רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

תובנות מהחיים

יותר גדול – יותר טוב?

י״ג בתמוז ה׳תשס״ו י״ג בתמוז ה׳תשס״ו 09/07/2006 | מאת אמונה ברוורמן

הווילה התלת-קומתית, שמשתרעת על שטח בנוי של למעלה מדונם, פשוט כבר לא הספיקה לזוג הצעיר.

"תחשבו בגדול!" זו קלישאה מוכרת למדי. אולי יש כמה תחומים שבהם זה מומלץ (גודל המשפחה, עזרה לזולת), אבל נראה לי שקצת נסחפנו. נתקלתי בכתבה באינטרנט שסוקרת את הצורך שלנו בבתים גדולים יותר – יותר שטח, יותר נפח, יותר חדרים – למרות שהמשפחות עצמן נמצאות במגמת צמצום.

למרות שאני מאמינה בהחלט שזכותו של כל אחד להחליט איך ועל מה לבזבז את הכסף שהוא מרוויח; אני בכל זאת מתפלאת לפעמים, כשאני רואה מה שאנשים מחליטים – בשביל עצמם ובשביל ילדיהם.

במדור שעוסק בנכסי דלא-ניידי, מתארים לעתים קרובות בתים, של אנשים עשירים ומפורסמים, שמוצעים למכירה. הקטע הבא תפש את עיני. שחקן בייסבול לשעבר ואשתו, מציעים את הווילה שלהם בארה"ב, במחיר של 3.25 מליון דולר.

בווילה שמשתרעת על פני שטח של למעלה מדונם (למעלה מ-1000 מ"ר של שטח בנוי), יש 8 חדרי שינה, 11 חדרי רחצה ו-3 מטבחים מצוידים בשלמות. יש בה 3 קומות, כולל "מצפה גולף" עם חלונות פנוראמיים הצופים על רחבת גולף בחצר. הבית נבנה על פי הזמנה עבור בני הזוג וכולל ספא, חדר כושר, סאונה ואיך לא, ג'אקוזי.

"אנחנו מאוד אוהבים את הבית הזה, אבל יש לנו כבר ארבעה ילדים ואנחנו באמת זקוקים ליותר מקום", אמרה גב' כוכב בייסבול.

אבל באמת, זאת לא שאלה של יותר מקום. זאת שאלה של בזבזנות מופרזת ומסוכנת.

מה אומר ומה אדבר? 99% מהעולם לא יכולים להבין איך למעלה מאלף מטרים מרובעים לא מספיקים ל-6 נפשות, שלא נדבר על המותרות והאביזרים המיוחדים שבתוכם. אמנם, אני יודעת שאי אפשר להגיד עלי שאני חיה ברמה נמוכה מדי, אבל בכל אופן, כששומעים דבר כזה, מרגישים שהווילה, שבה מתגוררות כל 11 הנפשות שבמשפחתנו, נהיית קצת יותר מדי צפופה.

אבל באמת, זאת לא שאלה של יותר מקום. זאת שאלה של בזבזנות מופרזת ומסוכנת. זאת שאלה של מהו העתיד שאנחנו רוצים להנחיל לילדינו, איך אנחנו רוצים שהם יגדלו.

למרות שהילדים עשויים להתלונן על זה שהם גרים באותו חדר יחד עם אחים אחרים (לפעמים גם בקול רם ובטון חד), הם בכל זאת מעדיפים, וטורחים, להיות אחד עם השני, ברגע שיש להם הזדמנות נדירה להיות לבד. ולמרות שהם נלחמים על השטח, והבלגן והבגדים החסרים, הם גם מפתחים קרבה מיוחדת וחולקים יחד רגעים אינטימיים. ולמרות שאני מעודדת (מתחננת) את הילדים שלי להתפזר קצת יותר ברחבי הבית, המקום שבו הם הכי אוהבים להתאסף, הוא השטח הקטן הקרוי "חדר הורים" בו שוכנים בעלי ואני.

לא רק שמגורים בקרבה פיזית תורמים לקרבה רגשית בין האחים, ככה הם גם לומדים על נתינה וויתור (ולקיחה וקפדנות!), למה שאני ארצה לגזול מהילדים שלי את ההזדמנות הזאת?

אין ספק שהייתי רוצה קצת יותר מקום (ונראה לי שהייתי מסתדרת מצוין עם שני מטבחים מצוידים טוב!), אבל, לא הייתי רוצה לשלם את המחיר. ואני לא מתכוונת למחיר הכלכלי – שאני במילא לא יכולה להרשות לעצמי – אלא למחיר שייגבה ממערכות היחסים בין בני המשפחה, אובדן האפשרות לקרבה ולצמיחה. לאותן אחיות שמתווכחות במשך היום יש שיחות נפש ליליות שמחזקות את תחושת הקשר ביניהן, את הדאגה ההדדית שלהן ואת החלק שהן לוקחות זו בחייה של זו. אחים שצועדים בדרכים שונות במשך היום מתאספים יחד בערב למשחק משותף ולשיחה על הספרים שהם אוהבים.

בית גדול יותר, עם כל האביזרים שנלווים אליו – טלוויזיה אישית, נגני-mp3 ומחשבים – רק תורמים לבידודו של כל בן משפחה ולהתפוררות היחידה המשפחתית. אני לא מקנאה באף אחד על רכושו החומרי, ואני מודה בכל לב על כל מה שיש לי, אבל, אנחנו צריכים לחשוב על רוח הבית. האם אנחנו יוצרים שטח אנונימי נרחב או בית חם ומזמין?

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן