רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

תובנות מהחיים

"אה! לכן התחתנתי אתך!"

ב׳ באדר ב׳ ה׳תשס״ח ב׳ באדר ב׳ ה׳תשס״ח 09/03/2008 | מאת אמונה ברוורמן

חלק מהאתגר בחיי הנישואין הוא הצורך התמידי להזכיר לעצמנו למה בחרנו מלכתחילה להינשא לבן הזוג הזה ולא לאחר.

"לחלום על בן הזוג האידיאלי שהיינו רוצים, זה להפסיד את בן הזוג שיש לנו." חבל שמחבר הפתגם נשאר אנונימי. נראה שיש לו (או לה) הרבה חכמת חיים.

אני נתקלת הרבה במערכות יחסים שנידונו לכישלון, רק משום שהבעל או האישה רוצים שבני הזוג שלהם יהיו מישהו או משהו שהם לא. אמנם אין ספק שלפעמים אנשים מתחתנים עם בני הזוג שלהם מתוך תקווה שהם ישתנו (למרות הסתייגותם החד-משמעית של כל ספרי הנישואין, היועצים למיניהם ושיעורי ההדרכה לחתנים ולכלות!), אבל זאת לא בדיוק הבעיה.

יכול להיות גם שלאנשים יש חיי דמיון פעילים במיוחד (יעידו על כך הטלנובלות והרומנים השטותיים הנמכרים בהמוניהם), עד שהם נלכדים בסבך חלומותיהם וסיפורי האגדות שהם רוקמים לעצמם, ומאבדים קשר (והכרת תודה) עם המציאות שלהם. אבל גם זאת לא תמיד הבעיה.

כשאנחנו רוצים שבני הזוג שלנו יהיו שונים, שיאמצו תכונות חדשות, זה בדרך כלל סימן ששכחנו למה נישאנו להם מלכתחילה. התחתנו איתם בגלל מה שהם, בגלל השילוב המיוחד של התכונות והמאפיינים הייחודיים שלהם. זאת עסקת חבילה: סלקו אחד מהמאפיינים – לא תקבלו אישה משופרת, תקבלו אישה אחרת. בעלך לא יהיה אדם טוב יותר, הוא יהיה מישהו אחר לגמרי.

חלק מהאתגר של הנישואין הוא להזכיר לעצמנו כל הזמן למה נישאנו לבן/בת הזוג שלנו, להתמקד בתכונות שמשכו אותנו אליהם, ולומר לעצמנו שכמו עם הילדים, אנחנו אולי יכולים לשפר כמה כִּוונונים עדינים, אבל לא לשנות את אישיותם הבסיסית. וגם לא היינו רוצים שזה יקרה.

אם מה שמשך אותנו אל בן/בת הזוג היה האופי השקט והרגוע שלהם, אנחנו לא יכולים להתלונן עכשיו על זה שהוא/היא לא רוצים לצאת יותר למסיבות.

אם אנחנו טיפוס רועש ורוגש, ומה שמשך אותנו אל בן/בת הזוג היה האופי השקט והרגוע שלהם, אנחנו לא יכולים להתלונן עכשיו על זה שהוא/היא לא רוצים לצאת יותר למסיבות. במקום זה, אנחנו צריכים להתמקד בהשפעה החיובית של טבעם השליו על טבענו הסוער, בדרכים שבהן אנחנו צומחים תחת השפעתו/השפעתה המתמדת.

דווקא בתחומי השונות האלה יש הכי הרבה משיכה, הכי הרבה התמודדויות והכי הרבה הזדמנויות לצמיחה.

לשירה ידידתי יש נטייה ברורה לעֶדריוּת. היא אוהבת 'להיות שייכת' ולהלהיב אחרים ביתרונות הקבוצה שלה. אחרי שהיא התחתנה, בעלה התחיל לעבוד בהדרכה של בני נוער. שירה אהבה את זה. היא אהבה להרגיש כמו אמא של כל הנערים ולהזמין אותם לשבתות. היא אהבה את הפעילויות ואת תחושת ההשתייכות לאידיאליסטים בעלי דעה דומה לשלך. אבל בעלה של שירה הוא טיפוס בעל חשיבה עצמאית, והוא כל הזמן התחכך בכללים ובתקנות של ארגון בירוקרטי. הוא זקוק ליותר חופש אינטלקטואלי ואישי – והוא החליט שהוא צריך עבודה חדשה.

לשירה היה קשה מאוד להיפרד מהקבוצה הזאת ולקבל את החלטתו של בעלה, וכל מיני נקודות בחיי הנישואין שלהם היו עלולות לקבל אופי מכוער. אבל שירה ידעה להזכיר לעצמה כמה היא העריכה את החשיבה העצמאית והביקורתית של בעלה. היא זכרה כמה משכו וריתקו אותה חשיבתו ופעולותיו העצמאיות – בפרט משום שהיא עצמה תמיד הייתה מהנסחפים והמתלהבים. מתוך התמקדות בתחומי המשיכה האלה, הצליחה שירה לתמוך בבעלה בתקופת המעבר שלו, במקום לריב איתו. למרות שהיא הייתה רוצה שגם בעלה יהיה טיפוס של מדריך בקייטנה, היא הבינה שזה לא שייך לאישיות שלו; כל כך לא שייך, עד שבשביל זה הוא יצטרך להפוך להיות אדם שונה לחלוטין. הוא לא מתאים לזה, וגם היא לא רצתה שישתנה עד כדי כך.

הלוואי שהיינו כולנו בוגרים ומרחיקי ראות כמוה.

לאחייני דן ולרעייתו תכונות מנוגדות שהיו עלולות לעורר מדון. אחד הדברים שמשך את דן באשתו, שרה, היה העליזות ואהבת ההנאות שלה. היא נהנתה באופן ספונטאני והייתה מלאת חזון וחלומות. דן, שהיה טיפוס של מתכנן זהיר, נהנה ממעופה החופשי... עד שארוחת הערב לא הוגשה לשולחן, או שהגיעה אליו בשעות מוזרות.

לפעמים עוזר לכתוב רשימה: אלה הסיבות שבגללן נישאתי לבעלי.

הם היו חייבים למצוא פיתרון מעשי לבעיית האוכל (הבנאדם חייב לאכול), אך בינתיים דן היה צריך לתת לעצמו כמה שיחות מוטיבציה. הוא הזכיר לעצמו שהוא באמת אוהב את הצד הזה בשרה. האישיות החמה שלה משכה אליה גם אחרים, וכל כך נעים היה לו להיות איתה. כמה מזל יש לו. למרות בטנו המקרקרת, דן ידע שמכיוון שהוא בעצם נמשך אל התכונות האלה, הוא לא נמצא במקום המתאים לתלונות. כן, הם צריכים לעבוד על כמה דברים, אבל שמחת החיים הזו תהיה תמיד חלק מאישיותה של שרה, ואם דן יהיה חכם, הוא ימשיך ליהנות ממנה.

לפעמים עוזר לכתוב רשימה: אלה הסיבות שבגללן נישאתי לבעלי. אלה התכונות שמשכו אותי אל אשתי. שִׁמרו את הרשימה בהישג יד (לא על המקרר – אף אחד לא צריך לראות אותה!). קראו אותה כשאתם מבולבלים או כועסים; קראו אותה לפני שאתם מבולבלים או כועסים. קראו אותה כשאתם שמחים ומלאי הכרת תודה; זה יפחית את הלחץ ויחזק את המשיכה.

בכל פעם שנקרא את הרשימות, אמור לעלות לנו חיוך על הפנים, כשנבין איזה בני מזל אנחנו - שהרי קיבלנו בדיוק את מה שרצינו.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן