לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




על רגשות וכדורגל

על רגשות וכדורגל

מאיפה הגיעו הדמעות לעיני באמצע משחק כדורגל?

מאת

לא יכולתי להאמין לעוצמת הרגשות שמילאה את האוויר. דגלים וכרזות הונפו אל על, זיקוקים ונפצים הרעישו, קריאות, צפירות וסירנות... לרגע הוצפתי בהתרגשות. הייתי חייבת להילחם בדמעות. צריכים להיות שם כדי להרגיש את זה. ואז עלו למגרש שחקני נבחרת הבית – הייתי במשחק כדורגל.

מוכרחה להודות על סוד קטן ואפל שלי - אני אוהבת כדורגל, באמת. אין לי שום דרך להסביר או להצדיק את זה, אני פשוט אוהבת כדורגל. בכל זאת, אני מפגינה שליטה עצמית, ומגבילה את עצמי למשחק אחד בשנה. בעלי ואני יוצאים לחברים במוצ"ש, וצופים יחד במשחק כדורגל. חוץ מזה, אני שומרת מרחק, ולא הייתי במשחק כדורגל אמיתי לפחות שלושים שנה, אם לא יותר. חשבתי שאולי כדאי לבדוק אם זה באמת כל כך מוצלח כמו שאני זוכרת.

לכן גררתי את בעלי הנאמן (אם מדברים על החלפת תפקידים!), למשחק כדורגל אמיתי. מה שהכי הדהים אותי, ולמעשה מה שהכי הפחיד אותי, היה עוצמת הרגש. מההתחלה המרגשת לאורך כל המשחק, הקהל נסחף להתלהבות משכרת. קריאות הבוז החרישו את האוזניים, כשהכדור היה אצל קבוצת היריב.

לא נוכל להחליט את ההחלטות החשובות ביותר בחיינו אך ורק על פי הרגש

ואני חשבתי לעצמי, באיזו קלות ניתן להטות רגש, וכמה זה מסוכן. הייתי המומה מעצמי. מאיפה באו הדמעות האלה? הרי ממש לא משנה לי אם מדובר בקבוצה זו או אחרת. אין שום דבר מחמם לב במיוחד במשחק כדורגל, ולמעשה, אפשר בהחלט לטעון שההיפך הוא הנכון. אולם האווירה הכללית עוררה בתחכום רב תגובה רגשית, כשהיא מתוכננת לגרום לנו להרגיש חלק ממשהו גדול מאתנו, משהו חשוב, מיוחד ונעלה – אף אחד לא העז להכריז שהמלך עירום. אף אחד לא העז ללחוש: "זה בסך הכל משחק, בסך הכל משחק כדורגל".

לכן אני כל כך חשדנית ביחס שלי לרגש - כל כך קל לשלוט בו. אחת מאבני היסוד למחשבה היהודית היא להתקדם בכוח המוח ולא בכוח הלב.

לא שאין טעם או תועלת בחוויות רגשיות, אלא שעלינו להכניס גם לשם את השכל, כדי לבחון מהי משמעותה של החוויה ומדוע. אחרת, זה מבלבל ומטעה. אחרת, זה מסוכן.

צפייה בסרטונים מתוך העצרות של היטלר, ממחישה לנו בבירור רב את כוחו ההרסני של הרגש. אני לא מטיפה לקיום שכלי סטרילי, אלא רק מסבירה כמה חשוב להכניס את נקודת המבט השכלית למה שהרגש מספר לנו.

אנשים מתרגשים מאוד מאירועי ספורט. הם מאוד מעורבים רגשית בניצחונות או בהפסדים (כאילו שהאוהדים עצמם משחקים). התוצאות הופכות לחשובות מבחינה רגשית (ולא רק בגלל נבחרת הדמיונות שלהם) והם מאבדים פרופורציות. אגרופים מונפים ומהלומות מוחלפות - במשחקי כדורגל באירופה ובאנגליה, אנשים אפילו נהרגים. על מה?

אבל זה לא רק בספורט. אנחנו לא יכולים להחליט את ההחלטות החשובות ביותר בחיינו אך ורק על פי הרגש. ההרגשות שלנו חשובות פחות מהעובדות בשטח, מהמציאות עצמה.

אמנם דרושים לשם כך משמעת חזקה וכוח רצון, אולם בסופו של דבר זאת הדרך היחידה להגיע להחלטות נבונות. מפחיד לחשוב באיזו קלות אנחנו עלולים להתפתות. עלינו לעמוד על המשמר.

לא אגלה לכם מי ניצח, אציין רק, שמשום מה, זה שימח אותי!

30/1/2011

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 3 תגובות ב-3 דיונים

(3) אביגייל, 30/1/2011 12:47

כן,זה קורה גם לי...

שהעניים שלי מוצפות בדמעות והלב שלי מתמלא באהבה ובחום...כשאני רואה כמות גדולה של אנשים מתאחדים בלב אחד! סביב משהו! נכון...יש את זה גם בכדורגל...אפילו ש...ממ..לא נעים להגיד זה..מגרש דשא...כללים בינלאומיים של המשחק...ועבודה אינטנסיבית של מספר אנשים-שחקנים שחייבים להיות בכושר ובריכוז ומהירות תגובה...הציבור- הקהל ניכנס לנימים הדקים האלה...ומתמכר לזה באהבה...במיוחד גברים...ו...מרגישים שהשחקנים מיצגים אותם על המגרש,( מגרש החיים) הם ממש הם- הזדהות מוחלטת!!! הם בלחץ בתיקווה במתח...ואם יש גול!!!!! ואוו! איזה שימחה !!!עשינו את זה ביחד!! ניצחנו את הרע!!! (...60 שניות על כדורגל) אנחנו מאוחדים!!!יש לנו כח עוצמה1 מדהים- נו לראות דבר כזה ולא להתרגש?!???! ושהקהל יהודים ישראל!!! "עם אחד בלב אחד" (אפילו שזה סביב משהו לא מציאותי,דימיוני, המצאה חולפת של בן אנוש) זה גורם לסוף סוף קהל דבק ללא מחיצות! בעצם זאת ה...תכלית שלנו כעם ישראל- להתאחד! תמיד לא רק במגרש!"עם אחד בלב אחד" וגם בטכסים זה ככה כמו שנטלי ציינה...יש התרגשות שקט כל אחד מבטל את האגו שלו את הצרכים את המטלות הדאגות השטויות...ומתאחד עם חבריו רעיו...."ומרגיש בעוצמה"ואהבת לריעך כמוך" שבעצם הכל שטויות.....והעיקר הוא חיבור הלבבות..בחיי היום יום צריך אומנות מיוחד להרגיש את זה...אבל זה אפשרי קסום כדאי...מדהים מרגש ומהנה...אני אוהבת אתכם! אביגייל

(2) נטלי, 30/1/2011 10:49

זה קורה לי גם בטקסים רשמיים

הדמעות מגיעות לעיניים מבלי שאני באמת ממש מאמינה בחשיבות העניין. יש משהו סוחף כאשר הרבה אנשים מתאחדים סביב גורם אחד אפילו אם הם לא ממש מאמינים בו.

(1) מופתע, 30/1/2011 10:47

את? כדורגל?

יש הפתעות בחיים...

 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub