לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




שיעור באהבת חינם

שיעור באהבת חינם

למה בזכות אלירז פרץ, זכרונו לברכה, אמו מרים וסגן עורך הארץ לשעבר, אורי תובל זכיתי לצום משמעותי?

מאת

הבוקר, שלחה לי יהודית לביא סרטון של מרים פרץ, שצולם אתמול בלילה במעלה אדומים. כדרכה, סיפרה מרים סיפור, שילך איתי עוד רבות, ושרק בשבילו היה שווה לעצור, להקשיב, לאהוב:

"יומיים אחרי שאלירז נפל, מגיעים כלי תקשורת רבים לבית שלנו. אחד מאנשי התקשורת פונה לאליאסף ושואל אותו: קראתם מה כתבו עליכם בהארץ? אליאסף עונה לו שלא, הם יושבים שבעה ועסוקים בלקבל את פניהם של אלפי המנחמים.
סגן עורך הארץ כתב עליכם שאתם משפחת ג'יאהד, שמחנכת את הילדים שלה למות על הארץ הזו ושהוא לא מוכן לחיות במדינת הג'יאהד של משפחת פרץ. אליאסף עונה לעשרות הכתבים שחיכו לכותרת מרעישה: מסרו לאורי תובל שבני משפחת פרץ ימשיכו להלחם על הארץ הזו, כדי שאורי תובל יוכל להמשיך להביע בה את דעותיו!

אחרי שלא קיבלו את מבוקשם, פנו אלי. ואני עניתי:
אצלנו נהוג לפתוח שולחן בשבת. לא לומדים את פרשת השבוע, רק מתווכחים על אירועי היום.
מסרו לו שאני מזמינה אותו לארוחה אצלנו.

ימים אחר כך, אורי ספג מהלומות מכל עבר.
30,000 מנויים עזבו את העיתון.
זה עדיין לא גרם לו לחזור בו.
כעבור שבוע הוא התקשר לביתם והנכד אור חדש אוריאל, בנו של אלירז, ז'ל, ענה לטלפון וברך 'שבוע טוב'.
אורי תובל שמע אותו ונפעם ואני הרגשתי שהיה זה רגע של חסד. הוא ביקש את סבתא והתנצל על דבריו.
עניתי לו שהוא לא צריך לבקש סליחה.
א-לוהים מאפשר לכולנו למחול על עוונתינו ואנחנו לא נמחל לאחינו?
זה היה מבחן בשבילי האם אני יכולה לקחת תכונה אחת של בני אלירז, כפי שביקשתי בלוויה שלו, וליישם אותה.

נפגשנו בבית שלי ארבע פעמים.
כשעיניים פוגשות עיניים,
כשהלב פוגש לב.
בסופם אמר אורי, אחים אנחנו!
מאיפה השנאה הזו??

ושם גיליתי שרב המשותף ביננו,
ושגם אורי יתום צה'ל.
רק שהוא לא זכה, כמוני וכמו בניו של אלירז ז'ל,
בכלל להכיר את אביו. הוא נפטר כשהיה ברחם אימו.

כשהגעתי לנשיא פרס, בתום השבעה,
ביקשתי ממנו להוציא הודעה לכל ציבור המנויים של הארץ: חזרו בכם ואל תעזבו את העיתון.
כי למה נפל הבן שלי? כדי שיפטרו את הפקידה? כדי שיפטרו את אנשי הדפוס? בשביל מה המוות הזה?

אורי תובל הפך לחבר הכי טוב שלי.
הוא פוטר מהארץ ואנחנו סיכמנו ביננו דבר אחד:
אם יום אחד תחליט ממשלת ישראל לפנות את שלומית וילדיו של אלירז מעלי, והוא ישלח לסקר את הפינוי, אני מבקשת ממנו לעמוד שם ולומר את כל עמדותיו בעד המהלך, אבל שבאותה העת יהיה בו רגש חמלה; שמשהו בלב שלו יתחבר לשלומית ואלי. כי אנחנו יכולים לבנות כאן ארץ נהדרת והמחלוקות- תפקידן לקחת אותנו למקומות טובים יותר, אם רק נקשיב, אם רק נאהב באמת את האחר, אם רק נגיב באיפוק, כפי שאלירז היה נוהג."

תודה אלירז, מרים ואורי.
לימדתם אותי ביום זה
איך עושים
אהבת חינם.

24/7/2018

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.
 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub