רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

תובנות מהחיים

להיות לבד

כ׳ באלול ה׳תשע״ד כ׳ באלול ה׳תשע״ד 15/09/2014 | מאת אמונה ברוורמן

מדוע כל כך קשה לנו להיות לבד ובשקט רק עם עצמנו?

צעדתי על שביל מקסים לאורך הים. השמש זרחה, המים היו תכולים והגלים התנפצו על הסלעים. הלכתי והלכתי והלכתי והמון מחשבות התרוצצו לי בראש, כשהבולטת ביניהן הייתה: "הלוואי שהיה איתי נגן mp3".

הסופר הידוע אוסקר ווילד כתב ש"אני איני יוצאת לדרך בלי יומני. במרכבת מסילת-הברזל אנו זקוקים לחומר-קריאה שערורייתי". בניגוד גמור אליו, המחשבות שלי אינן מעוררות כל כך. הן התבוססו בדאגות ובחסרונות שלי, ואני ממש השתוקקתי לאיזה נגן שיאפשר לי לחסום אותן. אני לא חייבת לשמוע דווקא מוזיקה, אני שמחה גם להקשיב לרדיו או אפילו לשיעור תורה. כל דבר שיחסוך ממני את הצורך להקשיב לעצמי.

משהו כאן לא בסדר. ההיסטוריה שלנו מלאה בסיפורים על צדיקים שבילו חלק ניכר מחייהם לבד – בהגות ובטיפוח הקשר שלהם עם הבורא. רבים ממנהיגנו הדגולים היו רועי צאן, שבילו שעות ארוכות לבדם ועסקו בתיקון האישיות שלהם ושמירה על הצאן.

מה לא בסדר איתי? מה שבטוח, אנחנו כבר לא רגילים לזה. אנחנו רגילים לעמוד תחת הפגזת מידע, חדשות, מיילים... אנחנו לא רגילים להיות לבד. אנחנו לא יודעים מה לעשות עם הזמן שלנו. נראה לנו שאם אנחנו לא עסוקים אז סימן שמשהו לא בסדר. אנחנו לא יודעים איך לנצל את ההזדמנות הזאת (מנהל מחנה נופש באזור בלי קליטה סיפר לי שהנופשים מגיעים היום לתקופות קצרות יותר, משום שהם לא מסוגלים להתמודד עם תחושת הניתוק שנובעת מחסרונו של הסמארט-פון).

ואולי אנחנו מפחדים מהמחשבות שלנו. לא כולן אושר ואור, לא כולן מועילות ומשמעותיות.

חלק מהקושי הוא עניין של תרגול. בגלל החשיפה התמידית (והמוגזמת) לגירויים, לא למדנו לשלוט במחשבותינו, להיות אחראיים עליהן, וזהו הפסד אמיתי. כשאנחנו לא מאמנים את היכולת שלנו לחשוב מחשבות, אנחנו מאבדים אותן.

אנחנו לא מתאמנים בכלל לשלוט במה שאנחנו חושבים או במתי לחשוב. וזה חבל, משום שהיינו יכולים לרומם את עצמנו; היינו יכולים לשפר את האישיות שלנו; היינו יכולים לצמוח ולהשתנות; היינו יכולים לחשוב על נושאים חשובים (אני הייתי יכולה להחליף את כל שירי הפתיחה של תוכניות הטלוויזיה מימי ילדותי בשיעורי תורה משמעותיים!)... אני גוערת בעצמי.

אני עדיין רוצה נגן. לאותם רגעים בהם אין לי כוח או רצון לרסן את מחשבתי, לפחות תנו לי ביטחון שאני יכולה לעשות את זה. תנו לי להקשיב לשיעורים וללמוד כשאני מסתובבת.

אבל תנו לי גם מטרה חדשה – לא לבזבז את ההזדמנות שנותן לנו המצרך היקר והנדיר: זמן לבד.

כן, התפעלתי מהנוף המקסים. אבל אני יכולה יותר. למרבה המזל, חודש אלול כבר כאן, ראש השנה מתקרב, וזה הזמן המושלם לנצל את ההזדמנות לשינוי.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן