לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




כבר אי אפשר להיות ציני

כבר אי אפשר להיות ציני

רחלי פרנקל: זה כל הסיפור. הניסיון להכניס לתוך חיי היומיום שלנו את החיבור בינינו.

מאת

"כשהבנים שלנו נחטפו, שמענו אנשים אומרים לנו, בתוך כל הצער: קרה לנו נס", סיפרה רחלי פרנקל השבוע בבנייני האומה. מולה בקהל ישבו אלפי יהודים מכל רחבי העולם. תנועת "המזרחי" הביאה אותם לארץ לכבוד יובל לשחרור ירושלים, כדי לגעת בהיסטוריה. כל אחד מהם שילם אלפי דולרים עבור מה שעבורנו הוא חינמי, יומיומי, לעיתים אפילו אפור - להיות כאן בימים האלה. הם כולם מכירים את רחלי, אמו של נפתלי פרנקל, אחד משלושת הנערים שנחטפו ונרצחו לפני כשלוש שנים. העולם היהודי כולו עקב אחרי החיפושים.

ומה הנס שעליו דיברה פרנקל?

"לראשונה, באותם ימים, אנשים התאחדו. אנשים מכל הסוגים, גם יהודים שלא שייכים לשום קהילה, הגיעו, התפללו, דאגו. והם המשיכו ואמרו לנו, שאלנו את הזקנים בקהילה, ואף אחד לא זכר דבר דומה, חוץ מפעם אחת, בדיוק לפני 50 שנה. כי הייתה כבר פעם אחת כזו, דרמטית יותר, ב־67 ,'שבה כל העולם היהודי היה באמת יחד. גם אז זה קרה מתוך אסון, מתוך מלחמה, אבל הקסם הזה אפשרי. ואחרי שקורה לך נס כזה, קורה לך דבר נורא: אתה מאבד את היכולת הנפלאה והנוחה להיות ציני.

"בהלוויה של שלושת הבנים השתתפו מאה אלף איש, ומיליוני לבבות נוספים היו איתנו. אחרי שעברתי חוויה כזו, אני יודעת: מי שהרגיש את החיבוק האמיתי שהעם הזה מסוגל לתת - לא יכול להיות ציני יותר. התלמוד מלמד אותנו שאם נחלוק כאב זה עם זה, נוכל גם לחלוק יחד בעתיד שמחה וגאולה. זה כל הסיפור. צער משותף, אכפתיות, ניסיון להכניס לתוך חיי היומיום שלנו את החיבור בינינו.

"יש בישראל שביל טיול שנקרא 'שביל ישראל', ויש אנשים שמכונים 'המלאכים' של השביל. אפשר להתארח אצלם ולנוח במהלך ההליכה.

"המשפחה שלנו רשומה במאגר המתנדבים הזה, ויום אחד הגיע אלינו בחור צעיר, יעקב. הוא הל ך 30 קילומטר באותו יום, ואחרי שהתקלח ואכל ונח, הוא התחיל לספר על עצמו. הוא חייל בודד מקליבלנד, ולא היה לו מושג על איזו משפחה הוא נחת. שאלנו איפה הוא היה ב'צוק איתן' והוא ענה, בעזה. ואיפה היית ב'שובו אחים'? והוא ענה, הייתי בחברון, חיפשתי את הנערים. ובעודנו מדברים, הוא קלט פתאום מי אנחנו, ונורא התרגש. והוא אמר לנו, אתם יודעים, אני רוצה לומר לכם, שתדעו, חיפשתי את הבן שלכם ממש כאילו אני מחפש את אח שלי. אמרתי לו, ברור לגמרי, יעקב. עשית את זה כי הוא באמת אח שלך.

"אז תסלחו לי שאני נרגשת לראות אתכם בארץ, ותסלחו לי אם הדיבורים שלי על אחדות נשמעים לכם כמו קלישאות, אבל אני פשוט הרגשתי את זה על בשרי. החיבור בינינו אמיתי. אפשר להפוך אותו לאמיתי".

מתוך הטור השבועי בידיעות אחרונות 

28/5/2017

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub