לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




ליצן רפואי – ליצנים כל השנה

ליצן רפואי – ליצנים כל השנה

ליצנים בבית-חולים! התופעה הולכת ומתרחבת. על "אדון ליצן" ששימח את רועי, ועל ארגון "שמחת הלב" שמכשיר את הליצנים.

מאת

מי שמרים את הטלפון ומקבל שיחה מאחת הטלפניות של אגודת "שמחת הלב", כבר לא כל-כך מתפלא לשמוע שמבקשים תרומה עבור הכנסת ליצן רפואי נוסף למרכזים הרפואיים בארץ. בחו"ל נושא הליצנות הרפואית כבר מוכר וידוע כמה עשרות שנים. שם מוצא הליצן הרפואי את תפקידו לצד הרופא המטפל, כאחד מן הצוות, ולעתים הוא אפילו מצליח לעזור לחולה במקום שהרופאים אינם מגיעים אליו. לאט לאט הנושא מתפתח גם אצלנו. תחת ניצוחה של אגודת "שמחת הלב" מעבירים בארץ קורסים לליצנים רפואיים שעובדים אחר כך בהתנדבות ומנסים "להרחיב את מעגלי השמחה" במקומות שזקוקים להם. על כך שהצחוק יפה לבריאות שמענו כבר מהסבתא, אבל מכאן ועד להבין מה בדיוק עושה ליצן רפואי, למה צריכים אותו בבתי החולים וכיצד עובד המרשם שהוא "מוכר" לציבור הנזקק - על כך בסיפור הבא, שנכתב עקב התנסות אישית.

אדון ליצן

"אפשר להיכנס?" שאל ראש, שתקע רעמה ג'ינג'ית מתולתלת בפתח הדלת. הראש הציץ פנימה לתוך החדר כמו בטעות מן הצד – אוזן לרצפה, אוזן לשמיים והצוואר מחובר אל המשקוף. על אף הפלסטיק העגול שלו הרכיב הראש משקפיים ענקיות שגרמו לו להיראות פוזל. דווקא העיניים של הראש נראו נבונות עם קורטוב של הומור קצת עצוב.

"אז אפשר?" שאל שוב הראש ושם אצבע בפה בתור סימן שאלה.

רועי, הילדון שבתוך החדר שמט את כתפיו בתור תשובה – מה אכפת לי?

הראש ניצל מיד את ההזדמנות, וזינק פנימה לתוך החדר בצעד גמיש, ומיד נתקל ברגל של הכורסה ונפל והתגלגל במהירות עד למיטתו של רועי ונהפך לליצן. רועי הביט בו קצת בחשש, קצת בתמיהה וקצת בעייפות. הליצן הג'ינג'י קלט את התמיהה של רועי, ומיד הוציא מכיסו חוט וסמרטוט, וכובע, וגולה, ומפתחות, ועוד המון המון קישקושים שלא קשורים לשום דבר, מלבד לכיס שלו.

בסוף בסוף, אדון ליצן גילה את מה שהוא חיפש – בלון קטן, ממש פצפון. אדון ליצן ניפח את הבלון בכל הכוח שלו. הבלון גדל וגדל וגדל, ונהפך ללב יפה ואדום. אדון ליצן חיפש בין הסמרטוטים שלו חוט אחד ארוך, ומשך, ומשך, ומשך אותו עד שהחוט נגמר. ואז קשר אדון ליצן את החוט לקצה הבלון והגיש אותו לרועי במיטה עם שתי הידיים, כמו זר פרחים.

אבל רועי לא שלח יד לקחת את הזר – בלון. רועי טמן את ידו האחת עמוק עמוק מתחת לשמיכה הצבעונית, והיד השנייה שלו היתה ממילא קשורה לחוט אחר של נוזל צהבהב שקוף שטפטף לאט מן השקית ליד מיטתו.

"לקשור לך את הבלון?" שאל אדון ליצן את רועי בתקווה.

רועי נד בראשו פעם אחת.

אדון ליצן מיד ניגש בדילוג עליז וקשר לו את הלב האדום לעמודון האינפוזיה. אחר כך אדון ליצן נסוג לאחור והביט במעשה ידיו. לא, הוא נענע בראשו. זה לא מספיק. צריך שלא יראו אותו בכלל, את העמודון. צריך כאן זר שלם של בלונים כדי שיהיה שמח. אדון ליצן תלה מבט שואל ברועי ומיד הבין מה רועי רוצה.

נא להמתין, הראה אדון ליצן סימן של סבלנות באצבע הפך את כיסו השני על פניו והוציא מתוכו ארבעים אגורות, רב-קו, וישראכרט, והמון עלים. וגם בלון ירוק כמו תרד. ועוד אחד, צהוב כמו לימון. אדון ליצן ניפח את הבלון הירוק, ארוך ארוך ומתפתל, ותלה אותו לקישוט מלמעלה. ומן הבלון הצהוב הוא ניפח פרח, להוסיף אותו אל הבלון הירוק, שלא יהיה משעמם.

ומה עכשיו? העמיד אדון ליצן פנים תמהות. רועי הצביע על הכיס השלישי שהיה תפור בתפרים גדולים של שחור ולבן מעל המכנס האחורי.

אדון ליצן הפך את הכיס השלישי אבל לא מצא בו כלום. פתאום הוא הרגיש שמשהו מדגדג לו בתוך הכיס. אדון ליצן התחיל להתגרד, ולצחוק, ולקפץ. ובסוף הוא מצא את הבלון השובב הוורוד שהתחבא בכיס וחיכה לתורו.

תיזהר שהיא לא תהיה מנגינה עצובה, היה מספיק עצוב פה לפני שבאת

אדון ליצן ניפח וניפח וניפח את הבלון הוורוד. אבל כשהוא גמר, הבלון היה כל כך גדול, שאדון ליצן פשוט קיפל אותו לשניים ורצה להתיישב עליו... לא, - צעק רועי בקול. - אל תשב! על בלונים לא יושבים. הם עלולים להתפוצץ, ואני רוצה שתקשור גם את הבלון הוורוד לזר שלי. אדון ליצן סימן לרועי באצבעות שהוא הבין, ופיתל את הבלון הענק לצורת שמונה, ונהיו ממנו שני בלונים. ומה עכשיו? - שאל רועי, אחרי שאדון ליצן קשר לו את הבלונים הוורודים על העמודון וכמעט שלא נשאר מקום.

אדון ליצן הביט ברועי, ופתאום התמלא החדר מנגינות. מנגינות עליזות של שמחה, ומנגינות עצובות של מחשבה, ומנגינות רציניות של כובד ראש.

רועי הביט על אדון ליצן. מאיפה יצאו כל המנגינות האלה?

אדון ליצן הטה אוזן והקשיב. לא משרוול ימין, ולא משרוול שמאל, ולא מן הכיסים ההפוכים. פתאום אדון ליצן גילה כיס נסתר תפור בתוך הבטנה של המעיל שלו. בתוך הכיס היה נגן קטן. והנגן השמיע המון מנגינות. מנגינה אחת לכל מצב רוח.

תעשה מנגינה שמחה – ביקש רועי. אדון ליצן לחץ, והנגן ניגן. ועכשיו מנגינה שהולכת לאט, כי אני כבר עייף - ביקש רועי. אדון ליצן לחץ והנגן זרם לאט לאט כמו מי נהר.

אבל תיזהר שהיא לא תהיה מנגינה עצובה, היה מספיק עצוב פה לפני שבאת - הזהיר רועי ועצם את עיניו. על השפתיים של רועי ריחף חיוך והיד הפנויה שלו החזיקה באחד הבלונים הנוספים שנשארו אצלו. אדון ליצן סימן שקט באצבע ויצא מן החדר על קצות הבהונות.

עוד יום אחד של חיים מתוך שמחה עבר על רועי הקטן במחלקה האונקולוגית.

ליצנים כל השנה

לאגודת שמחת הלב יש למעלה מ- 20 מרכזי טיפול שונים. מטרת האגודה להטמיע בארץ את השימוש בהומור וצחוק כעזרה במצבים קשים, ומתן דרך שונה להתמודד עם מצבים קשים. הטיפול של האגודה מתפרש על פני מגוון אוכלוסיה רחב- אוטיסטים, קשישים, חינוך מיוחד, נוער בסיכון וחולים. למבוגרים – מתקיימים קורסים להכשרת ליצנים רפואיים פעמיים בשנה ומוציאים כ-200 בוגרים בכל שנה.

במשך השנה, הליצנים בשטח, עושים עבודה אדירה בתחום חיזוק נפשי לחולים ומתן כוחות להתמודדות. חלק גדול מן העבודה נעשה בהתנדבות. מסתבר שגם המצברים של הנותנים צריכים להתמלא, על מנת להמשיך לתרום לחברה. ג'ף, רכז ההדרכה הארצי דיבר בכנס שנערך לכבוד פורים על הצורך להרחיב את מעגלי השמחה, על הקמת מועדוני שמחה לבוגרי הקורסים שבהם יחזקו את נושא השמחה וכך יצאו לשטח עם יותר כוחות לקהל היעד. דני, ליצן בעצמו, צילם את האירוע לאתר האינטרנט של האגודה.

תודה ללינור דוברת האגודה ולאורלי, רכזת הליצנים, על המידע.

למי שמתעניין בנושא- ניתן לפנות ישירות לארגון שמחת הלב.

שמחת הלב - אגודת הליצנים הרפואיים.
simchat-halev.org.il
simchathalev@012.net.il
טלפון – 9790083- 08 פקס 08-9462285

 

מאמר בנושא קרוב:
 

  הליצנים הרפואיים – ניתן למצוא אותם בבתי החולים משמחים ומסייעים לצוות הרפואי בטיפול, ועוזרים להעלות חיוך במקום הכי עצוב.

 

11/3/2006

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 4 תגובות ב-4 דיונים

(4) אנונימי, 23/11/2011 13:04

ישר כוח!

באמת כל הכבוד לאלו שמשמחים את החולים במצבם הקשה. יש לי חלום- גם אני יום אחד לעבוד בזה- בינתים אני לומדת פסיכולוגיה כשהמטרה שלי היא לעבוד בבתי חולים- ואיכשהו אולי לשלב בזה גם ליצנות רפואית\ג'לולוגיה.... זה יהיה נחמד!

(3) ירדנה, 2/10/2011 22:39

ראשון לציון

כל הכבוד לכל הלצנים של שמחת הלב הייתי בסדנא של מתי וגם של אלכס ונהנתי מאוד היה מדהים כן ירבו כמוכם ושתהיה לכם שנה טובה וגמר חתימה טובה

(2) יוסי, 10/4/2008 04:57

כל הכבוד !!!

כל הכבוד לכם אתם ממש עושים עבודת קודש ישר כח . כן ירבו כמותכם .

(1) ברגמן לואיסה, 23/3/2006 14:19

נפלאה!!!!!!!!

אני מצדיעה לכם!!!!! ללא מילים....עם שפע של אהבה !!!!!!!!

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub