לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




תחזירו לי את ההווה

תחזירו לי את ההווה

הסמארטפונים אמורים להיות כלים לשיפור התקשורת, אבל לפעמים נראה שהם עושים בדיוק את ההיפך.

מאת

פעם בשנה אנחנו יוצאים לאירוע ספורט, ושנה זאת לא יצאה מן הכלל. זהו אחד הבילויים המשפחתיים שעדיין זמינים בתרבות של ימינו. נחמד לשבת בין אלפי אנשים באוויר הצונן. נהנינו מכל רגע.

היה רק חיסרון קטן אחד בערב. לא, זה לא היה פקקי התנועה ביציאה, האצטדיון היה ריק למדי וחזרנו הביתה במהירות. אלה לא היו מריבות בין האוהדים, וגם לא אכילת יתר של ממתקים! הבעיה היחידה הייתה שהבאתי איתי את האייפון שלי.

אין לי שום מושג למה הבאתי אותו. זה לא שחיכיתי לאיזה טלפון או מייל חשובים. וזה גם לא שבעלי לא הביא את הנייד שלו למקרה שהילדים יצטרכו אותנו.

לא הייתה שום סיבה – חוץ מהרגלים רעים וכפייתיות. ובדומה לכך, לא הייתה שום סיבה מיוחדת – להוציא מהרגלים רעים וכפייתיות – לכך שכל הזמן הורדתי את הראש ובדקתי אם יש לי הודעות.

בהפסקה, במשחק עצמו, בהחלפת שחקנים – כשזה שם, קשה להפסיק. האור האדום הקטן מהבהב והעיניים שלי נמשכות למטה.

ומה שעצוב בכל זה הוא שרוב המיילים באמת לא חשובים. למרות כל הניסיונות לחסום ספאם והודעות שלא הסכמנו לקבל, הרוב עדיין דואר זבל שלא ראוי אפילו למבט קצר.

והרבה יותר גרוע מזה, אני מסתכנת להפסיד את הרגע שאותו אני אמורה לחוות וממנו ליהנות. מה שעוד יותר מעצבן זה שאני נזכרת שמאז ומתמיד סירבתי לקחת אתי מצלמה או מצלמת וידאו למסיבות של הילדים, משום שלא רציתי לפספס את רגעי ההווה מתוך התלהבות לתעד אותם לעתיד.

אני לא צריכה את האייפון שלי אתי כל הזמן

אני באמת לא רוצה להפסיד את האירועים והחוויות וההזדמנויות של ההווה, כדי לבדוק את האייפון שלי! אפילו הילדים שלי מעירים על נוכחותו בכל מקום (כשהם עצמם עסוקים בסימוסים, כמובן. נראה שהם מרגישים שיכולת הביצוע הרב-משימתי שלהם עולה על שלי. וכפי הנראה הם גם צודקים).

תהיה מה שתהיה הסיבה, יהיה מה שיהיה התירוץ, אני מבינה שטעיתי. אני לא צריכה את האייפון אתי כל הזמן. במיוחד כשאני יוצאת עם בעלי או עם המשפחה. זה מסיח את דעתי מהמקום בו היא אמורה להיות. הכל יהיה בסדר גם אם אשאיר את המכשיר בבית. ובפרפראזה לגברתי הנאווה, העולם ימשיך להסתובב גם אם אני לא אסתובב איתו.

האייפון אמור להיות כלי לשיפור התקשורת. וכשלוקחים אותו לאירועים חברתיים או משפחתיים, נראה שמשיגים בדיוק את התוצאה ההפוכה.

14/1/2012

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) אליהו, 18/1/2012 21:55

אין צורך בסמארטפונים

אני מכרתי את הסמארטפון שלי ואני הרבה יותר מאושר בלעדיו. לדעתי צריך רק טלפון להתקשר. רוצים שכלול? אפשר לקנות מחשב נייד, אבל לצורך שהאדם יילמד דרכו דברים ולא יהפוך לבובה של הטכנולוגיה כי זה גורם לניוון המחשבה. כן מחשב, אבל למטרת לימוד מעמיק והבנתי שמפתח את ההבנה.

(1) יעל, 17/1/2012 11:06

נראה לי שכל המכשירים הקטנים הללו -

השתלטו על חיינו כליל.ומה שאת מתארת זה סימפוטום של כולנו. בכל רובד בחיינו המכשירים שנועדו להקל ולקצר תהליכים בעצם גרמו להתמכרות ומימלא "להארכת" התהליכים. אמא שלי נתנה כותרת לכל יום בשבוע: יום כביסה, יום אפייה , יום נקיון. כי זה באמת לקח את רוב שעות היום. אבל אז לא מיהרנו להספיק עוד 10 דברים. עכשיו אנחנו מאפשרים [הדגש על מאפשרים , כלומר- זו בחירה] לעולם הדיגיטלי הזה לשלוט בנו, לנהל לנו את החיים ולצרוך את הזמן היקר שלנו . כמו בכל דבר - המינון הוא העיקרון שאמור להנחות. מה שוקראים היום: "מידתיות".

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub