רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

אקטואליה

הגאולה האישית שלי מהתמכרות לפורנו

כ״ו במרחשוון ה׳תשע״ו כ״ו במרחשוון ה׳תשע״ו 08/11/2015 | מאת אלי נורשטיין

מסע החירות האישי שלי בעזרת תוכנית 12 השלבים והתורה.

מאמר זה אינו מומלץ לכל גיל.

אני חוקר קליני ורופא מצליח, ובמשך שנים רבות התמודדתי בהתמכרות לפורנוגרפיה ובהתנהגויות הנלוות לה. גדלתי כמעט בלי קשר ליהדות. למדתי בחינוך הממלכתי, שיחקתי בקבוצת כדורגל בתיכון, והמשכתי לעסוק בספורט גם לאחר מכן. נראיתי צעיר חברותי, שמח, חכם ובעל פוטנציאל מבטיח. אולם מתחת לפני השטח, נפלתי עמוק יותר ויותר להתנהגויות מיניות שידעתי שהן אנטי חברתיות, והתביישתי יותר ויותר במעשים הנסתרים האלה.

בושתי לא נבעה מאמונה דתית מחמירה - לא הייתה לי שום אמונה בגיל 11 - פשוט הייתה לי הרגשה שמה שאני עושה לא טוב. אולם לא יכולתי להתנתק מהרגלי המושרשים, משום שהם סיפקו לי תחושת הקלה וביטחון. לא היה לי אז גם שום מושג, שהביטחון הזה פשוט מכסה על בעיות עמוקות יותר. באותו שלב מוקדם, המוטיבציה העיקרית שלי לרצות להפסיק, נבעה מפחד. פחד מעונש מההורים אם הם יגלו את הסוד הנסתר של הפורנו, ופחד מבושה מהחברים אם הם ידעו מה אני עושה בסודי סודות. בכל אופן, הפחדים האלה לא עזרו לי לשפר את מעשיי, אלא רק העמיקו עוד יותר את הבידוד שלי.

בתוכי התנהלה מלחמה, התנודדתי בין הפניה לפורנו בתור ידיד ומפלט מלחצי העולם, לרגשות אשמה קשים בשל חוסר שליטה עצמית. הייתי מאונן בכפייתיות ("משחק" בז'רגון של קבוצת התמיכה 'סקסוהולים אנונימיים') ואחר כך נשבע לא לעשות את זה שוב, פעם אחר פעם.

ההתנהגות הבלתי נשלטת שלי גברה כשמשפחתי התחברה לאינטרנט באמצע שנות התשעים. עדיין הצלחתי לשמור על המסווה החיצוני שהסתיר מכולם (וממני בכלל זה) את המהומה האפלה שבתוכי. מעשיי גברו אפילו יותר בראשית שנות האלפיים, עם האינטרנט המהיר והמתקדם, וכך גם מוזרותי החברתית וחוסר הביטחון העצמי שלי. אין פלא שגם האגו ושיגעון הגדלות שלי צמחו בהתאם. לקראת סיום לימודי בקולג' בשנת 2010, המעשים שלי כבר היו כל כך כפייתיים וחסרי שליטה, שפשוט לא יכולתי להתעלם מהבעיה. בגיל 24, נאלצתי להודות שאני מכור לפורנו.

יהדות ו-12 השלבים

בערך באותו זמן שהכרתי בהתמכרות שלי, התחלתי ללמוד על היהדות. כסטודנט בקולג' ליברלי מרכזי המפורסם בגוף הסטודנטים האנטישמי שלו, נמשכתי באופן טבעי לתלמידים יהודיים אחרים. השקרים הגלויים שנזרעו בקמפוס, וקבלתם הגורפת של השקרים האלה על ידי הסטודנטים, עוררה אותי להרהר בעמדתה המוסרית של החברה בכללה. באותו שלב, עשיתי מה שרוב הסטודנטים החילוניים עושים: חיפשתי רוחניות בכל מקום חוץ מאשר בחצר האחורית שלי.

אחרי שלמדתי המון על מערכות אמונה שונות, שקלתי אותן מול היהדות, והגעתי למסקנה שהתורה היא ספר הוראות אמיתי לחיים. כשלמדתי יהדות, הרגשתי כאילו אני חוזר ולומד משהו שכבר ידעתי שהוא אמת.

ניסיתי למלא חלל פנימי שחשתי בתוכי

פניתי למטפלים שונים ולעזרה סוציאלית כדי לעזור לי לטפל בהתמכרות, אולם זה לא ייצב אותי. גיליתי שחיים של שמירת מצוות עזרו לי כמערכת הגנה מההתמכרות המתישה שלי. הבנתי שפורנו ואוננות הן למעשה דרכים בהן ניסיתי למלא את החלל הפנימי שחשתי בתוכי. למדתי גם שלימוד תורה, צמיחה רוחנית וקשר עם אלוקים דרך תפילה, ממלאים את החלל הזה בצורה יותר אפקטיבית. אולם לא יכולתי להתכחש לכך ששנות הניצול העצמי הרבות יצרו הרגלים ומסלולים נוירולוגיים שונים, שלא יהיה לי קל לשבור. חבר שבפניו התוודיתי, סיפר לי על guardyoureyes.org, אתר שנועד לעזור ליהודים להשתחרר מהתנהגויות כפייתיות אלה. שם שמעתי לראשונה על שיטת 12 השלבים ועל מציאותן של קבוצות תמיכה למכורים לסקס.

למרות שהתקדמתי מבחינה רוחנית והתחלתי סוף סוף להתרחק במידה מסוימת מפורנוגרפיה ו'משחק', לא יכולתי להימנע מהם יותר ממספר ימים או שבועות בכל פעם. פעם אחת, נדרתי לא להיכשל 40 יום, ואז חזרתי לסורי מיד ביום ה-41. שמחתי על ההתקדמות, אולם התעייפתי מה"כשלונות". הייתי 'משחק' ונשבע לא לחזור על זה שוב, רק שהפעם הייתי משתמש בכלי התשובה היהודיים. נלכדתי במעגל אכזרי שרק הוסיף על רגשות הבושה והאשמה שלי.

אני זוכר שבשנה אחת נכנסתי לחג הפסח עם הרגשה שאני יוצא באופן אישי ממצרים, שאני הולך להשתחרר, אחת ולתמיד, מההתמכרות שגזלה ממני כל כך הרבה הזדמנויות וחברויות. ההרגשה הייתה נפלאה, עד ששוב "נפלתי", פחות מחודש אחר כך. במבט לאחור, הנפילה הזאת הייתה נקודת המפנה שלה הייתי זקוק. החלטתי שאני אעשה הכל כדי לעצור. ביום ראשון הבא גררתי את עצמי לפגישה הראשונה של סקסוהולים אנונימיים, מתוך תחושת ייאוש ומבוכה מעורפלת

סקסוהולים אנונימיים

בקבוצת התמיכה של סקסוהולים אנונימיים (SA), הצלחתי סוף סוף להתפכח במידה מסוימת ועקבית מההתמכרות שלי. רכשתי שם כלים ומנגנוני התמודדות חשובים, שאפשרו לי להתמודד עם הלחצים בחיי, מבלי לפנות לחבר הטוב ביותר שלי כביכול – הפורנו. עם ההתפכחות, הגיעה בהירות חדשה שמעולם לא הכרתי קודם, והייתי מוכן לעשות את הצעד הראשון: להודות שחיי הפכו בלתי נסבלים באמת.

הייתי מוכן לעשות את הצעד הראשון: להודות שחיי הפכו בלתי נסבלים באמת

כדי לעבור את השלב הזה, הייתי צריך לפרט בכתב את כל ההיסטוריה המינית שלי, על מנת שאוכל לראות אותה בשחור על גבי לבן בלי לרמות את עצמי. משמעותו של הצעד הראשון הייתה גם לשתף את כל הקבוצה בסיפור שלי ולקבל פידבק. זה אפשר לי להוציא את הכל בלי להתבייש, מכיוון שהאחרים סיפרו לי כיצד הניסיון שלי משתקף בשלהם. לא רק שהצעד הראשון הקל על הבושה שלי, הוא גם הראה לי שההתנהגויות חסרות השליטה שכל הזמן הלכו וגברו אצלי, כוסו כל הזמן תחת מסווה של הכחשה ואגו.

הפגישה עם אנשים נוספים שמתמודדים עם אותן בעיות, נתנה לי תחושת שייכות - ידעתי שאני לא לבד. זה שבר את הבידוד שאפשר להתמכרות שלי לשגשג. היה לי גם מבחר אדיר של מספרי טלפון, כדי להתקשר לחבר מכור בכל פעם שחשתי דחף לקחת את "הכוסית הראשונה".

והכי חשוב, אחרי הפגישה הראשונה קיבלתי סומך, שלא במקרה גם הוא יהודי. לעולם לא אשכח את הפעם הראשונה שנפגשתי עם הסומך שלי, שכבר היה "נקי" במשך 18 שנים. הוא סיפר לי שהמתכון הבטוח ביותר להחלמה הוא שילוב בין תוכנית 12 השלבים ליהדות. התחלתי לראות כיצד אלוקים מכוון את הכל בשלמות, ומשתמש בבני אדם כדי ליצור רושם בחייהם של אחרים. נדהמתי ממספרם הרב של יהודים - דתיים וחילוניים – שהצהירו בכל פגישה שתוכנית 12 השלבים העניקה להם כלי נוסף כדי להתגבר על התשוקה להתמכרות שלהם.

אל החירות

מלבד הקנייתם של כלי התמודדות טובים יותר ומערכת תמיכה, מרכז הכובד של העבודה ב 12 השלבים מושתת על עשיית דבר שהיהודים עושים בכל שנה בהכנותיהם לחג הפסח: להיפטר מהחמץ. החמץ הרוחני הוא האגו, ושנים עשר השלבים מניחים את היסודות לענווה אמתית ולאיפוס עצמי. בדיוק כפי שאדם אינו מסוגל לשחרר את עצמו מבית האסורים, כך גם המכור אינו מסוגל לשחרר את עצמו מההתמכרות. בדיוק כפי שאלוקים הוציא אותנו ממצרים משער הטומאה העמוק ביותר, הוא גם היחיד שיכול להוציא אותנו מה"מצרים" האישית שלנו.

מכור אינו מסוגל להגיע להחלמה מלאה בלי ענווה. הוא חייב לשחרר את עצמו מהשעבוד לאגו שלו. 12 השלבים מביאים אותי למקום של ענווה, ומהמקום הזה אני מתפנה לבנות מערכת יחסים אמתית עם הא-ל ומוצא שלוה אמתית.

אני בהחלט לא בריא לגמרי. אני מכור לכל החיים

הקבוצה סיפקה תמיכה לכל אחד מאתנו, בכל דרך בה ההתמכרות באה לידי ביטוי בהתנהגויותיו, בעזרת אנשים שהצליחו לעשות מה שלא האמנו שיתכן: לחיות חיים חדשים חופשיים מההתמכרות. זהו אתגר מתמשך, משום ש"שינוי הוא תהליך, לא מצב", אולם איכות החיים שלי השתפרה לאין ערוך וממשיכה להשתפר בכל יום שחולף. מעדתי פעם אחת לאחר 120 יום, אולם בניגוד לאינספור ה"מעידות" הקודמות, הסומך שלי וחבריי האחרים תמכו בי ועזרו לי לקחת אחריות על מעשיי ולקום שוב. למרות שמצבי טוב יותר, אני בהחלט לא בריא לגמרי. השלמתי עם העובדה שאני מכור לכל החיים ושאוכל להשתחרר מהמחלה הספציפית שלי, כל עוד אמשיך ליטול את התרופות: תורה, אמונה באלוקים, תפילה ותמיכה מתמשכת של סקסוהולים אנונימיים.

*המחבר משתמש בשם עט

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן