לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




"אה! לכן התחתנתי אתך!"

חלק מהאתגר בחיי הנישואין הוא הצורך התמידי להזכיר לעצמנו למה בחרנו מלכתחילה להינשא לבן הזוג הזה ולא לאחר.

מאת

"לחלום על בן הזוג האידיאלי שהיינו רוצים, זה להפסיד את בן הזוג שיש לנו." חבל שמחבר הפתגם נשאר אנונימי. נראה שיש לו (או לה) הרבה חכמת חיים.

אני נתקלת הרבה במערכות יחסים שנידונו לכישלון, רק משום שהבעל או האישה רוצים שבני הזוג שלהם יהיו מישהו או משהו שהם לא. אמנם אין ספק שלפעמים אנשים מתחתנים עם בני הזוג שלהם מתוך תקווה שהם ישתנו (למרות הסתייגותם החד-משמעית של כל ספרי הנישואין, היועצים למיניהם ושיעורי ההדרכה לחתנים ולכלות!), אבל זאת לא בדיוק הבעיה.

יכול להיות גם שלאנשים יש חיי דמיון פעילים במיוחד (יעידו על כך הטלנובלות והרומנים השטותיים הנמכרים בהמוניהם), עד שהם נלכדים בסבך חלומותיהם וסיפורי האגדות שהם רוקמים לעצמם, ומאבדים קשר (והכרת תודה) עם המציאות שלהם. אבל גם זאת לא תמיד הבעיה.

כשאנחנו רוצים שבני הזוג שלנו יהיו שונים, שיאמצו תכונות חדשות, זה בדרך כלל סימן ששכחנו למה נישאנו להם מלכתחילה. התחתנו איתם בגלל מה שהם, בגלל השילוב המיוחד של התכונות והמאפיינים הייחודיים שלהם. זאת עסקת חבילה: סלקו אחד מהמאפיינים – לא תקבלו אישה משופרת, תקבלו אישה אחרת. בעלך לא יהיה אדם טוב יותר, הוא יהיה מישהו אחר לגמרי.

חלק מהאתגר של הנישואין הוא להזכיר לעצמנו כל הזמן למה נישאנו לבן/בת הזוג שלנו, להתמקד בתכונות שמשכו אותנו אליהם, ולומר לעצמנו שכמו עם הילדים, אנחנו אולי יכולים לשפר כמה כִּוונונים עדינים, אבל לא לשנות את אישיותם הבסיסית. וגם לא היינו רוצים שזה יקרה.

אם מה שמשך אותנו אל בן/בת הזוג היה האופי השקט והרגוע שלהם, אנחנו לא יכולים להתלונן עכשיו על זה שהוא/היא לא רוצים לצאת יותר למסיבות.

אם אנחנו טיפוס רועש ורוגש, ומה שמשך אותנו אל בן/בת הזוג היה האופי השקט והרגוע שלהם, אנחנו לא יכולים להתלונן עכשיו על זה שהוא/היא לא רוצים לצאת יותר למסיבות. במקום זה, אנחנו צריכים להתמקד בהשפעה החיובית של טבעם השליו על טבענו הסוער, בדרכים שבהן אנחנו צומחים תחת השפעתו/השפעתה המתמדת.

דווקא בתחומי השונות האלה יש הכי הרבה משיכה, הכי הרבה התמודדויות והכי הרבה הזדמנויות לצמיחה.

לשירה ידידתי יש נטייה ברורה לעֶדריוּת. היא אוהבת 'להיות שייכת' ולהלהיב אחרים ביתרונות הקבוצה שלה. אחרי שהיא התחתנה, בעלה התחיל לעבוד בהדרכה של בני נוער. שירה אהבה את זה. היא אהבה להרגיש כמו אמא של כל הנערים ולהזמין אותם לשבתות. היא אהבה את הפעילויות ואת תחושת ההשתייכות לאידיאליסטים בעלי דעה דומה לשלך. אבל בעלה של שירה הוא טיפוס בעל חשיבה עצמאית, והוא כל הזמן התחכך בכללים ובתקנות של ארגון בירוקרטי. הוא זקוק ליותר חופש אינטלקטואלי ואישי – והוא החליט שהוא צריך עבודה חדשה.

לשירה היה קשה מאוד להיפרד מהקבוצה הזאת ולקבל את החלטתו של בעלה, וכל מיני נקודות בחיי הנישואין שלהם היו עלולות לקבל אופי מכוער. אבל שירה ידעה להזכיר לעצמה כמה היא העריכה את החשיבה העצמאית והביקורתית של בעלה. היא זכרה כמה משכו וריתקו אותה חשיבתו ופעולותיו העצמאיות – בפרט משום שהיא עצמה תמיד הייתה מהנסחפים והמתלהבים. מתוך התמקדות בתחומי המשיכה האלה, הצליחה שירה לתמוך בבעלה בתקופת המעבר שלו, במקום לריב איתו. למרות שהיא הייתה רוצה שגם בעלה יהיה טיפוס של מדריך בקייטנה, היא הבינה שזה לא שייך לאישיות שלו; כל כך לא שייך, עד שבשביל זה הוא יצטרך להפוך להיות אדם שונה לחלוטין. הוא לא מתאים לזה, וגם היא לא רצתה שישתנה עד כדי כך.

הלוואי שהיינו כולנו בוגרים ומרחיקי ראות כמוה.

לאחייני דן ולרעייתו תכונות מנוגדות שהיו עלולות לעורר מדון. אחד הדברים שמשך את דן באשתו, שרה, היה העליזות ואהבת ההנאות שלה. היא נהנתה באופן ספונטאני והייתה מלאת חזון וחלומות. דן, שהיה טיפוס של מתכנן זהיר, נהנה ממעופה החופשי... עד שארוחת הערב לא הוגשה לשולחן, או שהגיעה אליו בשעות מוזרות.

לפעמים עוזר לכתוב רשימה: אלה הסיבות שבגללן נישאתי לבעלי.

הם היו חייבים למצוא פיתרון מעשי לבעיית האוכל (הבנאדם חייב לאכול), אך בינתיים דן היה צריך לתת לעצמו כמה שיחות מוטיבציה. הוא הזכיר לעצמו שהוא באמת אוהב את הצד הזה בשרה. האישיות החמה שלה משכה אליה גם אחרים, וכל כך נעים היה לו להיות איתה. כמה מזל יש לו. למרות בטנו המקרקרת, דן ידע שמכיוון שהוא בעצם נמשך אל התכונות האלה, הוא לא נמצא במקום המתאים לתלונות. כן, הם צריכים לעבוד על כמה דברים, אבל שמחת החיים הזו תהיה תמיד חלק מאישיותה של שרה, ואם דן יהיה חכם, הוא ימשיך ליהנות ממנה.

לפעמים עוזר לכתוב רשימה: אלה הסיבות שבגללן נישאתי לבעלי. אלה התכונות שמשכו אותי אל אשתי. שִׁמרו את הרשימה בהישג יד (לא על המקרר – אף אחד לא צריך לראות אותה!). קראו אותה כשאתם מבולבלים או כועסים; קראו אותה לפני שאתם מבולבלים או כועסים. קראו אותה כשאתם שמחים ומלאי הכרת תודה; זה יפחית את הלחץ ויחזק את המשיכה.

בכל פעם שנקרא את הרשימות, אמור לעלות לנו חיוך על הפנים, כשנבין איזה בני מזל אנחנו - שהרי קיבלנו בדיוק את מה שרצינו.

8/3/2008

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 4 תגובות ב-4 דיונים

(4) נעה, 10/3/2008 13:33

ומה אם טעינו?

כשהתחתנתי חשבתי שבן זוגי הוא בעל תכונות מסוימות, ולאחר חיים משותפים איתו גיליתי שהתכונות שלו הן בכלל אחרות ממה שחשבתי. אני לא יכולה להעלות בדעתי כעת מה היו הסיבות שבגללן התחתנתי איתו...
לפני החתונה לא מכירים את הבן אדם ולא את תכונותיו...

(3) , 10/3/2008 10:37

כל כך נכון שזה כואב

זה כל הסיפור לגבי כל כך הרבה דברים
חיים עם הדמיון ומפסידים את המציאות

(2) אנונימי, 10/3/2008 05:52

במחילה , השגה על הכתוב

אם תהיה לנו סיבה למה התחתנו, יש לנו בעיה. גילינו נפש תאומה וזה הכל. אם יש הסברים (סיבה) אז יש סיכוי לביטול. אהבה התלויה בדבר - בטל הדבר, בטלה אהבה.
כן צריך לבדוק את הנושא, אבל, לדעתי (האישית והלא קובעת לחלוטין), לא דרך חיפוש סיבות הסטוריות לחתונה.
מי שזוכר, אנחנו מצאנו את בן/בת הזוג בדרך שרק סיבת הסיבות יכול היה לסובב, ואל כי מצא חן בעינינו דרך התנהגות כזו או אחרת (זה הוסיף, אבל לא מתחתנים עם כל איש טוב שפוגשים...)

(1) בשם כולנו, 9/3/2008 07:16

כעס

רק את תכות הכעס קשה לבטל וקשה לקבל

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub