הערבי של הביזנטים, ששלטו בפלשתין (שם שהוענק לארץ ישראל על-ידי הרומאים, כדי למחוק את הקשר ל"יהודה") הוביל למצור ובסופו של דבר לכיבוש ירושלים בשנת 638. מסגד כיפת הסלע ("כיפת הזהב") נבנה על הר הבית בשנת 691, וכיפת הכסף הקטנה יותר, מסגד אל-אקצה, נבנה בקצה המתחם בשנת 705. אתר זה, הנחשב למקום ממנו עלה מוחמד (שמעולם לא היה בירושלים) השמיימה בחלום, הוא המקום השלישי בקדושתו עבור האיסלאם הסוני.

שלושת השבועות

אנו בתקופה הידועה כ"ימי בין המיצרים" המובילים ליום הצום של תשעה באב. בזמן הכיבוש הרומי בשנת 70 לספירה, חומות ירושלים נפרצו שלושה שבועות לפני האסון של חורבן בית המקדש. תקופה זו בת שלושה שבועות היא תקופה של אבל הנחשבת מסוכנת עבור יהודים. אסונות רבים פקדו את עמנו במהלך תקופה זו.

הרצח של משפחת סלומון הוא טרגדיה מחרידה. הוא גם קשור הדוקות לתקופה טרגית זו של בין המצרים, במהלכה יהודים ברחבי העולם נאלצים להתמודד עם הדיון קורע הלב ביחס לשאלה למי באמת שייך הר הבית. האבל שאנו חווים בתשעה באב הוא תזכורת כאובה לכך שהר הבית הוא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי. זהו המקום אליו פונים יהודים בכל העולם כשהם מתפללים, המקום שנשאר לעד הגשר בין שמיים וארץ, מה שהתלמוד מכנה בשם "שער השמיים" (המוסלמים מתפללים כשפניהם למכה).

משפחת סלומון בחרה לחיות בלב ליבה התנכ"י של ארץ ישראל, עם כל הקורבנות הכרוכים בכך. יוסף, חיה ואלעד סלומון חיו למען המורשת הרוחנית שלהם. בליל שבת הם אף מסרו את נפשם למענה.

23/7/2017

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub