לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




אמא, אני נראה שמן?

אמא, אני נראה שמן?

קשה לפטור את המשקל כ'נושא חסר חשיבות'. הילדים שלנו אינם מחוסנים מפני הלחץ התרבותי הזה, והלחץ החברתי הנובע ממנו.

מאת

"אני נראה שמן?" שואל בני בן ה-10 כשהוא עומד מול המראה.

"אתה נראה בסדר גמור!" אני עונה, בצירוף חיבוק גדול ונשיקה. אבל אני חושבת שהוא לא מאמין לי.

"כדאי לי להתחיל בדיאטה?" שואלות בנות העשרה שלי.

אתן לא צריכות דיאטה, אבל תמיד טוב לאכול בריא", אני עונה בזהירות. נראה לי שגם הן לא מאמינות לי.

כשסיסמאות כמו: "איך להוריד 10 קילו בשלושים יום" ו"הדיאטה החדשה ביותר!" ו"לאכול כרצונכם ולרדת במשקל", נוחתות עלינו מכל כיוון, קשה לפטור את המשקל כ'נושא חסר חשיבות'. הילדים שלנו אינם מחוסנים מפני הלחץ התרבותי הזה, והלחץ החברתי הנובע ממנו. ממש לא.

במשפחה שלי חלק מהילדים קיבלו את הגנים של בעלי – חילוף חומרים מהיר, מהסוג של 'אכלו כל מה שבא לכם ותישארו רזים (וקנו לעצמכם הרבה שונאים)'. ואחרים קיבלו את הגנים שלי – חילוף חומרים איטי (חייבת להאשים משהו), מהסוג של 'אכלו מעט מאוד (ותשנאו את שאר המשפחה!)'. אז מה הורה יכול לעשות?

זה לא 'נושא חסר חשיבות' בעיני הילדים שלנו, אז זה לא יכול להיות 'נושא חסר חשיבות' גם בשבילנו.

הצהרות שזה בכלל לא משנה, אינן רלוונטיות יותר, ומכיוון שאנחנו לא חיים בימים הקדומים ההם (שבהם לא היה פניצילין או אקמולי קיד, אבל שמן היה יפה!) אנחנו צריכים להתמודד עם העולם כמו שהוא כיום. זה לא 'נושא חסר חשיבות' בעיני הילדים שלנו, אז זה לא יכול להיות 'נושא חסר חשיבות' גם בשבילנו.

עם זאת, נדנודים אינם (תרשו לי לחזור, אינם) הדרך הנכונה. הם אף פעם לא היו. שאלו את עצמכם אם אי פעם קרה שנדנודים והטפות שכנעו אתכם להשתנות, או שהם רק עוררו בכם כעס מעמיק נגד הנודניק. אבל אפילו מעבר לכך, כל אדם (מבוגר או ילד) בחברה שלנו, שהוא שמן באופן ניכר, יודע את זה. המשקל מהווה עבורם מקור תמידי לצער ותסכול. מחשבות על: מה לאכול, מה לא לאכול, מה הם היו צריכים לאכול, מה הם לא היו צריכים לאכול, טורדות כל הזמן את מחשבותיהם. זאת אובססיה. והיא משפיע על תחושת הערך העצמי של ילדינו, ובייחוד של בנותינו.

הדבר האחרון שחסר לילד הוא הורה שמזכיר לו כל הזמן את נושא השומן. אתם חושבים באמת שלא אכפת לה? הוא רק צריך שתגידו לו? ילד שהביטחון העצמי שלו ממילא אינו יציב, זקוק לתמיכה (וזה נכון בכל הנושאים), לא לביקורת. למעשה, אפילו ילד בעל ביטחון עצמי זקוק לתמיכה ולא לביקורתיות.

כואב לראות איך הילדים שלנו מתמודדים. כואב לנו כשכואב להם. רמזים לא כל כך דקים, תוכניות תרגול ודיאטות שונות עשויים לגרום לנו להרגיש כאילו אנחנו עושים משהו יעיל. אבל להלן עצה חינוכית חשובה: ממש לא משנה איך אנחנו מרגישים. מה שחשוב זה איך מרגיש הילד שלנו. ומה לדעתכם הוא מרגיש לאחר העצות הכל-כך-טובות האלה? כישלון – ובדידות.

על פי ניסיוני הבלתי מושלם כאם וכילדה שמנמונת, קיימים רק שני דברים שהורה יכול לעשות. שלושה אם נכלול את התפילה המתמדת שנדרשת מאיתנו.

הראשון הוא למלא את הבית בתחליפים בריאים. אני לא אומרת שצריכים לסלק כל דבר טעים כי זה עלול לעורר תאווה בלתי נשלטת (אגירת שוקולד, אכילת עוגיות בתוך הארון – ודאי שמעתם את הסיפורים), אבל צריכים לדאוג שיהיו בבית המון פירות, ירקות וחטיפי בריאות זמינים. הילדים שלנו צריכים לקבל עוגיות, אבל איך הם משתמשים בהן, זה עדיין נתון בידיהם.

השני – והקשה יותר, ובכל זאת חשוב יותר – הוא סבלנות. מובן שזה חל על כל דבר בהורות ושזה אתגר תמידי. רובנו נגיע לנקודה בחיינו שהשריר שיהיה לנו הכי קל לכווץ הוא זה של המשמעת העצמית. חלק מבנותיי שינו את משקלן – ואת עצמן גם באספקטים אחרים – כשעברו מבית הספר היסודי לתיכון. חלקן לקראת סיום הלימודים, וחלקן כשהחלו לצאת לדייטים או לאחר הנישואין.

זו לא הייתה תוצאה של נדנוד או לחץ. זה פשוט היה הזמן המתאים. כולנו התנסינו בחיים שלנו בתקופות שבהן נראה שהשליטה העצמית קלה יותר מאשר בזמנים אחרים. כשזה כך, אנחנו צריכים לתפוש את ההזדמנות ולהחזיק אותה חזק - לחיים טובים.

זו אינה הבטחה. חלק מאיתנו יתמודדו עם נושא המזון והשומן כל ימיהם. חלק מאיתנו וחלק מילדינו לא יצליחו לנצח. ובכל זאת, התפקיד שלנו כהורים נשאר מה שהיה תמיד – להיות אוהבים ותומכים.

 

9/6/2007

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 3 תגובות ב-3 דיונים

(3) יהודייה, 14/6/2018 22:11

מדהים! תודה רבה! מאמר קולע וברור

מנסיוני אני יכולה להעיד שרק כשההורים שלי, ובעיקר אמא שלי, שחררה את הלחץ עליי לרזות, הייתי פנויה נפשית לבחון עם עצמי מה אני באמת רוצה ולהגיע למודעות עצמית ותהליכים בריאים.

(2) אאא, 8/12/2013 13:55

פשוט מקסים ונכון!

כ"כ התחברתי תודה רבה!!

(1) רחל, 10/6/2007 06:44

תשובה חכמה

אוהבים אותך אמונה.

 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub