רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

חברה ותרבות

"מסע הייסורים" של מל גיבסון

כ״ו באב ה׳תשס״ג כ״ו באב ה׳תשס״ג 24/08/2003 | מאת Tzvi

על במאים בני זמננו מוטלת האחריות, שלא להשתמש במדיה הקולנועית, ככלי לליבוי שנאה ואנטישמיות.

יהודים אמריקנים שצפו בסרטו של הבמאי ססיל ב. דה-מיל,
"King of Kings"(1927) נפגעו, כיוון שהוא הציג את היהודים – במקום את הרומאים – כאחראים לצליבת ישו. אולם, דה-מיל פטר את הביקורת בטענה ש"אם ישו היה חי היום, היהודים האלה שאני מדבר עליהם היו צולבים אותו שוב".

כאבם של היהודים היה מוצדק. הסרט אכן ליבה את האנטישמיות. הפתק הבא, שהועבר בין שתי ילדות בכיתה ד' הכיל את הנוסח הבא: "מרתה, גיליתי מי הרג את האל שלנו. היהודים עשו את זה. הלכתי לראות את 'King of Kings' והראו שם, איך היהודים הרגו אותו".

לאורך השנים, שימש מסע הייסורים של ישו – הצליבה והשעות שקדמו לה – ככלי בידי שונאי ישראל לליבוי האנטישמיות. האמונה כי היהודים היו אחראים לצליבת "בנו של א-לוהים", הובילה את האפיפיור אינוסנט ה- 3 לקבוע בתחילת המאה ה- 13, כי יש להטיל על היהודים מצב של "התרפסות נצחית", בו יאלצו לחיות כנוודים ופליטים, הנושאים סימן זיהוי על בגדיהם. הצהרותיו ליבו את האנטישמיות, שהייתה נפוצה גם כך, והובילו לכך שברבות השנים, מיליוני יהודים הועלו על המוקד ונרצחו בפוגרומים שונים ברחבי אירופה הנוצרית.

פעמוני אזעקה!

כעת מגיע תורו של השחקן מל גיבסון, עם סרטו "מסע היסורים", המגולל את פרשת צליבתו של ישו. סרט על נושא כה רגיש מעורר פעמוני אזעקה, במיוחד בהתחשב בעובדה, שאביו של השחקן, בראיון שנתן, מטיל ספק באמיתות השואה.

סרט על נושא כה רגיש מעורר פעמוני אזעקה, במיוחד בהתחשב בעובדה, שאביו של השחקן, בראיון שנתן, מטיל ספק באמיתות השואה.

באותו ראיון נחשפה גם העובדה כי גיבסון עצמו ייסד פלג קתולי שדוחה את שלושת האפיפיורים האחרונים ודוחה את הרפורמות של הוותיקן השני. דחיית הרפורמות של הוותיקן השני אמורה לעורר דאגה ספציפית בקרב היהודים, כיוון שאחד ההישגים של הוותיקן השני היה, הצהרתה של הכנסייה כי "אין להציג את היהודים כדחויים או כאשמים בעיני הא-ל". הצהרה זו, היא שאפשרה את בחירתו של האפיפיור ג'ון פול השני, שפעל למען שיפור יחסי הקתולים והיהודים יותר מכל אפיפיור אחר.

חזיונות תעתועים בשירות הכנסייה.

עובדה מדאיגה לא פחות היא, שהסרט מופק במימון עצמי של 25 מליון דולר, מה שמחזק את המעורבות האישית של משפחת גיבסון בנושא. מל גיבסון, שהיה אחד מכותבי התסריט לסרט, טוען שהסתמך על שלושה מקורות: הברית החדשה ושתי נזירות. אחת הנזירות, מארי מאגרדה – אצילה ספרדית מהמאה ה- 17, כתבה את הדברים הבאים על היהודים שהיו מעורבים במותו של ישו:

 

"למרות שהם לא מתו, הם נענשו בכאבים עזים. המומים הגופניים שלהם, כתוצאה מכך שהם שפכו את דמו של ישו הנוצרי, עברו בירושה אל צאצאיהם והם ממשיכים אפילו כיום להשפיע עליהם ולגרום להם לפגמים איומים".

 

"היהודים חונקים ילדים נוצרים ומשתמשים בדמם כדי לקיים את טקסיהם הדתיים".

הנזירה השנייה, אן קתרין אמריך, הייתה גרמנייה שחיה בתחילת המאה ה- 19. נזירה זו תיארה תכופות את היהודים כבעלי אף נשרי וכמו כן סיפרה על חיזיון שהיה לה, בו ראתה את עצמה ניצלת מהגיהינום על ידי יהודיה זקנה שמתוודה באוזניה, כי היהודים חונקים ילדים נוצרים ומשתמשים בדמם כדי לקיים את טקסיהם הדתיים. היא טענה שהזקנה שבחזיונה סיפרה לה כי מנהג זה נשמר בסוד, כדי שלא לפגוע ביחסי המסחר בין היהודים לגויים.

חבית אבק שריפה

הסודיות בה נוהג גיבסון לגבי הסרט, מנוגדת להתייחסות המקובלת לסרטים מעוררי מחלוקת אחרים. לדוגמה, מפיקי הדרמה על היטלר הצעיר ביקשו לקבל ביקורת אחראית. ואכן, הם קיבלו כמה הערות מאירות עיניים, שסייעו להם לשפר את סרטם.

במקרה של גיבסון, עורכי הדין שלו איימו לתבוע את הליגה נגד השמצה ואת הוועידה האמריקנית של הבישופים הקתוליים, שוועדה בת תשעה חברים מטעמה פרסמה ביקורת זהירה על גרסת תסריט שהודלפה.

לפני צאת הסרט לאקרנים, היה חשוב גם שגיבסון ייקח בחשבון את ההקשר הפוליטי. שכן, האנטישמיות בעולם נמצאת בשיאה, מאז תום מלחמת העולם השנייה. על בתי כנסת ובתי ספר יהודיים הושלכו בקבוקי תבערה ויהודים הוכו ברחובות צרפת ובלגיה. על פי חלק מהסקרים, 17% מהאמריקנים (עלייה של 5% בהשוואה לסקר שנערך לפני מספר שנים), מחזיקים בדעות קדומות פוליטיות וכלכליות לגבי היהודים ואילו 37% מהם מאמינים כי היהודים אחראים למותו של ישו.

גם באינטרנט, כמו במדיה הכתובה ברחבי העולם, הישראלים מצטיירים ככובשים דמויי-נאצים – גישה המצטרפת אל אותה הוצאת דיבה נושנה, לפיה היהודים הם "רוצחי ישו". למשל, בקריקטורה בעיתון האיטלקי "לה סטמפה" מתואר טנק ישראלי המתקדם לעבר אבוס ובתוכו ישו הקטן, בוהה כלפי מעלה בבהלה וזועק, "אתם רוצים להרוג אותי עוד פעם?"

בתקופה כה רגישה בהיסטוריה, בה כל ניצוץ קטן עלול לגרום להתלקחות כלל-עולמית, עלינו להיות זהירים במיוחד.

לעומת זאת, ה"אוברמרגאו", מחזה אנטישמי ידוע לשמצה המתאר את מסע הייסורים של ישו, הוצג בבוואריה כל עשר שנים – וכיום התמתן עד למאוד. לאור זאת, יש בכך לא מעט אירוניה שכעת עלינו להיות מודאגים מהתעוררות אפשרית של האנטישמיות בהוליווד.

בתקופה כה רגישה בהיסטוריה, בה כל ניצוץ קטן עלול לגרום להתלקחות כלל-עולמית, עלינו להיות זהירים במיוחד לגבי סרט שצפוי לעורר עוד יותר את השנאה הקדומה של האנטישמיות.

את כל האמת ורק את האמת

כנראה שיש צורך לחזור ולהבהיר את העובדות ולומר זאת במפורש:

  • הרומאים ובא-כוחם, פונטיוס פילטוס, הם אלה ששלטו בירושלמים בזמן בו הוצא ישו להורג – ולא היהודים. 
  • הצליבה הייתה צורת הענישה המועדפת על הרומאים – לא השיטה אותה עודדה ההלכה היהודית. 
  • ישו וחסידיו היו יהודים – הנצרות לא הייתה קיימת באותם ימים. 

ייתכן כי הרשויות היהודיות שיחקו תפקיד בהסגרת ישו לידי הרומאים, כיוון שחששו ממרד או כיוון שהיהדות לא האמינה ברעיון של משיח א-לוהי, אולם, היו אלה הרומאים – ולא היהודים – שצלבו אותו, כפי שהם צלבו אלפי יהודים אחרים. למרות זאת, היהודים היו היחידים שבמשך 2,000 שנה נתפסו כאחראים למותו של ישו: לא כיוון שהיה זה רצון הא-ל, אלא כיוון שקנאים ואנטישמיים התעקשו שכך הדבר.

ישכיל מל גיבסון לעשות, אם יבחר להפנות את משאביו היצירתיים והכלכליים להפקת סרטים מחוללי אהבה ואחדות בעולמנו שבע התלאות. האם לא די לנו בכאב ובסבל הקיימים בלאו הכי?

מאמר זה הופע במקור ב"לוס אנג'לס טיימס".

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן