לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: בא
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




לשמור שבת אחת, אפשר לחשוב

לשמור שבת אחת, אפשר לחשוב

האם יש בכלל ערך לפרוייקט החדש של שמירת שבת פרשת נח.

מאת

את המאמר הזה אני כותבת מלונדון הרחוקה. למה באתי לכאן – לשמור שבת. והרי אני חוזרת בקרוב לישראל, למשפחה שלי, לשבת בארץ ישראל, אז איך אני אומרת שבאתי לשמור שבת אם אני חוזרת לפני השבת?

אז קודם כל, שתי מילים על השבת הזאת. קוראים לה "שבת עולמית". הרב גולדשטיין, שהוא הרב של דרום אפריקה, אירגן יוזמה מבורכת לשבת הקרובה: שמירת שבת בכל רחבי העולם. ובמדינות רבות יהודים (גם הרחוקים ביותר) מתאגדים ולומדים הלכות שבת. גם נשים לומדות ו/או עושות הפרשת חלה לקראת השבת המתקרבת. ואנחנו למעשה שומרים שבת כבר עכשיו, כולנו, מפני ש"לשמור שבת" מתחיל הרבה לפני שבת, עוד בימות השבוע.

כתוב בפסוק: "ושמרו בני ישראל את השבת". אנו רוצים להבין מה הכוונה במילים "לשמור שבת". חז"ל אומרים שכאשר יוסף מספר את חלומותיו ליעקב אביו, אָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר ורש"י מבאר: יעקב חיכה שיבואו, שיתקיימו החלומות. כלומר, בעברית, "לשמור שבת" משמעו – לחכות לה. זו כל שמירת השבת. מבלי שמחכים לה, היא לא באה כי היא מלכה! כי היא כלה!

זה מה שעושים עכשיו; מחכים, מתכוננים, נכספים. ההכנה, החשק והתשוקה לפני השבת הם-הם שמירת השבת.

אנחנו למדות שמה שלא מחכים לו, לא מגיע. זה מתחיל בגשם: אם האדמה לא משתוקקת לו, אם אנחנו לא צמאים לו, הוא לא יבוא (בארץ ישראל). "פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ" – לפי תשוקת האדמה, כך ה' משקה אותה. נראה שהשמים מורידים גשם אבל למעשה, זו האדמה שמורידה גשם. אין לך טפח מלמעלה, שאין תהום יוצא לקראתו שלשה טפחים. אגב, זה אמור גם בנוגע לזיווגים: נדמה לנו בטעות שהחתן בא לקראת הכלה אולם למעשה הוא יוצא לקול קריאת הכלה. כשאת בצמא נורא, או-אז הוא יבוא. זה הטיפ הכי חשוב – לכל טיפה יש טיפּ משלה. הוא יבוא! (ונראה לי שכיום החתנים הם כבדי שמיעה, וגם הבנות לא יודעות קְרוֹא).

רק מה שמחכים לו ורוצים אותו כל כך, מקבלים אותו. ומה יש לנו לרצות בשבת? לפני שנה נסעתי לדרום אפריקה להשתתף ב- Shabbos Project. אני מודה: הייתי צינית. שבת היא לא project, היא subject! זה נושא, זו דרך חיים. האם בכלל שווה לשמור שבת אחת בלבד? כן, מאד. חז"ל (במסכת שבת, דף קי"ט) מלמדים אותנו שבערב שבת נכנסים אליך הביתה שני מלאכים. אם הבית יפה, מואר, שמח, השולחן ערוך ואת בבגדים יפים – מלאך טוב מברך: "יהי רצון שגם בשבת הבאה יהיה כך". המלאך הרע עונה, בעל כורחו, "אמן". זאת אומרת, שאם שומרים שבת אחת (ותיכף נבין מה פירוש לשמור אותה), המלאך הטוב אומר "הלוואי שיהיה כך גם בשבת הבאה" ואז, ממילא השבת הבאה מתברכת מכוחה של השבת היחידה ששמרת, וגם זו שאחריה וזו שאחריה. כי כך בירך המלאך הטוב. שבת אחת זה המון.

מה צריך המלאך הטוב הזה לראות כדי לומר "יהי רצון שגם בשבת הבאה יהיה כך?" הוא צריך לראות את האנשים בערב שבת מאירי פנים. כתוב "וַיְבָרֶךְ אֱלֹקים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ". במה בירכוֹ? גם כאן מגלים לנו חז"ל את הסוד: 'בֶּרכוֹ במַן, וקִדשוֹ במאור פניו של אדם', אומרים חז"ל. בערב שבת המתקרב, תוודאי שאת מאירה פנים.

איך אפשר להגיע למאור פנים בתוך המציאות הקשה? מבאר הרב הוטנר זצ"ל (בספרו 'פחד יצחק'): כשפתאום, במסע הארוך של השבוע, מרגישים נגיעה קטנה של ה'. הנה הוא כאן, הוא משגיח עלי. שבת היא זכר למעשה בראשית וכידוע, לקב"ה קוראים "בורא עולם". הוא לא "ברא עולם" פעם, מזמן, בעבר הרחוק; הוא כל הזמן בורא, נוכח, הוא איתי. ובלשונו המרגשת של הרב הוטנר:

כל זמן שאדם לא נקי מתרעומת כלפי חייו ועולמו,
באותה מידה נעדרת (אין לו) קדוּשת שבת.
וכל זמן שהנפש לא תופסת בבהירות
ששלוות הרשע ופריחתו אינה אלה כדי להישמד –
עדין אין הנפש נקייה מתרעומת
כלפי ההנהגה של "רשע וטוב לו",
התרעומת עצמה סותמת אצלו את קדושת שבת.

במילים אחרות, כשאת מדליקה נרות עם כניסת השבת את אומרת "רואה, ה'? אני נותנת לך יד ואתה מלווה אותי והכל בוודאי ובוודאי יהיה בסדר. הקושי שבחיי הוא רק שלב בדרך לבריאה מתוקנת".

אחת מזמירות השבת הידועות ביותר היא "יונה מצאה בו מנוח ושם ינוחו יגיעי כוח". בפרשת נֹח יוצאת היונה מהתיבה, משוטטת, לא מוצאת מנוח לכף רגלה. ובשבת היא חוזרת ובפיה... ענף של זית. ענף מר. זה כל מה שהבאת? אלא שאמרה היונה לפני הקב"ה: "ריבון כל העולמים! יהיו מזונותיי מרים כזית ובידו של הקב"ה, ואל יהיו מתוקים כדבש ונתונים ביד בשר ודם". מה אומרת היונה – עדין לא כַּלוּ המים, לא נגמרו הצרות בחיי. אבל קַלוּ המים, נהיה לי יותר קל. יונה מצאה בו מנוח כי בעלה הזית הזה ה' מושיט לי את נוכחותו ואומר לי 'אני כאן, איתך, במרירות של חייך'".

לכן, אומר הרב מוצפי, יש סגולה להביט בנרות שבת הדולקים ולומר מה שאמרה היונה: "הנה, אני רואה את הקב"ה בשמן הזית הזה. על אף שטרם כַּלו המים, לא נגמרו, בכל זאת קַלוּ המים. יש לי הקלה קטנה משום שהקב"ה הוא עושה מעשה בראשית ועד עכשיו הוא שומר ומשגיח עלי".

כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא, כך מלמד אותנו רבי נחמן מברסלב. והפיוט "יונה מצאה בו מנוח" ממשיך במילים "מעין עולם הבא – יום שבת מנוחה". כשאת מביטה בנרות השבת את מגרשת את המחשבות הרעות והדאגות הקטנטנות ומקבלת מזור, תרופה לכאבייך.

מההבטה הזו בנרות השבת מקבלים את מאור הפנים וממאור הפנים מקבלים את הברכה של המלאך הטוב, והמלאך הרע בעל כורחו יענה "אמן". ויהי רצון שיהיה לנו שבוע מלא אור, מלא שמחה, מלא ישועות.

שבת שלום!

לפרטים נוספים על השתתפות ביוזמה, ראו כאן!

זמני כניסת שבת והדלקת נרות שבת - פרשת נח

ירושלים:
כניסת השבת 17:22......................יציאת השבת 18:34

תל אביב:
כניסת השבת 17:36......................יציאת השבת 18:35

באר שבע
כניסת השבת 17:40......................יציאת השבת 18:36

חיפה
כניסת השבת 17:27......................יציאת השבת 18:34

23/10/2014

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) נעמה, 23/10/2014 11:02

מקסים!! פותח את הלב. תודה

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub