לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




מדוע אינני נוגעת בגברים

מדוע אינני נוגעת בגברים

משום שהמגע יקר והגוף שלי קדוש, ודברים קדושים שומרים לרגעים מקודשים.

מאת

שפת האהבה שלי הייתה מאז ומתמיד מגע. מאז ותמיד.

חמימות ידיה של אמי כשהיא מגוננת עליי מעוולות העולם. הביטחון שזרם מידו של אבי כאשר הוא חצה איתי רחובות עמוסים.

מגע ביטא עבורי הרבה מעבר לחיבה.

משמעותו הייתה ביטחון. משמעותו הייתה שייכות. משמעותו הייתה שאני בבית.

וזה עדיין ככה.

מגע אצבעות בעור יכול להיות דבר כל כך קטן; הוא יכול להיות חסר משמעות. הוא יכול להיות מקצועי, ענייני או אפלטוני.

מגע אצבעות בעור יכול להיות דבר כל כך גדול; הוא יכול לומר הכל. הוא יכול להיות מנחם, מאושש או חושני.

אצל רוב הנשים מדובר בפעולה אינסטינקטיבית - כשגבר מושיט את ידו כדי ללחוץ את שלך, את מביטה בעיניו ומושיטה את ידך. אחרי הכל, ככה מתנהגים ילדים טובים. לחיצות ידיים אינה רק עניין של נימוס, היא היסוד שעליו נבנות כל מערכות היחסים.

אנחנו בדרך כלל מושיטים יד ללחיצה בלי לשים לב, והמעשה מתקבל בלי לחשוב פעמיים. אולם עבורי, יש רגע קל של היסוס.

משום שאני לא נוגעת בגברים.

אז לשבריר שניה, אני עומדת שם נבוכה. להושיט לו יד וגמרנו? להגיד לו שאני אלרגית לבני המין השני? או להחזיק בשולי החצאית, לקוד קלות ולומר, "נעים מאוד להכיר, אבל מסיבות דתיות אני לא נוגעת בגברים"?

כן, אני מודעת אפילו לדבר קטן כמו לחיצת ידיים

אם יש לי זמן וביטחון עצמי, אני מסבירה מה המשמעות של "שומרת נגיעה", ושמגע בין המינים מצומצם לבני משפחה או למטרות מקצועיות. אם יש לי זמן וחשה ביטחון עצמי, אני מסבירה שמגע גופני הוא דבר שפיתחתי רגישות מדהימה לגביו.

ושכן, אני מודעת אפילו לדבר קטן כמו לחיצת ידיים.

אולם לפעמים, אין לי את הזמן, ולפעמים אין לי את הרגשת הביטחון.

ובכנות, לפעמים אני פשוט רוצה ליהנות מתחושת השייכות.

מתחושת הבית הזאת.

משום ששמירת נגיעה היא פשוט אחד מאותם דברים שהולכים ונהיים יותר קשים עם הגיל. זה חלק מלהיות אדם. אנחנו חיים בעולם גשמי, שבו המגע ממלא תפקיד ענק הן בתקשורת והן בהתקשרות. אנחנו חיים בעולם פיזי שבו יש למגע תפקיד ענקי בחיבה וידידות.

למגע (או לחסרונו) יש השפעה על כל מערכת היחסים - בין אם היא עסקית, רומנטית או חברית.

ובעבר (כשהייתי צעירה וגמישה) זה היה לי קל.

החלטתי לראשונה "לשמור נגיעה" כשלמדתי בכתה י'. כמו בנות רבות בתיכון, היו לי בעיות עם בנים. אולם במקרה שלי זה היה עם העדרם, משום שבבית הספר הדתי שבו למדתי אי אפשר היה למצוא אף זכר למין הזכר.

חייתי את חיי מתוך תמימות מאושרת ובלי נסיון להרשים את בני המין השני. הלכתי לבית ספר עם קוקו פרוע, בחולצות לבנות מוכתמות, בגרבי ברך נוראיים שגלשו למטה פעם אחרי פעם. ולא הפריע לי.

שרתי במלוא קולי, רקדתי בטירוף באולם, והייתי מאושרת. משום שלא היה שם אף אחד שהייתי צריכה להרשים או למשוך.

אולם חסרונם של בנים, והכללים נגד התיידדות עם בנים הטרידו אותי.

מאוד.

משום שאם נהיה כנים – הייתי נערה מתבגרת.

אולם שמרתי על הכללים. לא נגעתי בבנים. לא חמקתי בלילה מהבית כדי להסתובב איתם. משום שרציתי להתנהג כמו האנשים שהערכתי.

אבל גם רציתי להתנהג בהתאם למה שאני מאמינה בו. רציתי לעשות את זה בגלל שזה מוצא חן בעיני. לעשות את זה בגלל שאני אוהבת את זה.

בגלל שהיהדות היא לא רק היהדות של אבותיי, היא גם שלי.

אז עשיתי את הדבר שבו הצטיינתי: שאלתי שאלות.

עברתי מרב לרבנית, ממורה למדריכה ושאלתי את אותן שאלות שוב ושוב ושוב, "למה צריכים לשמור נגיעה? מה כל כך גרוע בזה שבנים ובנות נוגעים אחד בשני?"

ויום אחד, אחד הרבנים שלי נאנח אנחה רבנית ואמר,

"הסיבה שלא נוגעים אחד בשני היא לא בגלל שהמגע כל כך גרוע. הסיבה לשמור נגיעה היא בגלל שהמגע כל כך טוב.

בגלל שהמגע יקר וקדוש."

וזהו. קיבלתי על עצמי להיות 'שומרת'.

קיבלתי על עצמי לשמור נגיעה בגלל שמגע הוא קסם. בגלל שבכל מגע בין עור לעור, גל של אוקסיטוצין שוטף את המוח, כדי להשרות (בדומה לסם) תחושת אמון ונאמנות.

ואני רציתי להרגיש את זה. רציתי לפתח רגישות לתחושה הזאת. רציתי שהמוח שלי ישחרר את ההורמונים האלה עם תנועת האוויר המרפרפת ביותר שנגרמת מקרבה פיזית.

קיבלתי על עצמי שמירת נגיעה, בגלל שיש משהו מענג בהימנעות, כשאת רוצה להיות יותר קרובה מ'קרובה'. כך לא צריכים אפילו לגעת כדי להרגיש ניצוצות.

קיבלתי על עצמי לשמור נגיעה בגלל שאני רומנטית. בגלל שאני אוהבת את ג'יין אוסטן, הרוזן ממונטה כריסטו ואת הנסיך הקטן. רומנים מלאים בסקרנות וגבולות וקידות והערות שנונות והתפתחות איטית.

קיבלתי על עצמי שמירת נגיעה בגלל שרציתי שהפעם הראשונה שבה אתן יד, שהנשיקה הראשונה שלי, תהיה עם מישהו ששווה את ההמתנה.

קיבלתי על עצמי שמירת נגיעה משום שהמגע קדוש. משום שהגוף שלי קדוש. ודברים קדושים צריכים לשמור לרגעים מקודשים.

פיתחתי בעצמי רגישות עד לנקודה שבה אני מתנצלת אם ידי מתחככת בטעות במישהו. שאם אני מושיטה את ידי לבקבוק מים, יחד עם אדם אחר, אני מודעת לחמימות ידו.

אני עושה את זה בגלל שאני מאמינה בזה. אני עושה את זה כי זה יפה בעיני

ויודעים מה? פעם זה היה לי קל. אבל ככל שאני מתקדמת בחיים, זה נהיה יותר קשה. זה מרגיש יותר מוזר. מקצועית. רגשית. חברתית.

אני מהססת קצת יותר כשמישהו מושיט יד.

משום שאני כבר כמעט בת 25.

אבל, אני מזכירה לעצמי, אני עושה את זה בגלל שאני מאמינה בזה. אני עושה את זה כי זה יפה בעיני.

ולא משנה מהי רמת הנחמה שלנו במגע, קצת הימנעות והערכה, יוכלו רק לשפר את מערכות היחסים שלנו.

למגע שלנו צריך להיות ערך.

בגלל שהמגע שלנו קדוש.

מהדורה מעובדת של מאמר מ: Hevria.com.

13/12/2015

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 11 תגובות ב-11 דיונים

(11) איילה, 20/1/2017 08:20

תודה על הכתבה היפיפייה ואין כמו לחיות בקדושה ובטהרה

(10) אלי, 13/1/2016 09:32

איפה זה כתוב בתנך- היכן זה מוזכר איסור מגע?

(9) יאיר, 17/12/2015 07:39

בנות טהורות, אשריכן שאתן שומרות על היקר מכל

זה מרגש לקרוא שבעידן המתירנות הנוראה, בנות ונשים שומרות על כבודן ועל כל כבוד עם ישראל. הלואי שכל אחת מכן תמצא במהרה את הזיווג ההגון המגיע לה

(8) יעל, 16/12/2015 16:46

וואו-לי

אני בת גילך..שומרת נגיעה מאז ומתמיד...בד"כ קל לי עם זה אבל השאלות..השאלות והחפירות סביב זה נהיה מעיק. וגם ליצה"ר לא חסר. ואין מקרה בעולם..אני בתקופה של סוג של "משבר" מעניין שמירת הנגיעה והכתבה הזאת באה לי בדיוק בזמן!!!!!!!! מה שהרב שלך אמר לך.הסיבה לשמור כי זה טוב..בגלל שהמגע יקר!וקדוש!- מדהיםם..צומררתי.. תודה רבה! ומאחלת לך בקרוב למצוא את האחד ושתזכו לחיות תמיד בקדושה וטהרה!!!

(7) מיכל, 15/12/2015 14:19

בהחלט מזדהה- ממקום של רווקה בת 27 ושומרת נגיעה..

זה בהחלט הופך ליותר ויותר מתסכל, ולאו דווקא בגלל הרווקות, גם סתם קשר עם בני משפחה שאני אוהבת ושאינם מכירים בעניין, זה הולך ונהיה לי קשה לשמור ובכל זאת...שומרים..כי צריך.

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub