לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




כנר על הגג

כנר על הגג

מדוע אנחנו לא רואים בהצגה הזאת סיפור טרגי כואב?

מאת

ב"רוחות מלחמה" של הרמן ווק, מתוארת אשת הגיבור בתור מרשעת איומה, עד שבאיזשהו שלב מצאתי את עצמי מחזיקה לו אצבעות שיצליח ברומן עם האישה, ההרבה יותר נחמדה, שעבדה איתו. כשגיליתי כמה קל להטות את רגשותיי לטובת מערכת יחסים אסורה – מערכת שאני דוחה גם מבחינה דתית וגם מבחינה מוסרית – אמרתי לעצמי: עד כאן, סיפורים כאלה לא טובים לי לנשמה.

אותה הרגשה הייתה לי כשחברה הציעה לי לצפות במחזמר המוכר "כנר על הגג".

המחזמר "כנר על הגג", בכיכובו האגדי של חיים טופול, תפס מקום חם וסנטימנטאלי בליבותיהם של יהודי העולם. ובכל זאת, למרות התמליל השנון והשירים המקסימים, זהו בעצם סיפורה של טרגדיה.

ואני אפילו לא מתכוונת לדרך המטויחת והמיופייפת בה מוצגים חיי השטעטל בעיירה הדמיונית אנטבקה. מדובר בפנטזיה גמורה – משום שעוני ודלות אף פעם לא נראו כל כך טוב, וריקודים עם קוזאקים...?! קרבנות הפוגרומים שלהם ודאי היו מזדעזעים לראות דבר כזה.

כל כך הרבה סבל היה בחיים היהודיים שם ואז (ומכאן נבעה ההגירה הגדולה לאמריקה), שקשה לצפות באותם מחזות מיופייפים מבלי להתחלחל.

זאת הסיבה שבגללה הילדים שלי צפו אולי 150 פעם ב"צלילי המוזיקה" ואף לא פעם אחת ב"כנר על הגג"

אבל לא זה החלק הטראגי. בעוד שחלק מהצופים בסרט או בהצגה מריעים בשמחה לזריחתה של תקופה חדשה – בה בנות יכולות לבחור בני זוג, בלי להתחשב ברצון הוריהן לשמור על המסורת – אני רואה באותן סצנות את חורבן העם היהודי. אני רואה בהן את חוסר החינוך וחוסר היכולת של ההורים לשכנע את צאצאיהם מדוע זה חשוב. ואני בוכה.

כשצופים בעלילה המרתקת של ה"כנר על הגג", קל להיסחף אל תוך הסיפור ולהזדהות עם רצונן של הבנות לצעוד כל אחת במסלולה האישי - ולכן זה כל כך גרוע. זאת הסיבה שבגללה הילדים שלי צפו אולי 150 פעם ב"צלילי המוזיקה" ואף לא פעם אחת ב"כנר על הגג".

המופע מעורר הזדהות מבלבלת ומזיקה עם הבנות. כל חיי אני מנסה ללמד כמה יפה המסורת שלנו, אני מנסה להמחיש מדוע היא כל כך יקרה, מנסה להראות ששווה להיצמד אליה.

איזה מין בילוי זה לשבת ולצפות בהצגה שמראה כמה קל לעזוב את הכל? ולא עוד, אלא שהיא גם מתייחסת לכך כאל הבחירה הנכונה?

הבת הבכורה מתחתנת עם בחור שהיא בוחרת בניגוד לדעת הוריה. בסרט מוצגת בחירת ההורים כבלתי קבילה לחלוטין, ועצם הרעיון שהורים יתערבו בתחום הזה, מוצג באופן מזלזל ומבזה. תפיסת עולם ששוללת תרבות שלמה בה הילדים מכבדים את הוריהם, מכירים בחוכמתם ומסתייעים בהם בבחירת בן/בת זוג לחיים.

הבת האמצעית נישאת לבחור שנטש את דרך החיים היהודית והפך לקומוניסט נלהב. בקו הסיפור, טוביה האב, לומד להשלים ולקבל את המפנה הזה בחיים.

הבת השלישית והצעירה מכולן מרחיקה לכת עוד יותר, ונישאת לגוי.

אנחנו תמיד אוהבים את הילדים שלנו, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים לקבל (ולאשר) את כל מעשיהם והחלטותיהם. בייחוד את אלה הסותרים בעליל את היקר לנו.

נראה לי שאני מספיק מחוסנת כדי לא לצאת מוקסמת ממופע שתומך בגלוי בנישואי תערובת. אפילו מעורבותי הרגשית בחייהן של הדמויות לא תגרום לי להרחיק לכת עד כדי כך. אבל אני ממש לא מעוניינת להעמיד את עצמי בניסיון.

התרבות הפופולארית משפיעה עמוקות על הערכים שלנו. האם "ילדה קטנה זאת שילדתי" ממשיכה את המסורת היהודית של אבותיה? ואם לא, על מה יש לשיר?

1/11/2009

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 18 תגובות ב-18 דיונים

(18) אנונימי, 3/4/2010 19:41

את כל כך נסחפת

זה סיפור מדהים והצגה מדהימה, כל מה שאת אומרת הוא כל כך לא רלוונטי!! אם את בוחרת לחיות את החיים שלך בצורה כל כך שמרנית ומיושנת שיהיה לך בהצלחה. הסיפור הוא טרגדיה והטרגדיה מורגשת בכל רגע ורגע. החיים הם קשים. רואים את זה. גם בסרטים של השואה הכל טיפה יפה יותר- אז מה?! בקיצור, זו הצגה מדהימה, תסריט מדהים, משחק מדהים. זה מדבר על תחושות ומשיכות אנושיות לגמרי, וזה מדבר, כמו שאמרת, על המהפכה בעניין בחירת בין הזוג והרצון החופשי. היהדות והמסר שאת אומרת פשוט לא קשורים.. אם היה לילדה טוב או לא זה לא משנה, זה כן משנה שהיא בחרה את מי שהיא אוהבת ולא ההורים שלה, ואגב- חווה, הבת השלישית שנישאה לגוי, מתוארת ממש כדמות שלילית, אין במחזה שום עידוד לנישואים מתבוללים אלא להפך- שלילה גמורה שלהם!

(17) נעמה, 18/11/2009 21:00

אבל בכל זאת

מי שהתעמק בתוך המחזה מרגיש את הכאב של כולם, של הבנות שעוזבות אבל כואבות וכמובן גם של האב. לדעתי זה דווקא מחזק את ההרגשה והידיעה שהיציאה מדרך החיים של ההורים היא כמו קריעה ועם הסיום של המחזה - זה גם לא כדאי...

(16) אנונימי, 8/11/2009 10:54

תגובה לכנר על הגג- טרגדיה?

קיוויתי לקרוא התייחסות הנוגעת לז'אנר (סוגה). אם הדגשת "טרגדיה"- כן או לא, מן הדין לבוא ולהזכיר לקורא מה עומד בבסיסה של טרגדיה עפ"י ההנחות בתיאטרון ורק אח"כ להביא טיעוניך (הקושרים אותך,כמובן,לערכי היהדות). הכתבה כתובה באופן כללי ביותר .

(15) סקרנית, 5/11/2009 08:59

הביקואת לא מתייחסת לשלום עליכם...

וגם איננה יכולה להתייחס. לא ראיתי את ההצגה, אבל קראתי את הספר.... ולכן אתייחס רק למה שכתוב בספר לגבי הבת הגדולה - היא אינה עוזבת את המסורת. אדם זקן ועשיר רצה אותה כאשתו (השניה). היו לו ילדים בגילה וזו היתה המחשבה הראשונה של טוביה כששמע את ההצעה (לפני שהשכנע שכספו של היא עושה את ההצעה לשווה). בסופו של דבר היא נישאה לאדם עני וכנראה עם הארץ - שהיה שומר מצוות, והם היו מאושרים. מה רע? הבת השלישית שנשאה לגוי, ברגע שגרשו את אביה, היא באה אליו כדי לנסוע איתו לגלות. והבת הצעירה ביותר, נישאה לאדם עשיר (כמדומני מבוגר) וגם היא לא היתה מאושרת, אם כי נשארה עם בעלה. הסיפור של הבת השניה (שנישאה למהפכן) ושל הבת החמישית (שטבעה בנהר עקב אהבה נכזבת) הם דברים שלצערנו קורים בכל הזמנים, ואין כאן שום עידוד של עזיבת מסורת. שורה תחתונה - אינני יכולה לשפוט את המחזה, אך אנו צריכים לזכור שבסיפור המקורי של שלום עליכם- אין כל עידוד לעזיבת היהדות.

(14) , 2/11/2009 18:52

בסיפור המקורי זה בכלל לא כך!

בסיפור המקורי הוא לא סולח לה, והיא עוזבת את העיירה ודווקא הוא נשאר איתן בדעותיו ומוצדק. שלום עליכם היה מן הסתם מתרגז מאוד לו ידע אילו מטעמים הכינו מן המחזה שלו. אבל המוסיקה- אין עליה, אם אפשר רק ללמוד את השירים וזהו...

הצג את כל התגובות
 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub