רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

תובנות מהחיים

הקיץ כבר כאן

כ״ה בתמוז ה׳תשע״ב כ״ה בתמוז ה׳תשע״ב 15/07/2012 | מאת אמונה ברוורמן

עברו רק כמה ימים מחופשת הקיץ, ואני כבר תולשת את שערותיי!

הקיץ כאן, ולמרות שאני אישה בת 54 (למה לשקר? תעודת הלידה שלי אומרת את האמת), נראה שעדיין יש לי ציפיות, כמו של ילדה, מהעונה. וגרוע יותר, גם אכזבות ותסכולים כמו של ילדה (אולי המילה ילדותיים מתאימה יותר) כשתוכניותי משתבשות. נראה שאני עדיין מצפה לחופשה, לימים ולילות של בטלה, לפיקניקים, לבריכה – ולמעט מאוד אחריות.

לא רק שאני גוזרת על עצמי אכזבות, אלא גם בלי זה הקיץ יכול להיות אתגר הרבה יותר מורכב מאשר ימי הלימודים הרגילים.

אפילו בין ההסעות לבית הספר, שיעורי הבית, ארוחות העשר ושאר האתגרים – יש סדר. יש רוטינה. בקיץ יש...כאוס. שרק הולך וגדל ככל שילדי מתבגרים ואני כבר לא יכולה להכריח אותם להשתתף בקייטנות.

נראה כאילו כולם כל הזמן זזים (אפילו אם הם סתם מסתובבים בבית ולא עושים כלום!) – אבל אף פעם לא באותו זמן. וכך הקיץ חולף מתוך סחרור מעורפל של חובות לעבודה (שלי), נסיעות (שלהם) ובילויים של ילד אחד (וכל פעם אחר) שמשום מה נשאר בבית.

מהרגע שיש לנו ילדים, החיים כבר לא עוסקים בנו

בסך הכל עברו כמה ימים ואני כבר מורטת את שיער ראשי!

אני יודעת שאני אמורה להתמקד בהנאה שבזמן האישי עם כל ילד, אבל נראה שנלכדתי בנדנודים, בתלונות ובהרגשה התמידית שמישהו מתפספס. איפה בדיוק נמצא אותו "חדר פרטי רק לי?!"

זה קצת כמו הבדיחה הישנה על הקשישות במושב הזקנים. "אוי" אומרת האחת. "אוי וי" אומרת השניה. "אוי וי איז מיר", אומרת השלישית. "טוב, מספיק לדבר על הילדים!"

טוב. מספיק להתבכיין, מספיק להתמסכן. הגיע זמן (לנסות) לשנות את הגישה שלי ולהגיע אל הקיץ בצורה חדשה. מהרגע שיש לנו ילדים, החיים כבר לא עוסקים בנו. אני יודעת ומקבלת את זה, אז למה לתת לשמש ולשמיים הכחולים לשטות בי? אני צריכה לעשות מה שהכי טוב בשבילם.

אני צריכה לתת להם זמן ותשומת לב (וגבולות!), ויודעים מה - נראה לי שאני מסוגלת ליהנות מזה!

כל עוד איני מאמינה שהייתי אמורה להיות במקום אחר (כן, אני יודעת שחוף הים נמצא שם כל השנה, אבל עדיין יש לי רעיונות נפלאים לחופש!) או לעשות משהו אחר (להוציא חובות עבודה בסיסיות שיעזרו לממן את כל הרפתקאות הקיץ), אני צריכה להפוך את עצמי לזמינה. זהו זמן נדיר של הזדמנויות – במיוחד עם המתבגרים והילדים הגדולים שלי.

קשה לשבור את כוחו של העבר. משקלן של הציפיות כבד. אבל אני יודעת שעשיתי אידיאליזציה לתקופה, ובכל מקרה זה כבר לא רלוונטי. כבר עברו שלושים שנה! הגיע הזמן לגדול ולהתקדם.

אחרי הכל, חופשת הקיץ היא באמת הזדמנות – רק שונה מזאת שרימיתי את עצמי לרצות.

זוהי הזדמנות לזמן משפחתי – להנאה וצמיחה. וזוהי הזדמנות לזמן אישי עם כל ילד. השנים באמת חולפות מהר.

ואני בטוחה שבבוא היום, כשהבית יתרוקן ואני אולי אוכל למלא חלק מחלומות הקיץ שלי, ארצה לחזור לימים האלה. אני בטוחה שאתחרט על כל רגע אבוד.

אז אני מתכוונת לתפוס אותו עכשיו! מישהו רוצה גלידה?

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן