לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




ממוסלמי לתומך נלהב בישראל

ממוסלמי לתומך נלהב בישראל

"אני תומך באדם המתורבת ולא בפרא. בחיים ולא במוות, בחופש ולא בעבדות, באינטליגנציה ולא בטפשות, ברציונאליות ולא בטרור".

מאת

 חוסיין אבובכר מנצור, 27, נולד למשפחת בנקאים מוסלמית בקהיר, מצרים, וכיום הוא מעיד על עצמו כציוני. הוא סבל מעינויים בארץ מולדתו לפני שהגיע לארצות הברית, שם קיבל מקלט מדיני ב- 2012 והותיר מאחוריו את כל מה שהכיר.

הכל התחיל כשהיה נער מתבגר וחיפש מידע נוסף על הנבל אותו חונך מגיל צעיר לשנוא: היהודי.

משפחתו של חוסיין שמחה לשמע החדשות על מתקפת הטרור במרכז הסחר העולמי. בעיניהם, היה זה עונש לכופרים. 

"לכולנו מספרים סיפור על מי שאנחנו. הסיפור שספרו לי היה שאני "בן לארץ הטובה בעולם. כל דבר שאינו תוצר ישיר של התרבות שלנו, הוא נחות'", הסביר מנצור לקהל מרותק בהרצאה שהעביר לא מזמן לקהילת בית יעקב באטלנטה, הרצאה שמומנה על-ידי ארגון StandWithUs. "האויבים המרכזיים היו המערביים הכופרים שרוצים להשתלט על המשאבים שלנו". ב- 11 לספטמבר, למשל, בני משפחתו, שהשתייכו למעמד הבינוני, שמחו לשמוע את החדשות על מתקפת הטרור במרכז הסחר העולמי והתקשרו לחבריהם כדי שידליקו את הטלוויזיה. בעיניהם, היה זה עונש לכופרים.

האויב הראשי בסיפור זה היה ישראל. כדי להבין את האויב וכדי "לפענח" את תוכניותיהם הזדוניות של היהודים להרוס את המדינה ואת התרבות שלנו, החליט מנצור - ילד חנון עם משקפיים - ללמוד עברית באינטרנט. לשם כך, תחילה היה עליו ללמד את עצמו אנגלית. דבר מצחיק קרה בדרך. ככל שהוא למד יותר, כך הוא החל יותר ויותר להטיל ספק בסיפור שסופר לו.

דיווחים ממקור ראשון שאותם קרא, היו שונים מאוד ממה שידע על היהודים ועל ההיסטוריה שלהם. לדוגמה, הוא היה המום כשגילה שמוצאם של היהודים הוא במזרח התיכון. הסיפור, אודות מיעוט שנוא ונרדף שעמים רבים היו להוטים לרצוח אותם בכל הזדמנות, היה מנוגד לחלוטין למה ששמע על היהודי הנבל השטני.

"ההלם הגדול ביותר שספגתי היה כשהתחלתי לבחון את התרבות הישראלית מקרוב", הוא מספר. "בישראל יש סטנדרט מקובל של הגינות ומוסריות אנושית. להפתעתי, מצאתי שליהודים יש סטנדרט גבוה הרבה יותר של סובלנות ושהם לא מתמקדים בהרג ערבים באותו אופן שבו ערבים מתמקדים בהרג יהודים. הפער המוסרי העצום הזה גרם לי לפקוח את עיניי".


חוסיין בקליפורניה

בהיותו מונע מסקרנות, מנצור מצא משאב בחצר האחורית שלו: המרכז האקדמי הישראלי בקהיר - תוצר של הסכמי קמפ דיוויד משנת 1978 בין ישראל למצרים. שם, הייתה למנצור הזדמנות לדבר עברית עם מישהו. הוא התחיל עם היהודי הראשון שפגש אי פעם: המאבטח של המרכז.

כמו ילד בחנות ממתקים, המצרי בן ה- 19 בלע חוברות קומיקס וספרים בעברית, כאשר באותה עת הוא שובר את הטאבו התרבותי בכך שהוא מבקר במקום המאוכלס על-ידי יהודים וישראלים. כשמנצור עזב את המרכז, מישהו קרא בשמו. היה זה קצין בטחון מצרי. "המרצה שלך היה צריך לומר לך שלמצרים אין כניסה למקום הזה", אמר הקצין באיום.

בשבוע לאחר מכן, התקשרו למנצור מהמשלחת הדיפלומטית הישראלית, כדי להזמינו לצפות בסרט בעברית. דקות ספורות לאחר מכן, קיבל מנצור שיחת טלפון ממספר לא מזוהה. היה זה קצין ביטחון מדיני. "מדוע הישראלים מתקשרים לטלפון שלך? אתה ממשפחת בנקאים. אתה אמור ללמוד בנקאות".

למרות שלא היה בזה עבירה על החוק, אומר מנצור, צותתו לו לטלפון. ועדיין, הוא המשיך ללמוד עברית ולטפח את כשרונו לשפות. 

בכל פעם שכתבתי משהו שמחלקת ביטחון המדינה לא אהבה... הם באו לעצור אותי. 

עיתון ישראלי ראיין אותו ושוב איימה עליו מחלקת ביטחון המדינה. משפחתו התערבה והוא הבטיח להפסיק את לימודי העברית שלו ובכל מה שקשור לישראל וליהדות. אולם כחבר ברוב המוסלמי במצרים, הוא התחיל לשים לב כיצד הנוצרים בארצו נרדפים וכיצד הכנסיות שלהם נשרפות. הוא פתח בלוג בנושא אנטישמיות והיחס לנשים נוצריות ומוסלמיות. 

בסופו של דבר משפחתו התכחשה לו והוקיעה אותו כבוגד. הוא "חזר בשאלה" כיוון שהדת נראתה לו כאמצעי לשליטה.

"בכל פעם שכתבתי משהו שמחלקת ביטחון המדינה לא אהבה, הם באו לעצור אותי. הבטחתי להפסיק", הוא אומר. "פעם הכניסו אותי לכלא צבאי למשך חודשיים ועינו אותי, הפשיטו אותי, הרביצו לי עם חגורות וקראו לי אוהב יהודים. לא היה משפט, שופט או עורך דין. זו הייתה התקופה הגרועה בחיי".

ב- 26 בדצמבר 2010, הם שחררו אותו מהכלא. חודש לאחר מכן, החלה המהפכה שהביאה לסילוקו של נשיא מצרים. מנצור חש תקווה. אולם, כשהאחים המוסלמים עלו לשלטון, ההתקפות על המיעוטים החמירו והוא החל להיאסר שוב בעקבות הדברים שכתב על תקוותו לשלום עם ישראל.

"אם הייתי בישראל, לעולם לא היו שמים אותי בכלא על כך ששלחתי דוא"ל לאדם הלא נכון", הוא סיפר למאזיניו. "זו המדינה ההגונה היחידה במזרח התיכון שמציעה לבני אדם חיים של כבוד והגינות. הפער המוסרי הזה הוא זה שגורם לי לתמוך בישראל".


חוסיין מרצה מטעם ארגון  StandWithUs
   

מנצור הצליח להשיג ויזה לארצות הברית והוא מתגורר בקליפורניה מאז 2012. כיום הוא מקדיש את עצמו ללימוד עברית, הסברה ומסירת מידע מדויק לגבי ישראל ועזרה לסטודנטים להילחם באנטישמיות בקמפוסים בקולג'ים, באמצעות הארגון הפרו-ישראלי StandWithUs.

מנצור כתב: "נולדתי ערבי. אני יודע כמה אלימים, מלאי שנאה, תוקפנים וחסרי סובלנות הם הערבים. לכן אני תומך בזכותם של האנשים החופשיים בישראל לנהל מדינה עצמאית משלהם. אני תומך באדם המתורבת ולא בפרא. אני תומך בכנות ולא בחוסר כנות, אני תומך בחיים ולא במוות, אני תומך בחופש ולא בעבדות, אני תומך באינטליגנציה ולא בטפשות, אני תומך ברציונליות ולא בטרור. לכן, קורא יקר שלי, אני תומך בישראל".

15/2/2017

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) חן סטרובין, 27/2/2017 08:21

טעם לפגם

כותרת מסוג זה מסיתה ומעודדת שנאה ומן הראוי לשנות אותה, ישנם מוסלמים רבים שהם תומכים נלהבים בישראל, או פשוט סתם מוסלמים... קחו לדוגמא את המוסלמים שגייסו את הכסף לשיקום בית הקברות היהודי בארצות הברית.

(1) יפה יוסף, 25/2/2017 20:37

חוסיין מנצור חכם מאוד

החכמה של השלום צריכה להיות ברורה לכולם בעזרת השם.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub