לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




וואלס עם מלאך המוות

וואלס עם מלאך המוות

לפעמים אנחנו עושים החלטות קטנות ומסוכנות וחושבים ש"לנו זה לא יקרה".

מאת

לפני חודש נפטר אוטו וורמבייר, ונראה שמותו הטרגי פשוט עבר לנו מתחת לרדאר. 

בין אליעזר פישמן ופרשת הצוללות, פספסנו את אחד מהסיפורים העצובים ביותר שהעולם נחשף אליו לאחרונה:

וורמבייר, סטודנט יהודי אמריקאי שאף הגיע לארץ מטעם 'תגלית', עלה למצדה וקיבל שם עברי, נסע לטיול לסין ומשם החליט לנסוע לצפון קוריאה לטיול של חמישה ימים דרך סוכנות הנסיעות:  "יאנג פיוניר טורס" שמשווקת את עצמה כ"חברת נסיעות זולות ליעדים שאמא שלכם תעדיף שתתרחקו מהם" עם הסיסמה "זה המסע שההורים שלך לא רוצים שתיקח!"

כשהגיע לשדה התעופה סונאן' בכדי לחזור לסין, נעצר וורמבייר לאחר שמצלמות האבטחה של בית המלון בו שהה, תיעדו אותו כשהוא גונב כרזת תעמולה. תעלול שעלה לו בגזר דין של 15 שנים בכלא כולל עבודות פרך.

כתוצאה מכך הוא נכלא ממרץ 2016 עד יוני 2017 לאחר שהואשם ב"פעולות איבה" לפי סעיף מספר 60 לחוק הפלילי בצפון קוריאה. לפי בית המשפט, הוא עבר עבירה "שעולה בקנה אחד עם מדיניותה העוינת של ממשלת ארצות הברית (כלפי פיונגיאנג), בניסיון לפגום באחדות העם אחרי שנכנס כתייר" . ( סוכנות הידיעות AP)

העניין הסתבך משמעותית לאחר שוורמבייר מצא את עצמו כצעצוע ניגוח על הלוח הגיאופוליטי בין שני מעצמות: ארצות הברית שבדיוק הטילה סנקציות על משחקי הגרעין של צפון קוריאה שמצידה הבינה בדיוק את פוטנציאל הנכס האנושי שיש בידה.

כל מאמצי הדיפלומטיה האמריקאית לשחרר את וורמבייר נכשלו ואף הודאתו של וורמבייר בסרטון הקשה לצפייה, בו הוא נראה מודה במעשיו, מתחנן על חייו ובוכה, נכפה עליו לפי האמריקאים לאחר שפיונגיאנג החליטה למשוך בחוטים של הבובה האמריקאית החדשה שלה.

בזמן מעצרו נכנס וורמבייר לתרדמת, לטענת הצפון קוריאנים בגלל  בוטוליזם (הרעלה נדירה הנחשבת לקטלנית ביותר שחיידק יכול לייצר: גרם אחד מספיק להריגת מיליוני בני אדם) וגלולות שינה. האמריקאים לא קנו את זה ולטענתם התרדמת של וורמבייר נגרמה לו כתוצאה מעינויים והתעללות קשה שעבר בכלא הצפון קוריאני.

כששוחרר לאחר 18 חודשים הועבר וורמבייר במצב תרדמת לבית החולים של אוניברסיטת סינסינטי ואובחן שם כסובל מפגיעה ניורולוגית חמורה.

ששה ימים לאחר חזרתו לארצות הברית, נפטר אוטו וורמבייר והוא בן 22 בלבד.


צמרמורת עברה בי כשנחשפתי לסופו הטרגי של וורמבייר. ניסיתי להבין מה גרם לו לעשות את התעלול הזה: בהודעתו הסביר וורמבייר שניסה לקחת את הכרזה בשביל אמא של חברתו שרצתה לתלות אותה בכנסייה וכן שהובטח לו עבורה מכונית בשווי עשרת אלפים דולר. במידה וייעצר, כך סוכם איתו מראש, אמו תקבל סכום של 200.000$ ומאחר שמשפחתו הייתה בקשיים כלכליים הוא החליט ללכת על זה. (nrg. 16/3/2016)

לאחר מכן שמעתי שאת אותה הכרזה, היה יכול וורמבייר להשיג במחיר לא יותר מדי גבוה בחנות מיוחדת שמתמחה במזכרות מאין אלו.

בחכמת הינשוף שלאחר מעשה, זה מאוד מפתה לשאול את וורמבייר:

"ברצינות? שכחת איפה אתה נמצא? אתה באמת רוצה להתאבד?"

אבל במה בדיוק שונה תהליך קבלת ההחלטות שהוביל לטעות הטרגית שעלתה לוורמבייר בחייו מההחלטות הקטנות והיומיומיות האלו שאנחנו עושים בכל פעם מתוך חטא ההיבריס, שלנו זה לא יקרה כי אנחנו הרי מעל לנסיבות החיים והזמן?

אנו כעם נמצאים בתקופה של "ימי בין המצרים", שבה יש בעקרון "מזל רע" או אנרגיה שלילית בשטח. זה כאילו שמלאך המוות קצת יותר קרוב מהרגיל. הטרגדיות קצת יותר שכיחות בתקופה זו.

המשיכה שלנו לפלירטוט המסוכן עם מלאך המוות שמתבטאת בלקיחת סיכונים מיותרים מגיעה ממקום הרבה פחות אחראי מאלו שקיבל וורמבייר:

לו לפחות הייתה סיבה רציונלית, אבל איך תסבירו את אלו שנוסעים לסיני כדי לשתות את שמורת האלמוגים היפה בעולם בחצי חינם?

סיכונים? דפדפו הלאה. כבר תרמנו.

וורמבייר לא האמין שמצלמות האבטחה יקברו אותו בסופו של דבר. או שהוא בכלל לא היה מודע להם.

אנחנו לא מאמינים שהרגעים הללו, בהם אנו מורידים את העיניים מהכביש בכדי לסמס משהו קצר יהיו אלו שחלילה יהרסו לנו את החיים. או למישהו אחר.

לא שהיינו צריכים את מותו הטרגי של וורמבייר בכדי לדעת שלפעמים יש החלטות שאין דרך חזור מהם, אבל אין ספק שגם השתלשלות העניינים (הערנות של הצפון קוריאני שיושב ורואה את סרטי מצלמות האבטחה) שהובילה לסוף הנורא, שוב מוכיחה לנו שיש בחיים החלטות שאנחנו במודע מפקיעים את השליטה מידנו ומוסרים אותה לכוח הגורל ואז כל מה שנותר לנו זה רק להתפלל.

ולפעמים, עצוב לומר, גם זה כבר מאוחר מידי.

יהי זכרו ברוך.

26/7/2017

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub