צריך לקרוא לתופעה בשמה - זו ממש עלילת דם בגירסא מודרנית. ההמון הזועם מתקבץ, ומכלה את זעמו ביהודים המקומיים ובקריאות נוראיות, שנותנות לכולם להבין שהשד האנטישמי עדיין שם. עודף ההזדהות עם הציבור העזתי 'התמים והנרדף' גורם לפרץ אלימות ושנאה נגד היהודים, פרץ שנאה שכמוהו לא נראה מאז שלטון הנאצים.

כששלטונות צרפת דחו את בקשתה של קבוצה אנטי-ישראלית לצעוד בפריז ביום ראשון ה-20 ביולי, בשל המחאה האלימה שנערכה שבוע קודם, ובה תקף המון אלים בית כנסת, וכיתר בתוכו מאה יהודים במשך שעות – הודיעו המפגינים שהם מתכוננים לערוך את המצעד בכל אופן. המטרה שלהם: סרסלס - הפרוור בפריז שמאוכלס בצפיפות ביהודים.

"התארגנו... כולם הבינו שהיינו חייבים להיות שם", אמר מרק, יהודי פריזאי בן 55 בראיון בלעדי לאתר אש התורה. בהתחשב בחשש שלו להפוך להיות יעד לתקיפה אנטישמית, הוא ביקש שנפרסם רק את שמו הראשון.

"היינו בערך מאתיים איש. עמדנו סביב לבית הכנסת, אנשים פשוטים, אבות, בנים. לא רצינו לריב. פשוט רצינו לומר: 'אנחנו כאן. אתם לא יכולים לנהוג בנו באלימות בבית הכנסת שלנו'".

היהודים יצרו טבעת מסביב לבית הכנסת. צעירים וזקנים, רובם גברים ורק מעט מהם נשים, שמרו על בית הכנסת שלהם במשך שעות. "בהתחלה היו הרבה מוסלמים שהפגינו נגד ישראל", מספר מרק. "המוסלמים הצעירים יותר רצו ברחובות וצעקו 'מוות ליהודים'. הם לקחו מחבטי בייסבול וצעקו שהם רוצים להרוס את בית הכנסת", ובעוד המשטרה מגנה על בית הכנסת, פורעים תקפו את השכונה שמסביב למבנה. "הם שרפו מכוניות, והשליכו בקבוקי תבערה על המרכז המסחרי". הפורעים הרסו חנות מכולת כשרה, ובית מרקחת בבעלות יהודית.

כשהמהומה נמשכת סביבם במשך שעות, וצעקות "מוות ליהודים" מהדהדות באוזניהם, 200 היהודים שהקיפו את בית הכנסת לא סרו ממקומם. "שרנו את ההמנון הלאומי הצרפתי", אומר מרק. "רצינו לומר למוסלמים שהתפרעו, 'אנחנו לא מפחדים מכם'. רצינו להעביר את המסר ש'לא ניתן לכם לנצח' ".

סרטון וידיאו על המהומות בסרסלס:

המהומות וההפגנות האנטי-ישראליות בשבועות האחרונים יצרו נקודת מפנה, מסביר מרק, שגדל בתוניסיה, ועזב אותה בשנת 1967, אחרי שמלחמת ששת הימים הציתה מהומות אנטי-ישראליות שעוררו מאות אלפי יהודים לעזוב. "מאוד פחדתי. אני זוכר כשהייתי צעיר וגרתי בתוניסיה... המוסלמים רצו לגרום ליהודים לעזוב את המדינה. אני מרגיש שאנשים רוצים לגרום לי לעזוב את צרפת. הרגשתי שאני לא בבית. פחדתי על משפחתי וילדיי. כשהם צעקו 'מוות ליהודים', זה בהחלט גרם לי להרגיש שאין מקום ליהודים בצרפת".

ביום חמישי האחרון, יהודי צרפתי הותקף בביתו שמחוץ לפריז על ידי קבוצה של 15 גברים חמושים במוטות מתכת. התמונה שלו פורסמה בעמוד פייסבוק שמפרסם תמונות של יהודים כדי להפוך אותם יעד לתקיפה. פייסבוק הסירו את הדף ביום שישי.

איומים ותקיפות נגד יהודים – כמחאה על מה שקורה בעזה, לכאורה – התרחבו לערים שונות ברחבי העולם.

בגרמניה, זוג ישראלי הותקף וכמעט נרצח, כאשר עבר ליד הפגנה אנטי-ישראלית בשדרת אונטר דן לידן, רחוב ראשי בברלין, ב-19 ביולי 2014. מפגינים הבחינו בכיפה שעל ראש הגבר ותקפו את הזוג, תוך השמעת קריאות גנאי אנטישמיות. "אלמלא התערבות המשטרה, הם ודאי היו הורגים אותנו", אמרה האישה מאוחר יותר.

תמונה מהפגנה אנטי-ישראלית בלונדון בשבוע שעבר.

יעקב הדס הנדלסמן, שגריר ישראל בברלין, כתב אחרי התקיפה שהם רודפים את היהודים ברחובות ברלין, כאילו שאנחנו ב-1938... וציין שמזמורים מתקופת הנאצים והכפשות נגד יהודים חזרו לככב במחאות נגד המלחמה בעזה. ב-22 ביולי 2014, יומיים אחרי המהומות בסרסלס, הרשויות הגרמניות אסרו סוף סוף את מה שהפך לסלוגן פופולארי: "יהודי יהודי, חזיר פחדן, צא והילחם". קריאה נפוצה נוספת בהפגנות אנטי ישראליות בגרמניה היום היא "יהודים לתאי הגזים".

האקטיביסטית הפוליטית אינה רוגאצ'י, מסבירה שהמחאות האנטי ישראלית של היום שונות מאלה של לפי שנה. "מה שהכי מפריע לי זה הביטחון העצמי של המפגינים. השנאה כלפי היהודים הופכת לדבר לגיטימי". בשיחה לאתר "אש התורה" על מחאות אנטי-ישראליות להן היא הייתה עדה בשבועות האחרונים, ציינה ד"ר רוגאצ'י: "הן היו כל כך מאורגנות. הרושם שלי הוא שהם רק חיפשו סיבות כדי לשחרר את הזעם האצור בהם". כאחת שמתגוררת ונוסעת ברחבי אירופה הצפונית, מציינת ד"ר רוגאצ'י שינוי באווירה: "האויר סמיך. אנטישמיות הופכת לדבר רגיל יותר בכל שכבות האוכלוסיה".

מרק בסרסלס מסכים: "לפני עשרים שנה אי אפשר היה לומר 'מוות ליהודים'. עכשיו אפשר לומר הכל".

באותו יום בו דיברתי עם מרק, אישה צרפתיה נוספת, קלאודיה בן עזרא, אישרה שאכן משהו השתנה באלימות הנוכחית באירופה. "האנשים האלה רוצים שהיהודים וישראל יעלמו לגמרי. אנשים אומרים שבתור יהודי, אין לך זכות לחיות". למרות שהיא אוהבת את צרפת, היא מעודדת את בנה לעזוב. "אפילו בישראל, שיש בה מלחמה – ואפילו אם הוא יצטרך לשרת בצבא שם – את יודעת שהם ידאגו לו כמו שאת היית דואגת לו, בגלל שהם כולם יהודים".

ארה"ב נותרה מבודדת מחלק ניכר מהאנטישמיות שהתגלתה באירופה בשבועות האחרונים. אולם אפילו בארה"ב, השמצות ואיומים אנטישמיים נגד יהודים, מאפיינים מחאות רבות נגד המלחמה הנוכחית בעזה.

בבוסטון, לדוגמה, המשטרה נאלצה להתערב בשלוש הפגנות, כדי להגן על יהודים ממפגינים אנטי-ישראליים: האחרונה שבהן, ב-20 ביולי 2014 התרחשה בבוסטון, שם מפגינים אנטי-ישראליים דחפו ודחקו יהודים שנשאו דגל ישראלי, וצעקו "יהודים בחזרה לבירקנאו".

בשיקגו – כמה יהודים מקומיים, נדהמו לאחרונה למצוא עלונים על שמשת הרכב שלהם, ובהם איומים על אלימות בשכונה אם המלחמה בעזה לא תסתיים. בגן שעשועים קרוב, נשאלה קבוצת ילדים: "למה אתם לא במחנות ריכוז?"

היום, יותר מתמיד, מלחמתה של ישראל על זכותה הלגיטימית לביטחון ולקיום, היא גם המאבק האישי של כל יהודי ברחבי העולם.