רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

אקטואליה

ניחום אבלים

י״ח בשבט ה׳תשע״א י״ח בשבט ה׳תשע״א 23/01/2011 | מאת אמונה ברוורמן

חשוב יותר להשתתף בצערם של חברינו מאשר בשמחתם.

"טוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל, מִלֶּכֶת אֶל בֵּית מִשְׁתֶּה." (קהלת)

מצווה גדולה לשמוח בשמחתם של חברינו, ואנחנו אכן שמחים בהצלחותיהם – טקסי סיום, קידום מקצועי – ורוקדים בשמחותיהם – בר מצוות, חתונות...  כשלחברינו נולד ילד, אנחנו דואגים לארגן את החפצים הבסיסיים הראשוניים שיידרשו להן, אנחנו קונים מתנות, שולחים ארוחות. אנחנו טובים מאוד בלשמוח בשמחתם של אחרים, וזה דבר גדול. זכות היא להיות חלק מקהילה ולדאוג בצנעה לרווחת הזולת. אנחנו קופצים בשמחה על ההזדמנות להצטרף למסיבת אירוסין, חתונה או ברית, ומשתתפים בהתלהבות בשמחותיהם של בני עמנו.

לא צריכים מילים נכונות, לא צריכים חכמה מיוחדת, פשוט צריכים לבוא

אולם  כשמדובר בביקורי תנחומים אנחנו לא מתלהבים באותה מידה – מסיבות מובנות. ביקורי תנחומים מעוררים תחושת חוסר נוחות וכאב, אנחנו לא יודעים מה לומר (שום דבר עד שהאבל מתחיל לדבר), ולכן אנחנו עלולים לוותר עליהם. יש לנו טונות של הסברים (אני יודעת, השתמשתי בהם בעצמי) - "לא ממש הכרתי את הנפטר"; "אני לא כל כך קרוב לאבל".

אבל אני יכולה לספר לכם מהצד השני, שביקור תנחומים במשך השבעה, הוא חסד יותר גדול מהשתתפות בחתונה. הוא נחוץ יותר, הוא מוערך יותר, ואתם לא חייבים להיות ממש קרובים כדי לעשות את זה.

כשבתי ישבה שבעה על פטירתו של בנה הקטן, שמתי לב לכל אדם שנכנס – ולכל מי שלא (הלוואי שהייתי יכולה לומר שאני מעל לזה, אבל זאת לא תהיה האמת), לכל מי שהתקשר, ולכל מי שלא. כל אדם שהגיע, עזר. כל אדם לקח טיפ-טיפה מן הכאב. כל אדם הביא נחמה נוספת וחדשה.

לפעמים דווקא התנהגותם של אנשים שהכרנו פחות, היא זאת שנגעה ביותר לליבנו. התרגשנו מטרחתם לבוא ולנחם. לפעמים מילותיהם של חברים או חיבוק גדול, שתיקה מזדהה ואפילו התלוצצות שלהם היו בדיוק מה שהיינו צריכים. אחת החברות הטובות שברה בדיוק את כף רגלה והרופא הורה לה להישאר במיטה, אבל היא 'לא יכלה לא להגיע...'

גם זה ריגש אותנו. מי לא יכול "לא להגיע" לבית האבל? אנשים שבאמת אכפת להם, שעומדים מאחוריך, שחשים את כאבך.

אלה שבאים לשבעה, אינם מעלים בדעתם עד כמה זה חשוב לאבלים, עד כמה חשובה נוכחותם כשלעצמה. לא צריכים מילים נכונות, לא צריכים חכמה מיוחדת, פשוט צריכים לבוא.

נהדר לקחת חלק בשמחתם של חברינו, וזהו חלק משמעותי ונפלא בחיי הקהילה. אולם חשוב אפילו יותר ומשמעותי יותר, לקחת חלק בכאב. הרבה יותר קשה לעשות את זה, אולם גם הרבה יותר חשוב והרבה יותר משפיע. גם ההשתתפות בכאב היא חלק משמעותי ונפלא בחיי הקהילה (אפילו יותר מהשתתפות בשמחה), היא זוכה ליותר הערכה, ולמרבה האירוניה, בסופו של דבר, היא גם יותר מחזקת ומחייה.

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן