לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




להיות שותף במלאכת הבריאה

להיות שותף במלאכת הבריאה

ד"ר ברוך ברוקס מלווה את המסע המרגש אל עולם מדע הפוריות.

מאת

ד"ר ברוך ברוקס עומד להיות שותף בהיווצרותו של תינוק חדש. ביד יציבה ובלב פועם, הוא בוחן את הביצית המיקרוסקופית שמונחת בצלחת הפטרי שלפניו. כעת, עליו לקחת תא רבייה זכרי מתוך המאות שבכלי, בשביל ה"חצי השני". השילוב הגנטי שבו יבחר ייצור תינוק. האם יש דבר קרוב מזה ל"שותף של אלוקים"?

ד"ר ברוקס, אמבריולוג, ומשגיח הלכתי על יחידת ההפריה החוץ-גופית בבית החולים 'שערי צדק' בירושלים, מבטל את הרעיון שבתנועת ידו הוא יקבע בזה הרגע את הרכבו, אופיו, למעשה את כל גורלו – של התינוק שעדיין לא בא לעולם.

"אני לא בוחר", אומר ד"ר ברוקס. "אני רק שליח מבורא החיים כולם. התלמוד אומר שארבעים יום קודם יצירת הוולד, שזה זמן העיבור, יוצאת בת קול משמים ואומרת: 'בת פלוני לפלוני' – כלומר, מוכרז מי יהיה בן/בת הזוג של התינוק/ת. זאת אומרת שכשאני עושה את העבודה שלי, כבר ידוע אפילו עם מי התינוק הזה יתחתן. אז הרצון שלי באותה נקודה לא ממש שייך לי. אני יודע שמישהו מכוון אותי. אילו הייתי חושב שאני לבד, הידיים שלי היו רועדות מדי."

ד"ר ברוקס רואה את עצמו כתוספת לשלישייה שדרושה כדי להביא תינוק לעולם – אב, אם והקב"ה. הוא פועל בשתי חזיתות. במשך היום מתכופף ד"ר ברוקס מעל למיקרוסקופים וצלחות פטרי במעבדת ההפריה של שערי צדק. הוא גם המשגיח של המעבדה, שמוודא שכל הפעולות נעשות על פי ההלכה היהודית, ובלי טעויות שיגרמו לערבוב חומרים ביולוגיים.

בלילה הוא המנהל המדעי של ארגון שלא למטרות רווח, שמציע ייעוץ ושירותים רפואיים במסגרת ההלכה, לזוגות הסובלים מחוסר פוריות. למרות שהוא עצמו אינו רופא – תואר הדוקטוראט שלו הוא ביולוגי – מהווה ד"ר ברוקס לעתים קרובות תחנה ראשונה לזוגות שעומדים לפני הדרך המפחידה בתקווה לזכות להיות הורים. הוא מלווה אותם במסע, שלעיתים מאיים ובדרך כלל מרגש - לתוך עולם מדע הפוריות.

מתח, תקווה, חשש ועוד מבחר של רגשות אחרים הם מה שחווים זוגות רבים הנכנסים לממלכת טיפולי הפוריות.

כל זוג שנכנס לממלכה הסודית של טיפולי הפוריות, עומד מול החיפוש המבלבל אחר הרופא הנכון והתהליכים האפקטיביים ביותר, יחד עם מתח, תקווה, חשש ועוד מבחר של רגשות אחרים. לזוגות המתעתדים לפעול על-פי ההלכה יש ניסיונות נוספים. אילו תהליכים מותרים על פי ההלכה היהודית ואילו לא? כמה זמן צריכים בני הזוג להמתין לפני שהם מתחילים בטיפול, ולאן הם אמורים ללכת?

"תהליכים מלאכותיים הם משהו שאנשים דתיים לא רוצים לעשות אלא אם אין שום אפשרות אחרת", אומר ד"ר ברוקס.

הוא מסביר שבעוד שקיימת מצווה להביא ילדים לעולם - "פרו ורבו", על פי דעת גדולי ההלכה בדור הזה, הרב אלישיב שליט"א והרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, חלה המצווה הזאת רק על זוגות שמסוגלים להרות במסגרת הטבעית. מעבר לכך, יכולים להיות סיבוכים הלכתיים בהוצאת המרכיבים הביולוגיים, ויותר מכך - בשימוש בתרומות. אבל, מכיוון שהקמת משפחה היא ערך עליון, מעודדים הפוסקים את הזוגות לעשות את המאמצים הטבעיים הגדולים ביותר בתחום הזה; ועל פי הנסיבות, עשויים גם זוגות לקבל היתר, או אפילו ברכה - להמשיך עם אמצעים מלאכותיים.

"אני מניח שמרבית הזוגות, דתיים או לא, יעדיפו שלא להשתמש באמצעים מלאכותיים, אבל לפעמים התהליכים האלה הם הדרך המהירה ביותר להתעברות. זוג דתי לא ירצה לשקול אפשרויות אלה, אלא אם באמת אין שום ברירה אחרת. אז אנחנו תמיד מנסים למזער את הטיפול הפולשני, ומחפשים אחר כל הדרכים האפשריות, אפילו אם הן דורשות זמן רב יותר, ומשאבי מעבדה רבים יותר. לעתים, מתוך שימת לב זהירה לפרטים, תוך בדיקה מדוקדקת של בדיקות דם מסוימות או בדיקות הורמונאליות, אנחנו יכולים להצליח גם בלי להיכנס לטכנולוגיות גבוהות."

מזל טוב - חמישייה!!!

נפלאותיו של האלוקים ביצירת משפחה אינן זרות לד"ר ברוקס. לפני עשרים ושמונה שנים, בלונדון, ילדה אשתו רייזל חמישייה. באותו זמן הייתה להם ילדה בת ארבע. אולי, אומר ד"ר ברוקס, לידה מרובת עוברים היא חלומם של הזוגות העקרים, אבל מה שבטוח זה שלרייזל ברוקס אין זיכרונות הרואיים או מהוללים מאותן שנים ראשונות. התינוקות נולדו בשבוע ה- 28, והמערכת החיסונית הבלתי-מפותחת שלהם גרמה להם להיות מועדים למחלות רבות. בשנתיים הראשונות בילו כל החמישה תקופות רבות בבית החולים.

אני אף פעם לא יכולתי לעשות זאת. לא היה לזה זמן. לא יכולתי לשבת סתם כך ולחבק את התינוקות שלי.

"אנשים היו שומעים על הנס הזה ואומרים לנו, 'ואו, איזו גבורה!' או 'איזו ברכה!' אבל אני לא הייתי מסוגל להתחבר לחלק הזה בכלל. הרגשתי באותו זמן כאילו שאני צועד במנהרה ארוכה ואפלה. אני זוכר שקינאתי בחברים שבאו לבקר עם התינוק היחיד שלהם, שאותו היו מערסלים ומחבקים. אני אף פעם לא יכולתי לעשות זאת. לא היה לזה זמן. לא יכולתי לשבת סתם כך ולחבק את התינוקות שלי."

היום, כל בני החמישייה - שלושה בנים ושתי בנות – בריאים, נשואים ובעלי משפחות גדֵלות משל עצמם. מאז נולדו להם 5 ילדים נוספים (כל אחד לחוד!). "אז יש לי חוב להחזיר…" אומר ד"ר ברוקס, כשהוא מדגיש שברכת המשפחה הגדולה שלו מסבירה את המסירות הבלתי-נלאית שלו לזוגות בלי ילדים, עבודה שהוא עושה מבלי לקבל תגמול כלכלי.

היום, לא נוכל לנחש איזה מבין הילדים שמשחקים בחצר הוא תינוק של טכנולוגיה גבוהה. זה יכול להיות כל תינוק שנוצר בכלים מלאכותיים, מבחנה, או השתלת עוברים במקרים הקיצוניים יותר; אבל גם תהליכים אחרים להגיע להריון, כמו הזרעה מלאכותית שכוללת שטיפה והחדרה חוזרת, דרבון הורמונאלי של השחלה, וטכנולוגיה שקובעת מתי האישה תבייץ - כולם מבוססים על פיתוחים שלקח שנים רבות לשכלל. פיתוחים חדשניים בטיפול מיקרוסקופי, שבהם מספיק תא זכרי אחד, במקום מליון, כדי להשיג הפריה - העבירו את המדע מעבר למשוכה הקשה ביותר בחוסר פוריות של גברים.

לפני עשר שנים, כשהוקמה האגודה בה מתנדב ד"ר ברוקס, עודד אחד מגדולי הרבנים בישראל את ד"ר ברוקס לא להסתפק במתן מערך של ייעוץ, אלא להקים גם מרפאה עם מעבדה וצוות של גניקולוגים. בגלל ההתפתחויות המדעיות התמידיות והמניפולציות הגנטיות, משמש ד"ר ברוקס, שהוא גם בן תורה וגם מדען, סיוע רב ערך עבור פוסקי ההלכה, שחייבים להגיע להחלטות על פי דין תורה עבור זוגות בתחום הזה.

חשיבותו של פיקוח למניעת תקלות

אחד מהתנאים הראשוניים להריון שנוצר בדרכים טכנולוגיות, הוא איכות הפיקוח על המרכיבים הביולוגיים. בשנה שעברה הזדעזע הציבור מסיפורה של אישה בריטית, שלאחר שנים של עקרות הצליחה סוף סוף לשכנע את בעלה לבצע הפריה חוץ-גופית. בני הזוג הלבנים היו מאושרים לגלות שהיא נושאת ברחמה תאומים – עד שהם נולדו שחורים.

"אי אפשר להעריך כמה שגיאות כאלה מתרחשות", אומר ד"ר ברוקס. "מה שכל כך מפחיד, זה שבמקרה הזה התגלה הדבר, משום שהתינוקות נולדו עם צבע עור שונה. כמה פעמים יכולה אישה ללדת תינוק מאותו גזע, אבל לא מבן הזוג האמיתי שלה? מזעזע לחשוב שאישה שנכנסת לטיפול עלולה בטעות להביא לעולם ילד שאינו של בעלה. מובן שאף אחד לא הולך לעשות מבחני ד.נ.א. לילדים שלו כדי לוודא שהוא באמת האב. השורה התחתונה היא שמבחינה מדעית ומבחינה רפואית המעבדה צריכה לתפקד באופן כזה שטעויות לא רק יופחתו, אלא פשוט לא יקרו. מנקודת מבט יהודית, כדי ליצור מעבדה חסינת-תקלות זקוקים למשגיח ירא שמים."

מנקודת מבט יהודית, כדי ליצור מעבדה חסינת-תקלות זקוקים למשגיח ירא שמים.

זה חלק מתפקידו של ד"ר ברוקס בשערי צדק. כאשר קיבל בית החולים, לפני 14 שנים, את ההחלטה האמיצה לפתוח יחידת הפריה חוץ-גופית, פנה הרב יעקב שטראוס - רב בית החולים - אל ד"ר ברוקס. ההסכמה לפתוח את היחידה הייתה מותנית במציאת משגיח במשרה מלאה. לא סתם איש דתי עם זקן, אלא אדם מקצועי, שייקח חלק גם בעבודה המדעית המורכבת במעבדה. ד"ר ברוקס עשה הסבה מקצועית לאמבריולוג, ומאז הוא ביחידה.

"מומחים בתחום עדיין חשדנים כלפיי, הם חושבים שאני יותר מדי בתפקיד פיקוח. הם חוששים שזה יחבל בעבודה שלהם, שיש כאן חדירה לרשות הפרט, שאף אדם חוץ מהרופאים לא צריך לדעת מה הולך. אני מכבד אותם, וזאת בדיוק הסיבה שבגללה אנשים שנמצאים בעמדת פיקוח צריכים להיות גם חלק מהצוות."

גם במעבדות אחרות יש משגיחים, אבל שערי צדק מקפיד על כך במיוחד, והוא היה החלוץ בתחום כשאף אחד אחר לא חשב שזה נחוץ. כשד"ר ברוקס אינו נמצא שם המעבדה נעולה, ורק אצלו ואצל רב בית החולים נמצאים המפתחות.

היום, אישה שעוברת טיפולי הפריה מלאכותית בכל מקום שהוא יכולה לדרוש נוכחות של מלווה, אישה דתייה שהוכשרה להתמצא במכמני ההפריה המלאכותית, ושתפקידה לשמור על החומר הביולוגי מהרגע שבו הוא נשאב, ועד שהוא מוחדר שוב לרחם. נשים אלו מוכשרות על ידי ארגון מכון פוע"ה המעניק ייעוץ פוריות לזוגות נשואים.

בשערי צדק, תחת פיקוחו של ד"ר ברוקס, נמצאת המחלקה היחידה בארץ שפועלת על פי ההלכה היהודית מן ההתחלה ועד לסוף. "זה אומר שאנחנו לא מקבלים לטיפול זוג לפני שהוא עובר דרך ועדה הלכתית שמחליטה אם זהו הפתרון היחיד לבני הזוג, ושלא קיים שום פתרון אחר להגיע להריון המיוחל. הוועדה בודקת אם ניסו קודם את כל הטיפולים ההורמונאליים והאחרים בלי הצלחה. הפריה חוץ-גופית יכולה להיות הרבה יותר פשוטה ומהירה מהטיפולים האחרים, ורופאים עלולים, ובמידת מה בצדק, לחפש אחר הדרך המהירה והקלה. אבל אנחנו לא יכולים לקחת את התועלתיות הזאת בחשבון."

דינאמיקה משפחתית

כשד"ר ברוקס מטפל בזוג, הוא יהפוך כל אבן וינסה כל דרך הגיונית, להגיע לתוצאה הרצויה מבלי שייאלץ הזוג להיכנס לתוכנית של הפריה חוץ-גופית. הכאב והטראומה שעוברים על האישה עצומים, כמו גם הסיכון הפיזי והלחץ האדיר על חיי הנישואין. אבל, אם זאת האפשרות היחידה, ד"ר ברוקס דואג לכך שהזוג ייכנס לתוכנית במהירות, והוא נמצא שם בתור כתף לאורך כל תקופת הטיפול.

בעוד שאתגרים בחיי הנישואין עשויים לקרב בני זוג, נושא הפוריות מכניס מתח מיוחד לחיי הנישואין ועלול לגרום לאישה לחוש חוסר תקווה.

בעוד שאתגרים בחיי הנישואין עשויים לקרב בני זוג, נושא הפוריות מכניס מתח מיוחד לחיי הנישואין ועלול לגרום לאישה לחוש חוסר תקווה. "מרבית הטיפולים, בייחוד הפריה חוץ-גופית, נופלים על האישה - אפילו אם הבעיה נמצאת בבעל", מסביר ד"ר ברוקס. "אישה עלולה לחוש, 'אני צריכה לעבור את כל זה רק בגלל שלבעלי יש בעיה?' אנחנו יכולים להגיד לה: אתם נשואים ואתם צריכים לעמוד יחד בניסיונות שלכם וכו', אבל כשזה מגיע לצורך להזריק לעצמה זריקות כואבות מִדֵי יום במשך שבועיים, כשהרופאים צריכים לקחת את הגוף שלה ולהפוך אותו למכונת ביציות, שתפיק 15-20 ביציות בשלות בחודש במקום אחת, כשגורמים לה להפסקה מלאכותית של המחזור, ואז ממריצים את השחלות שלה בעזרת הורמונים, מה אפשר להגיד לה? יש צורך בכוחות נפש עצומים של בני הזוג כדי לעבור את זה בלי תרעומת. כך יוצא שלפעמים, אני מוצא את עצמי בתפקיד בורר."

עד לאחרונה בחרו זוגות רבים למצוא פתרון לבעיותיהם בחו"ל, שם יכלו לשקוע בחובות אדירים – $10,000 או יותר לכל סבב טיפולים. אבל, על פי ד"ר ברוקס, יותר ויותר זוגות מגיעים מהכיוון ההפוך. לישראלים, ביטוח הבריאות של קופות החולים מממן את ניסיונות ההפריה הראשונים, ורוב הזוגות יוכלו לעבור ועדה נוספת כדי לקבל אישור לארבעה או חמישה ניסיונות נוספים. אין זה בלתי שכיח שזוג נאלץ לעבור עשרה ניסיונות, והכל על חשבון קופת החולים! מעבר לכך, במקרים מסוימים, גם זוגות שכבר יש להם ילדים יוכלו לקבל מימון מהקופה להפריה מלאכותית, וזוגות שהצליחו להרות ע"י הפריה חוץ-גופית, יקבלו אישור להריונות נוספים. יש נשים בישראל שיש להן משפחות של שנים או שלושה 'ילדי מבחנה'.

"ישראל משקיעה בפוריות יחסית לנפש, יותר מכל מדינה אחרת בעולם", אומר ד"ר ברוקס. "רמת המוטיבציה של הרופאים בישראל לא קיימת בשום מקום אחר. אני תמיד אומר לאנשים שאם אתה הולך למרפאת פוריות בישראל, תקבל עידוד אפילו מהמנקה.

אני תמיד אומר לאנשים שאם אתה הולך למרפאת פוריות בישראל, תקבל עידוד אפילו מהמנקה.

"בקהילה הדתית יש בעיה נוספת של עקרות משנית, כשיש לזוג ילד אחד או יותר אבל המנגנון הפסיק לפעול, למרות שהרצון לא. בחוץ לארץ, רופאים בקושי מוכנים לעזור לאישה שכבר יש לה ילדים. לזוג דתי יש בדרך כלל שאיפה להביא לעולם יותר מילד אחד – הרבה יותר. אין עוד מערכת רפואית בעולם שהתאימה את עצמה יותר לרמת המוטיבציה הזאת, מאשר המערכת הישראלית.

"בעולם הדתי שבו הנורמה היא משפחות גדולות, הזוג לא מרגיש רק צער ומרירות, אלא גם תחושות אשמה וחריגות, מכיוון שהוא לא 'נורמלי'."

"הדבר הראשון שאני עושה עם זוגות צעירים הוא להסביר להם שהם נורמליים," אומר ד"ר ברוקס. "קודם כל אני חייב להיפטר מתחושות האשמה. ל-15% מהזוגות יש בעיות פוריות כלשהן, אז ברגע שהם מבינים שהם נמצאים בתחום הנורמה, יש להם היכולת לעמוד מול בדיקות הדם ושאר המבחנים הרפואיים. חשוב מאוד שהאישה הצעירה תבין בדיוק איך עובד מחזור הפוריות שלה. אני דוחס שלושה פרקים מתוך ספר הלימוד על האנדוקרינולוגיה של הפוריות, בתוך 15 דקות. הרופא עומד לתת לה תרופות, הוא צריך לדעת מה גודל הזקיק שלה, מה רמות ה-E2 שלה. אני לא רוצה שהיא תרגיש אבודה לגמרי. צריכה להיות לה הבנה בסיסית במה שהגוף שלה אמור לעשות אבל אינו עושה. ככה היא תשתף פעולה טוב עם הרופא שלה. ושיתוף פעולה מביא לתוצאות טובות יותר.

"דבר אחד שמאוד מקשה זה מעורבות של ההורים. לפעמים האמא יוצרת את הקשר הטלפוני הראשון, אבל אני מעודד את הזוגות לא לערב את ההורים שלהם. טבעי שההורים, לאחר זמן מסוים בלי 'חדשות', יתחילו לדאוג. אני אומר לזוגות האלה להגיד להורים שלהם, 'אנחנו עושים את המאמצים שלנו, ואתם יכולים לעזור לנו בתפילה'. הם לא צריכים לדעת יותר מזה.

"מובן שאני לעולם לא אייעץ לזוג בנוכחותו של אף אדם אחר, אפילו ההורים שלהם. אנחנו נוהגים בשיקול דעת זהיר. למרבה האירוניה, יוצא שהארגון בו מתנדב ד"ר ברוקס ששומר בקפדנות רבה כל כך על פרטיות הלקוחות שלו, סובל מבחינה פיננסית בגלל הקוד המוסרי הגבוה שלו. פעם נסעתי לחו"ל כדי לגייס כספים עבור הארגון, ופגשתי באדם עשיר שהיה יכול להעניק תרומה נכבדת בלי להתאמץ יותר מדי. אבל האיש הזה נותן רק למוסדות שהוא נהנה מהם באופן ישיר, אז הוא תרם לי 36$. אני לא יכול להגיד לאיש הזה שהבן שלו וכלתו נכנסו אלי לייעוץ, ובעקבותיו הצליחו להביא ילד לעולם - הנכד שלו. הבן לא סיפר על כך לאביו, אז גם אני לא יכולתי לספר. זה חוזר על עצמו כל הזמן. אף אחד לא הולך לקום ולהעיד איך הארגון שלנו עזר להם.

"חיוני שכשבני זוג מגיעים אלי, הם ידעו שהם יכולים לדבר על הפרטים האינטימיים ביותר של חייהם האישיים בלי לחשוש מדליפה. לכן אני כמעט אף פעם לא הולך לבריתות, למרות שאני, תודה לא-ל, מוזמן לעתים קרובות למדי. לטובת ההורים, אני לא רוצה שאף אחד יחשוד שהייתי מעורב איכשהו בהבאתו של הילד הזה לעולם."

 

13/1/2007

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 7 תגובות ב-7 דיונים

(7) קארין, 17/1/2007 06:47

כייף לקרא שיש אנשים כאלו

(6) צביקה, 16/1/2007 07:19

צדיק!!

(5) , 14/1/2007 12:42

איזה צדיק מרגש מאד ובעז"ה שנשמע תמיד בשורות טובות

(4) אשר, 14/1/2007 10:00

תחזקנה ידיכם

שאזכה ל.... ולבנים ב"ה

(3) , 14/1/2007 09:29

מדהים!!!
וכל כך מרגש שד' יעזור להם אמן!!

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub