לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




האם הדב פדינגטון יהודי?

האם הדב פדינגטון יהודי?

הסופר מייקל בונד ביסס את הדמות האהובה שלו על ילדים יהודים, שהיו פליטים מאירופה השסועה ממלחמות.

מאת

מייקל בונד, שיצירתו הספרותית הדב פדינגטון אהובה על מיליוני ילדים (ומבוגרים) ברחבי העולם, נהלך לעולמו בשבוע שעבר בגיל 91. אולם העולם הדמיוני שהוא בנה עדיין חי וקיים: הסיפור הוא על בריטניה המנומסת והשמרנית, בה דב בודד שהגיע לא מזמן לתחנת פדינגטון בלונדון וברשותו שלט המפציר באנשים "בבקשה תדאגו לדב הזה", נאסף אל ביתה של משפחת בראון ומאומץ על-ידה.

כשמייקל בונד כתב את ספר פדינגטון הראשון שלו ב- 1958 הוא שאב השראה מאלפי הילדים היהודים ששטפו את לונדון לפני מלחמת העולם השנייה.

בנובמבר 1938, אחרי שהנאצים ותומכיהם הרסו מאות בתי כנסת ואלפי בתים ועסקים בבעלות יהודית ברחבי גרמניה ואוסטריה, אנגליה רופפה את חוקיה הקפדנים בדרך כלל לגבי פליטים ואפשרה לילדים יהודים פליטים מאוסטריה, צ'כוסלובקיה וגרמניה להיכנס לארצה. קבוצות אלה של ילדים נטולי ליווי (על ההורים נאסר לנסוע עם ילדיהם), נקראו קינדרטרנספורט, ובסופו של דבר הובאו בדרך זו לאנגליה בין תשעת אלפים לבין עשרת אלפים ילדים יהודים.

הקינדרטרנספורט (משלוח הילדים) הראשון הגיע לעיירה הבריטית הרוויץ' ב- 2 בדצמבר, 1938 וכלל 200 ילדים מבית יתומים יהודי בברלין שנהרס במהלך ליל הבדולח. מצבם של הילדים היה עגום והם נאחזו בחפציהם המועטים בעודם עונדים סימנים מזהים כתחליף לליווי הורי. כמחצית מילדים אלה התארחו במשפחות אומנה בריטיות במהלך המלחמה; אחרים התאכסנו בבתי ספר, אכסניות, חוות ומחנות.

בתור ילד, מייקל בונד ראה קבוצה מילדים אלה מגיעה לתחנת הרכבת בעיר רידינג. מראות אלה נחרתו במוחו וליוו אותו גם שנים לאחר מכן: "אני זוכר את התוויות שהיו להם סביב הצוואר ואני זוכר שהלכתי לקולנוע וראיתי בחדשות שהיטלר פלש למדינה נוספת והראו קשישים דוחפים עגלות ילדים מלאות בחפצים האישיים שלהם. פליטים הם מחזה עצוב ביותר…"

בספרי הדב פדינגטון, כלל בונד דמות חביבה בשם ד"ר גרובר, כפי הנראה פליט יהודי הונגרי, שבבעלותו חנות עתיקות והוא מבלה רבות עם הדב פדינגטון בארוחות עשר קלות. בשנים מאוחרות יותר, גילה בונד שהוא ביסס את דמותו של ד"ר גרובר על הסוכן הספרותי שלו, הארווי אונה, שהיה בעצמו פליט יהודי. מייקל בונד זכר אותו כ"איש מקסים, יהודי גרמני, שהיה מועמד להיות השופט הצעיר ביותר בגרמניה, עד שקיבל אזהרה ששמו נמצא ברשימה שחורה, וברח והגיע לאנגליה עם מזוודה ו- 25 פאונד בכיסו". ביחד, פדינגטון ומר גרובר מהווים משקל נגד לעומת השכן הקטנוני והבלתי נסבל, מר קארי, בספרי הדב פדינגטון.

הילדים היהודים בהם צפה מייקל בונד לפני עשרות שנים שינו את ההסתכלות שלו על העולם. "לכולם הייתה תווית סביב הצוואר עם שמם וכתובתם ומזוודה קטנה או צרור שהכיל את כל חפציהם יקרי הערך".

בדרכו, הדב פדינגטון היה מחווה לילדים אמיצים אלה. "פדינגטון, במובן מסוים, היה פליט", הסביר בונד לאחר מכן.

יצירתו האהובה המספרת על דב קטן ואמיץ, ממשיכה לחיות ולעורר השראה בדורות של קוראים, ומהווה גם סמל לאומץ ולתושייה ובדומה לילדי הקינדרטרנספורט השאיר מאחור את כל מה שהכיר ונסע לארץ חדשה וזרה בחיפוש אחר מפלט וחוף מבטחים.

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub