לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




אלימות נגד מורים

אלימות נגד מורים

האם ביטול הדגש על ציונים ולחץ בחינות הבגרות יפתור את בעיית האלימות נגד מורים במערכת החינוך?

מאת

אני לא מרבה לקרוא עיתונים – מעולם לא היה לי מינוי לעיתון כלשהו, ואני מקווה לשמור על הסטטוס הזה גם הלאה. רק קריאות אקראיות אני מתיר לעצמי.

והנה לאחרונה צדה עיני מאמר שעניין אותי בעיתון ישראל היום. נכון שהיה זה מאמר שהכותרת שלו בעמוד הראשי היתה בתחתית העמוד ממש, כמעט 'חבויה', והוא התחרה עם כותרות כבדות-משקל בהרבה שכיכבו באותו עמוד (התפתחויות פוליטיות אלו ואחרות באותו היום), אך היות ואני מורה במקצועי, היה זה נושא שרציתי להרחיב בו את ידיעותיי.

כותרת המאמר היתה: "מורים תחת איום". אלימות נגד מורים בישראל – היה הנושא שעל הפרק.

הוצגו שם כמה נתונים מזעזעים על אלימות פיזית (כמה אחוזים נמצאים במחלקת "דחיפות, סיבוב יד, סטירת לחי", וכמה במחלקת "אגרוף ו/או בעיטות" – לא ממש התעניינתי בחלוקה העדינה שבין הקטגוריות) ועל אלימות מילולית (ושוב פירוט: "התחצפות"; "ניבולי פה וקללות"; "לעג ו/או השפלה". כל סוג עם אחוזים 'מדויקים'. סך כל הפרטים הנ''ל - 52% מן המורים דווחו שנתקלו בכך).

הבעיה היא אמיתית, ויושב ראש ארגון המורים נדרש לנושא. תחילה, דבריו אודות הבעיה עצמה: "רמת האלימות של תלמידים והורים נגד המורים ורכוש בתי הספר גבוהה מדי ברמה שאיננו יכולים להרשות לעצמנו במערכת החינוך".

דגל אדום! או קיי, מה עושים?

נמשיך בציטוט.

"אנו מוכנים לשתף פעולה עם משרד החינוך להפחתת האלימות ולהפסקת הריצה אחרי הציונים וזכאות לבגרות אשר גורמת בין השאר למצב הזה. אין זאת אומרת שצריך לבטל את בחינות הבגרות, אבל לא להפוך אותן לעגל הזהב שאליו סוגדים כולם". סוף ציטוט.

ננתח יחד.

שורש הבעיה, כפי שעולה מהפתרון המוצע, הוא דגש יתר על ציונים ועל זכאות לבגרות. הפתרון המתבקש הוא, אם-כן, כל כך פשוט וישיר! להמעיט את הדגש על עניינים אלה, וחסל סדר אלימות בבתי ספר.

***

האומנם? האם באמת יש כאן ניתוח מדויק של הדברים? האם זכינו להגדיר בעיה – ופתרונה בצדה?

אינני מבין איך אפשר ליישם את הפתרון בשטח. ואדרבה, אם נחשוב שני צעדים קדימה, נראה שהתוצאה תהיה בדיוק ההיפך ממה שרצינו.

אם לא יהיה דגש על ציונים ולחץ של בחינות בגרות, אז התוצאה תהיה אחת ויחידה – האלימות תגבר לאין שיעור

אם לא יהיה דגש על ציונים ולחץ של בחינות בגרות, אז התוצאה תהיה אחת ויחידה – האלימות תגבר לאין שיעור. כל עוד שיש מבחנים ובגרויות, יודע התלמיד שאם לא ישקיע את זמנו בלימודים - לא יקבל בגרות, ובהמשך הוא יסבול מכך. בדיוק לשם מטרה זו נועדו הציונים! אם יוסר ה'מחייב' הזה, ממילא יפסיקו ללמוד ופשוט וברור שהתוצאה הישירה מכך תהיה הגברת האלימות. חד משמעית. הפוך על הפוך!

מעבר לכך, זיהוי שורש הבעיה לא נראה לי מדויק. במשך שנותיי המרובות בהוראה, היו תלמידים שהצליחו יותר, ושהצליחו פחות (בעצם, כמו בכל ציבור בעולם). ואף פעם לא נתקלתי באלימות במערכת החינוכית בה אני מלמד – אפילו פעם אחת! לא אני, ולא כל שאר חברי לצוות.

כיצד זה יתכן? האם לימדתי על הירח? האם בית הספר היה במאדים? האם יש כאן נס החורג מכל גבולות הטבע הידוע?

לא. פתרון החידה נעוץ בתחום אחר לגמרי. ואקדים בסיפור.

***

רבי יצחק בלאזר זצ''ל היה רב נודע בעיר פטרבורג, ברוסיה. מתוקף היותו רב בעיר הבירה, הוא היה בקשר גם עם אנשי ממשל.

פעם שאל אותו שר המשפטים של רוסיה: מדוע אין אתם מקבלים גויים רוסיים בבתי דין רבניים כעדים כשרים? הרי אנחנו בבתי משפט שלנו מקבלים יהודים, אז למה אין הדדיות – מדוע אתם לא מקבלים אותנו?

(הצעה. לפני שתקראו הלאה, חשבו נא: מה הייתם אתם עונים לשאלה זו?).

השיב הרב: איך יודעים שהעד נאמן, שאפשר לסמוך עליו בעדות? למה שלא נחשוש שישקר?

התשובה היא, כי הוא מפחד לשקר. בתי משפט של ממשלת רוסיה, אם יתפסו עד משקר, ישלחו אותו לסיביר. זה די מאיים; ולכן לא משקרים.

אבל בתי דין רבניים אינם יכולים להעניש, אז איך יאמינו לעד? ובכן, מי שמאמין שיש אסור ויש מותר, ששקר הוא דבר שנענשים עליו, אפשר להאמין לו. אבל מי שהמושגים הללו לא נמצאים בתודעה שלו, על סמך מה ניתן לו נאמנות שאינו משקר? – עד כאן דבריו.

והנמשל ברור. אם במוסדות החינוך היו שמים דגש על כך שיש 'ערכים' וחובות, ושיש גם דברים שהם 'אסורים': שחייבים לכבד הורים ולכבד מורים. שאסור להכות מישהו, או לקלל, או לעשות כל שאר מיני דברים שהוזכרו לעיל – יתכן והדברים היו נראים אחרת.

אם היינו מלמדים ערכים ועקרונות התנהגות נאותה באותה הרצינות בה אנו מלמדים חשבון והנדסה, ההתנהגות הפסולה והאלימה היתה כל כך 'מחוץ לתחום', עד כדי כך שלא היה עולה על דעתו של אף אחד מהתלמידים לנהוג כך.

אם היו גבולות ברורים, והמורים היו יותר במעמד של מחנך ולא של חבר שמעביר מידע – אז זה היה עובד גם עבור אלה שמתקשים בלימודים, וגם עבור אלה שמבחני הבגרות מאד חשובים להם.

מדובר בפתרון פשוט וישיר. ואתם יודעים מה? זה עובד! ואני מדבר מניסיון... אז מדוע כל כך מסובך?

10/8/2013

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) רונן, 11/8/2013 09:27

אכן אפשרי ולא בירח!

כמחנך במוסדות חינוך בחינוך הדתי כולל חינוך מיוחד אני מסכים לחלוטין עם הרב המחבר. הצבת דרישות ברורות והיררכיה ברורה של מוסר התורה והמקבל [וזה רלוונטי גם למתמטיקה וכדומה] עם קוים אדומים מאד נוקשים עושים את העבודה בצורה טובה וגם רמת הלמידה עולה. התלמיד יודע את מקומו וגם לומד להעריך את הצלחותיו. מובן, שאי אפשר לעבוד רק עם גבולות וצריך שתהיה אכפתיות ואהבה מהרב לתלמיד והמון תפילות ששום דבר מהצד לא יהרוס! ברור הוא שבתפיסה כזאת אין מה לדבר על אלימות פיזית או מילולית כלפי המורה. אני עד היום בקשר עם תלמידים בוגרים שבזמנו היו מהקשים שבתלמידים והיום מצליחים לנהל אורח חיים בריא ואפילו מצליח בעקבות הגישה הזאת!

(1) שוהם, 11/8/2013 09:04

האם הרב אכן מלמד בירח? או אולי במערכת חינוך אחרת?

אני משערת שבחינוך הדתי וזה פוטר את כל השאלה "למה זה כל כך מסובך"

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub