לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




בנפול אויביך...

בנפול אויביך...

האם ראוי לשמוח במותו של אוסאמה בן לאדן?

מאת

ברגע ששמעתי שאוסאמה בן לאדן נהרג, העליתי את החדשות הנפלאות לדף הבית שלי בפייסבוק, וציפיתי לשידור החי של נאומו של אובאמה.

מייד קיבלתי המון "לייקס" ותגובות שמחה, אבל אחד מ'חבריי' הביע את חוסר שביעות רצונו מכך שאנו חוגגים את מותו של בן-אדם. לחיזוק דבריו הוא הביא דוגמא מהמקורות, שכאשר ים סוף נסגר והטביע את המצרים, אלוקים השתיק את המלאכים ואמר שאין כאן סיבה למסיבה.

ובאמת, כשהים נבקע בדרך נס, קרקעיתו התייבשה ובני ישראל צעדו עליה בבטחה אל הצד השני. אחר כך, הם פנו לאחור וראו במותם של אויביהם, כשאותה קרקע שהייתה קודם יבשה וקשה, שבה להיות בוצית ולכדה את סוסי מצרים ואת גלגלי עגלותיהם.

עם סגירת הים על המצרים, פרץ עם ישראל בשירה המוכרת בשמה "שירת הים". מרים לקחה את הנשים הצידה, ובלוויית כלי נגינה הן שרו ורקדו בשבח לא-ל. חז"ל מספרים לנו שגם בשמים המלאכים שרו, אבל ה' השתיק אותם ואמר: "מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?!"

ה' השתיק את המלאכים ואמר: "מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?!"

הסיפור מעורר מספר שאלות - מדוע אלוקים לא הרשה למלאכים לשמוח, ובו בזמן הרשה לעם ישראל לשיר? וחוץ מזה, הרי מעשי ידיו טבעו בים משום שהוא הטביע אותם!

מה שאלוקים אמר למלאכים הוא שעבורו אין זה יום שמח. הוא לא ברא את המצרים כדי לעשות רע, אבל הם בחרו ברע, וכעת הוא חייב למחות את הרשע. אבל בני ישראל סבלו מיד המצרים, ולא רק שיש להם סיבה טובה למסיבה, אלא שהם חייבים היו לחגוג.

החובה לזכור

שבת שלפני פורים נקראת שבת זכור, ובה אנו קוראים פרשה מהתורה שמצווה עלינו לזכור. במה אנחנו נזכרים בכל שנה? בעמלק, הארכי-אויב של עם ישראל שתקף אותנו במדבר, ושצאצאיו קמים בכל דור ודור ומנסים להשמיד אותנו.

זכירת עמלק היא אחת מ-613 המצוות שבתורה. אבל למה שנשכח? משום שמשהו בנו שואף לתרץ את הרוע, ולא לקבל את העובדה שהוא קיים באמת, לכן אנחנו מוצאים לו כל מיני תירוצים פוליטיים או רציונאל כלכלי. התורה לעומת זאת אומרת לנו שהרשע קיים, שאסור לנו לעצום את העיניים ולא לראות אותו, ושעלינו לעשות כל מה שביכולתנו כדי למחות אותו מן העולם.

לא מזמן שרנו את "והיא שעמדה" מתוך ההגדה:

"שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, והקב"ה מצילנו מידם!"

מר ישראל יצחק כהן, יהודי מיוחד שהייתה לנו הזכות לגור בשכנותו שנים רבות, הוא ניצול מחנה ההשמדה אושוויץ. מר כהן סיפר לנו חלק מהסיפורים המזוויעים והמרגשים שהוא חווה. בין השאר הוא סיפר לנו שכאשר הנאצים עינו אותם במחנות, הם היו מצביעים על הרובים שלהם תוך צעקות "שירו יהודים, שירו", אז הם שרו - "והיא שעמדה".

כשהנאצים עזבו את המחנה, רוצחים בדרכם כל יהודי שהצליחו למצוא, מר כהן, כל כולו עור ועצמות, שכב בין הגוויות והעמיד פני מת. וכשהנאצים הסתלקו, הוא וחברו מעדו אל המטבח, מצאו מעט קמח ומים והתחילו לאפות ממנו משהו אכיל. וכך, כשהם יושבים ומחכים שהמצה תיאפה, נכנסו לחדר חיילים אמריקנים. הם השתחררו בפסח שני, שלושים יום אחרי ליל הסדר.

מר כהן היה אדם שהכיר את הרשע כשראה אותו, והוא לעולם לא ישכח. כשבננו השני, משה, נולד, ביקשנו ממר כהן לכבד אותנו בסדנקות, ולהחזיק את התינוק כאשר הוא נכנס לברית.

בהבדלה אנחנו מודים על היכולת להבדיל בין אור לחושך. אנחנו חייבים להבדיל בין הטוב לרע בחיים. כן, אנחנו מצווים לזכור שיש בעולם רשע, ולא רק שמותר לנו לחגוג כשהוא מושמד, אלא שחובה עלינו לעשות זאת.

כפי שכתב המלך שלמה:

"...לכל זמן ועת... עת לבכות ועת לשחוק, עת ספוד ועת רקוד... עת לאהוב ועת לשנוא, עת מלחמה ועת שלום" (משלי ג' א'-ח').

8/5/2011

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 14 תגובות ב-11 דיונים

(11) דורון, 10/5/2011 20:29

למגיבה מספר 8 - החיוב כלפי עמלק

בס"ד יישר כוח על המאמר! לפי הציווי מהתורה ומתקנות חז"ל, כמו שהבנתי, הוא להרוג רק את מי שמתנהג או עומד להתנהג בעמלקיות (מי מסוכן או לא - את זה יחליטו השב"כ ודומיהם). לגבי שאר העמלקים והגויים הרוצים להתגורר בארץ - הם מורשים לכך, אם ישמרו 7 מצוות בני נוח מתוך יראת/אהבת הקב"ה, ויכירו במדינה היהודית בארץ ישראל. מקווה שהבהרתי את העניין. ויהי רצון שיתמו כל שונאינו, כל אויבנו וכל מבקשי רעתנו!

(10) אנונימי, 9/5/2011 15:07

לבתיה מ-3. את מייחסת לבן לאדן תכונה של הבדלות. אני לא חושבת כך.

מספיק לראות את הקריאות של המוני המוסלמים בהפגנות שהם עורכים בחוצות אירופה בעד החזרה של השלטון הערבי על כל אירופה - כפי שהיה בעבר - המוכר לנו כתקופת תור הזהב של יהודי ספרד, של יהודה הלוי ואבן גבירול, כדי להבין שלא מדובר באיזו גחמה-שקיעה פסיכולוגית, אלא ברצון להשתלט מחדש על העולם על ידי האיסלם, להשמיד את הנצרות, ולקחת תחת חסות את היהודים "שישמשו כיועצים רופאים וחלפני כספים" - כפי שהיו בעבר, זאת, על מנת להחזיר לעצמם את ימי הזוהר והתפארת שנעלמו. הם במלחמה. על טריטוריות וכספים והשלטת דת. ולא על אידאלים.

(9) אפרת, 8/5/2011 22:43

חובה חינוכית

בס"ד כשרשע ורוע מושמדים חייבים לשמוח. זו זכותינו וחובתינו וגם... אל תשכחו שהילדים שלנו מסתכלים עינו עכשיו מלמטה וכול תגובה קטנה כגדולה רושמת בהם ברגעים אלה ממש את זהותם, השתיכותם והבנתם. אם יש מי שרודף אותנו ככה, זו גם חובה חינוכית לשמוח כשהוא חדל.

מישהי, 24/5/2011 15:04

ל-8: תחשבי על זה

אותו בן אדם כמה חילול ה' הוא עשה בחיים עם כל האנשים שהוא הרג ובפרט היהודים שמות בגללו! אנו צריכים לשמוח כ"כ על ששם ה' שוב התקדש בזכות מותו!!! (לא עצם זה שיש מוות זה שמחה אלא זה שיש מוות של הרשע והחילול ה' בעולם!!!)

(8) זה לא זה, 8/5/2011 17:56

מצטערת, לא שוכנעתי. גם אם ההריגה מוצדקת, השמחה אינה במקומה

והשמחה אינה במקומה מפני שאנו לא נותנים חיים ולא רשאים לקחת חיים, אלא בשעת כורח. וכורח אינו יוצר שמחה. בדיוק כפי שבעל כורחנו אנו בולעים תרופה מרה, ולא אומרים שהיא טעימה כי יש הצדקה לבלוע אותה. ואם לומר את האמת - קשה לי גם עם הציווי של השמדת עמלק: השמדה טוטלית, כולל ילדים וטף וכולל בעלי חיים. ילדים של עמלק הם לא עכברושים או משהו דומה שנידונים "להדברה" יחד עם הוריהם, לשמחתי, אף אחד, לא ממלא את כל התרי"ג, ומחיית עמלק זו בהחלט מצווה שאני מוותרת עליה מראש.

הצג את כל התגובות
 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub