לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




 כתר הבינה המלאכותית

כתר הבינה המלאכותית

הבעיה מתחילה מכך שכל כך התאהבנו ברעיון הנוחות והחופש עד שמבלי משים, התחלנו לסמוך על הרובוטים שגם ינהלו לנו את הזמן הפנוי שלנו.

מאת

בספרו 'אני רובוט', דן הסופר היהודי אמריקאי, אייזיק אסימוב במערכת היחסים בין המין האנושי לרובוטים הנתונים תחת חוקים שנועדו מראש להגביל אותם בכדי שלא יפגעו או יקומו על יוצריהם.

אסימוב תופס את הרובוטים ככלים המיועדים לשיפור איכות חייהם של בני האדם ובספרו הוא מתמודד עם שאלת הסכנות העלולות לצוף משימוש בכלי זה.

השאלה שמעלה אסימוב, שמאז התפתחה לכדי תחום מובהק העונה לשם 'בינה מלאכותית', באה לידי ביטוי באופן בולט לפני עשרים שנה, כשהוזמן גארי קספרוב הרוסי, מי שנחשב בעיני רבים לשחמטאי הגדול בדורו לייצג את האנושות בקרב על כל הקופה.

הוא התמודד בטורניר ייחודי מול 'דיפ-בלו', הצעצוע החדש של IBM, מפלצת אימתנית של חומרה בעלת יכולת חישוב של 200 מיליון מהלכים בשנייה. זה היה הקרב האולטימטיבי בין האדם למכונה, הגולם ויוצרו. הטורניר הסתיים בניצחון 4-2 לקספרוב. כעבור שנה שוב התגושש קספרוב מול 'דיפ בלו' רק כדי לגלות שבסיום אותו סיבוב הוא יעזוב את הזירה בהפסד צורב, ראשו בין ידיו ומבט מזוגג בעיניים. הגולם פיהק וגילה את העולם. האינטליגנציה האנושית החלה לאסוף את השברים ולפנות את השלטון. הכתובת הייתה על הקיר לקראת המהפך העתידי:

גו הוא משחק סיני בן כ–3,000 שנה המשוחק על לוח מרובע בן 19 על 19 משבצות. למרות פשטותו הוא נחשב למורכב יותר מהשחמט. בעוד לשחמט יש 20 מהלכים ראשונים אפשריים, בגו יש 361 כאלה.

ב15 במרץ השנה, החל הסיוט האנושי להתגשם כאשר בטורניר גו ייחודי שהתקיים במלון 'ארבע העונות בסיאול', הנחילה מערכת הגו של גוגל תבוסה משפילה ללי סדול, אלוף העולם.

סדול, נבוך כולו, ביקש בתום ההתמודדות למזער נזקים ולהתנצל בפני הצופים, העם הקוריאני והגזע האנושי:

"מי שהפסיד הוא אני — לא המין האנושי".

למרות מאמציו, כל מי שנכח בחדר או צפה במשחק ידע:

שעון החול החל להתהפך. הגולם קם על יוצרו.

במשך שנה, התאמנה מערכת אלפא גו מיליוני משחקים ואימנה את רשת הניורונים שלה. זה כל מה שהיה דרוש בכדי להביס את הנציג האנושי הטוב ביותר שייצג משחק בן 3000 שנה.

הניצחון של אלפא גו הוכיח שהאלגוריתם שלו מסוגל לפרוץ מעבר למגבלות הדמיון והמחשבה האנושיים. (ע"פ כתבתה של נטע גורביץ. מוסף הארץ. 30.03.2016)

כמו ייצור האטום לצרכי שלום שעם הזמן יצא לגמרי משליטת הגורמים שאמורים לפקח עליו, אי אפשר שלא לתהות על השפעותיה ההרסניות והמפחידות של הבינה המלאכותית. היטיב להגדיר זאת אייזיק אסימוב בספרו: אני, רובוט':

"גם אם נצייד אלגוריתמים במנגנונים המיועדים להגן על היוצרים שלהם ועל כלל האנושות, כמעט בלתי־ אפשרי לייצר מנגנון שיגן עלינו בפני מה שאנו בעצמנו איננו יכולים לחזות"

אחרי שגמרתי לקרוא את כתבתה של גורביץ, נכנסתי למכונית מהורהר כולי. פקדתי על 'הוויז':

"כוון אותי הביתה".

אבל במקום שהקול יתחיל לכוון אותי, הוא ענה לי בשאלה:

"אתה בטוח?".

"ברור שאני בטוח!" עניתי בעצבנות,

"וממתי אתה בכלל שואל אותי שאלות כאלו?"

ה'ווייז' סימן לי לעצור בצד את המכונית ולדומם מנוע. חשבתי שהוא התחרפן לגמרי, ואז שמעתי את הקול המתנשא שלו, אחרי שהוא שלף לי טישו מהמסך:

"אני רואה שאנחנו ממש עצבנים היום. כן, אני מקשיב...".

 

אין כמו הסיפור על ההתמודדות בין ה'אלפא גו' של חברת 'גוגל' לבין לי סדול בכדי להציג את הדרך הארוכה שעשתה הפוסט מודרנה דרך הטכנולוגיה בתפיסת החירות שלה:

נראה שהניסיון להגיע לחיי נוחות על ידי השימוש במכשירים שינהלו במקומנו את החיים ובכך יאפשרו לנו יותר זמן חופשי, הצליח מעל ומעבר למצופה:

במקום שאנו נשאב את המים ונשתעבד לצורך קיומנו, הרובוטים יעשו זאת עבורנו.

הבעיה מתחילה מכך שכל כך התאהבנו ברעיון עד שמבלי משים, אנו לאט לאט סומכים עליהם שגם ינהלו לנו את הזמן הפנוי שנוצר לנו כתוצאה מכך. מי אם כן הוא השליט האמיתי כאן?

ורק עובדה זו לכשעצמה מצריכה חישוב מסלול מחדש. 

ורצוי שיעשה על ידינו. ללא מתווכים או גורמים מלאכותיים.

 לחץ כאן, להרחבה בנושא החירות בעידן הטכנולוגי.

 

 

17/4/2016

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub