ערב התעוררות
מאת שרה נחמניאני לא יודעת אם זה קורה בכל הבתים בישראל. יש לי יסוד סביר להניח שכן. אבל אצלי, לפחות, יש ערב התעוררות מדי לילה בלילו.
אני לא יודעת אם זה קורה בכל הבתים בישראל. יש לי יסוד סביר להניח שכן. אבל אצלי, לפחות, יש ערב התעוררות מדי לילה בלילו.
תמיד ידעתי שאנשים חשובים עסוקים כמעט תמיד ושקשה להשיג אותם. אבל ככה לנצל תמימות של 'אישה פשוטה'?
האם גם אתם שייכים לזן האנשים שעושה פעולות מיותרות למרות שהוא יודע שזה לא יעזור?
תמיד ידעתי שאסור לדבר על הריגה ועל מוות בנוכחות נפשם הזכה של הזאטוטים, אבל מסתבר שהם לא כל-כך שמעו על המנהג הזה...
ידוע שאנשים אוהבים לקבל דברים חינם, אבל עד כמה שניתן לנצל את זה, גם אני לא האמנתי.
תוך נסיון למיין 'שמונצעס' לפני מעבר דירה, גיליתי שיש לי גם הרבה 'שמונצעס' באופי. אז למה להישאר עם כל הזבל הזה שאספנו?
מה לעשות עם ילד שחוזר הביתה עם בוץ על הבגדים וחיוך גדול על הפנים? מסתבר ש'ירידת הדורות' באה לידי ביטוי גם בתחום הנקיון הביתי.
חברה סיפרה לי סוד כמוס: לפעמים נדמה לה שהיא חייבת לעשות איזה משהו שטותי – לפתוח את הארון, או לסגור אותו, או סתם למשש משהו... למרות שהיא לא צריכה באמת לעשות את זה.
מי אמר שאסור לנו להרגיש מרכז העולם? לפעמים נדמה לי שהרגשה כזו, כמובן בלי גאוה מיותרת, יכולה בהחלט להועיל ולסלק כמה רגשי נחיתות מוגזמים.
האם כל כך גרוע להיות סטנדרטי? מסתבר שהתשובה היא כן כאשר מדובר בקבלני בניין – אך אל ניתן לעניין להשפיע עלינו.
לפעמים אני חושבת שעומסי המילים הנרדפות והמיותרות הן כמו שכבה עוטפת של בוץ. בואו ונחזור למילים הפשוטות: תודה, בבקשה, סליחה.