לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




כשקשה לומר לא

כשקשה לומר לא

מה עושים כשמישהו לא מקבל את התשובה "לא", ואיך משלבים בין נחישות לנחמדות?

מאת

בעלי ואני אוהבים לסייר בשכונות שונות בעירנו. לכל אחת יש סגנון שונה, מראה ייחודי – ואפילו סוגי אנשים ששכיח למצוא באותו האזור. טיול כזה יכול להיות "דייט" מצוין של אחר צהריים – והמחיר שווה לכל נפש. אלא אם אנחנו מבלים יותר מידי זמן בתוך אחד מאותם בוטיקים מגוחכים שעל פניהם אנחנו חולפים...

לפני מספר ימים נכנסנו לחנות תכשיטים קטנה. בעל הבית, שהבחין בכיפה על ראש בעלי, התחיל לשוחח איתו על ענייני יהדות. הוא היה חביב וידידותי – אך אז החלה שיחת המכירות. הוא כבר יצר איתנו קשר, והיה לנו קשה מאוד להתנגד. אבל הוא גם רצה למכור לי כמה זוגות עגילים. והוא המשיך להראות לי זוג אחרי זוג אחרי זוג... חשתי רגשות אשמה שאני לא קונה כלום, ובקושי הצלחנו להימלט בלי לפגוע במאזן הבנקאי שלנו. נשמע מוכר?

מהי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם מצבים כאלה? קשה להיות ידידותיים אבל נחושים.

וריאציה אחרת של המוטיב הזה קרתה לי כשנכנסתי לקניון הקרוב כדי לקנות כמה מתנות לחג. מוכר מדוכן קטן פנה אלי ואמר שהוא היה רוצה לשאול אותי כמה שאלות בקשר לחג. המורה ליהדות שבי ענתה בשמחה לשאלותיו. אבל ברגע שהתשאול הסתיים, הוא התחיל להציג בפני את המוצרים שלו. ניסיתי לחלץ את עצמי בנימוס, אולם בסופו של דבר כשזה לא הצליח, פשוט הסתלקתי משם כשהמוכר צועק אחריי.

האם הייתי רעה? נראה שידידותיות ונחישות לא עובדים ביחד.

ואם מדברים על התחמקות מנומסת, אתגר מיוחד מתעורר מול אנשי הטלמרקטינג ונציגי ארגוני צדקה. אני יודעת שהם מנסים להתפרנס, ואני מכבדת אותם על כך. אני יודעת שזו אינה דרך קלה להרוויח משכורת, מה שגורם לי להעריך אותם אפילו יותר. אבל איך אומרים לא? לפעמים אני מרגישה כאילו שאני מנהלת משא ומתן באמצע השוק... אז אולי 180₪, או רק 36, או לפחות ח"י? מה אם אני רק אשלח לך מעטפה ותשלמי כשתוכלי. ומה אם....?

אני באמת, באמת לא רוצה לטרוק את הטלפון למישהו בפנים. אני יודעת שהם פשוט עושים את העבודה שלהם. אבל איך אפשר לשדר להם 'לא' החלטי, בלי להיות רע? בלי להרגיש רגשות אשמה?

לא נוכל לבזבז כסף בניגוד לרצוננו, ובכל זאת, עלינו להתייחס בנימוס ובידידות לאדם שמצידו השני של הקו

עסקאות כספיות עלולות לחבל במערכות יחסים, באופן שקשה יהיה לתקן אותן. במשך שנים רבות, חברה טובה שלי הייתה סוכנת נסיעות (מונח שכמעט חלף מהעולם). היא תמיד כעסה כשהחברות שלה לא ארגנו את הנסיעות שלהן דרכה. אבל היא כעסה גם כשהן כן עשו את זה ופנו אליה עם כל התלונות ודרישות הפיצויים שלהן.

אני מחפשת אחר תשובת פלא לדילמות הללו. האם יש דרך "נכונה" להסתלק? "גישה אחת" שמתאימה לכולם כיצד לרדת מהקו?

או שגם כאן, כמו בכל דבר אחר, תלוי במצב. אנחנו צריכים לפעול על פי התחושות והערכים שלנו. לא נוכל להרשות לעצמנו שילחצו עלינו לבזבז כסף בניגוד לרצוננו – אפילו עבור ארגון צדקה – ובכל זאת, אנחנו עדיין צריכים להיות ידידותיים ומנומסים לאדם מהצד השני.

בחלק מהנסיבות הללו לא כל כך פשוט לשמור על נימוס. לפעמים אנחנו מאבדים שליטה. לפעמים אנחנו מתפרצים בתסכול. אבל אם נגלה שליטה עצמית, אם ננהג מתוך אכפתיות והתחשבות, נכבד את עצמנו ואת הערכים אותם אנו מייצגים.

אנחנו לא חייבים לקחת חלק בפעולות הרואיות כדי לשנות את העולם. אנחנו פשוט צריכים לנהוג בהגינות ויושרה– דבר הרבה פחות קל ממה שזה נשמע. ודווקא משום שזה כל-כך קשה, זהו מבחן האישיות האמיתי, בזה נמדד הביטחון העצמי האמיתי שלנו ולא ביטחון שטחי שמפגין עצמה כלפי חוץ, אך חלש מבפנים. 

נהיה חזקים כשנדע לומר לא. ונהיה יותר חזקים כשנדע לומר את זה בנעימות וידידות. 

21/5/2011

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 6 תגובות ב-6 דיונים

(6) שוש, 5/6/2011 14:29

איך לומר לא?

ובכן, לעיתים נדמה כי זוהי משימה לא פשוטה ובמיוחד שאתה מצטייר כאדם נחמד כל הזמן וגם נראה כזה, אך מה לעשות החיים מובילים אותנו אם נרצה ואם לאו להיות מעט אסרטיביים. תמיד נוכל לומר לא בכל מצב, לכל נושא ולכל אדם כאשר אנו בטוחים שאיננו מעוניינים במוצר, בדבר או בקשר. החוכמה היא לדעת להיחלץ מהמצב כבר בתחילתו. צריך לומר לא, אך לא לשכוח לומר זאת בנחמדות אסרטיבית. איננו רוצים לפגוע באף אדם ומה שבטוח לא בעצמנו, בכיסינו ובכבודנו. מוכרים, חברים, מכרים ואפילו בן משפחה יהיו אולי המומים מהנחרצות שלנו ומכך שאנו עומדים על דעתנו, אך הם יקבלו זאת בסופו של דבר בלית ברירה ואנו מצידנו נהיה מרוצים מהתוצאה. שיהיה לכולנו שבוע נפלא, מלא בגישה חיובית, בחיוכים ואסרטיביות. :-)

(5) רותי, 24/5/2011 16:56

התשובה : אסרטיביות, עם מילות הקסם: אני לא מעונין\ית. נסו את זה. זה עובד

תשובה לטלמרקטינג, למוכר שאינו מרפהואיננו מעונינים בסחורתו. שלוש המילים הללו, הנאמרות עם תחושה החלטית, אינן פוגעות בצד השני, אך מבהירות את עמדתנו. "אני לא מעונין, אני לא מעונינת", נסו זאת. זה עובד. איך לומר "לא" בלי להרגיש אשם ולסיים במהירות את הדיון, שאיננו מעונינים בו. בהצלחה!

(4) יעל, 24/5/2011 08:04

וזה עוד במקרה הטוב...

נסעתי בשבוע שעבר בתור טרמפיסטית- עם אדם "נחמד" וידידותי... הוא דיבר על כל מיני דברים בפתיחות וידידותיות. והכל ב"תמימות"... אחר כך הוא התחיל לדבר איתי ולדובב אותי והתחיל להטריד אותי ...

(3) קרן, 22/5/2011 20:17

"אור לגויים"

אני מצטערת אבל בנקודה הזו קשה לי להסכים , עולם השיווק בישראל הרבה יותר אגרסיבי ודורסני מארצות אחרות ...בכל אופן מאירפה , ועל כן המשווק מכניס את הצרכן לסיטואציה לא נעימה שהוא מרגיש כמעט "חובה לקנות" ואם לא הוא כמעט "חוצפן" ..וזה רק בישראל , ולא באשמת הצרכן , ולכן באותו רגע על הצרכן לזכור שאם המשווק מספיק חוצפן להכינס אותו לסיטואציה הזו , הוא בטוח יכול להיות "חוצפן" גם ולענות לא בהתאם , בצורה נחרצת .

(2) אנונימי, 22/5/2011 13:54

איך להגיד "לא" בצורה מנומסת.

מאד הייתי רוצה אבל אני לא יכול (כרגע). אני מצטער...

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub