לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




אין לי מה ללבוש!

אין לי מה ללבוש!

על מסע קניות לשינוי תדמית, שהוכתר בהצלחה.

מאת

"אין לי מה ללבוש!" קבעתי נחרצות, מעקמת את אפי, בעודי "מדפדפת" בפעם המאה בארון הבגדים הפתוח לרווחה.

המשכתי "לדפדף", כשאני פוסלת את כל ההיצע, בזה אחר זה: החליפה הזו משנה שעברה כבר דהויה מידי (אז למה שמרתי אותה מלכתחילה?). החצאית השחורה כבר לא ממש עולה עלי. בחולצה השבתית חסר כפתור ועדיין לא הזדמן לי לפקוד את חנות הדסקית, כשכל הסימנים מעידים על כך, שכנראה גם לא יזדמן לי. יש לי חולצות צבעוניות בשפע, אבל הווסטים התרפטו. בחליפה הירוקה אי אפשר לנשום ובכלל, לאחרונה, כבר כמה חברות "רמזו" לי, שאני מתלבשת קצת כמו "ינטע". (מה אני אעשה שאני חובבת את המראה ה"ינטעי"?).

בקיצור, היו לי את כל הסיבות שבעולם לצאת למסע קניות ברחבי העיר הסואנת.

פיניתי לי בוקר, כשאני מחליטה לשמוע בעצת חברותי ולקנות הפעם משהו "צעיר ואופנתי" ועליתי על האוטובוס למרכז העיר.

התחלתי את המסע בשיטוט מחלון ראווה אחד למשנהו, כשאני מנסה לאתר בגד לטעמי.

לאחר שעה של שיטוטים מייגעים, משלא מצאתי שום פריט מלהיב, חוץ מחליפה בורוד עתיק, שבטוח מתויגת ב"אופנת הינטע", החלטתי להיכנס בכל זאת, לאחת מהחנויות היותר אופנתיות ו"לנסות להיות קצת פחות שמרנית ויותר זורמת", כפי שחברה מבינת עניין ייעצה לי.

המוכרת האדיבה הציעה לי את עזרתה ושאלה מה אני מחפשת.

"משהו צעיר ואופנתי בבקשה" עניתי בהחלטיות. מנסה להישמע בעניינים.

המוכרת בחנה אותי מכף רגל ועד ראש והסירה מהקולבים חליפה פרחונית, חלקלקה ומנצנצת.

"תנסי את זה. היא מונחת משגע!" אמרה והושיטה לי אותה.

לא ניסיתי להילחם בכלל. בידיעה כי אני מוחזקת כבעלת טעם של זקנות, מי אני שאתווכח עם מוכרת אופנתית?

מדדתי.

כבר כשהחומר הזה החליק על גופי, ידעתי שזה ממש לא אני. השתחלתי פנימה, משכתי לכאן ולכאן ויצאתי חסרת נשימה מתא ההלבשה.

"נפלא! את נראית צעירה בעשרים שנה!" הכריזה המוכרת, עוד בטרם הספקתי להציץ במראה. לבבואה שקידמה אותי, לא היה כל קשר אלי. עמדה שם אישה. הדוקה (ולא ממש אדוקה) ומאד, מאד... נוצצת.

"אה... יש לך אולי עוד משהו להציע?" שאלתי בתקווה, שהפעם היא תציע לי משהו קצת יותר נסבל.

"כן, כמובן." היא ענתה והלכה לחפש.

"זזזה, זה מה שאופנתי?" שאלתי בהיסוס. מדמיינת את עצמי לכודה בתוך הרשת.

"מה דעתך על זה?" שאלה, כשהיא פורשת לנגד עיני חולצת לייקרה, עם עליונית מרשת וחצאית עם סרטים בתחתית.

"זזזה, זה מה שאופנתי?" שאלתי בהיסוס. מדמיינת את עצמי לכודה בתוך הרשת.

"בטח. זה ה-ל-ה-י-ט עכשיו! לא תמצאי שום דבר אחר בכל החנויות! זה מה שהכי הולך היום!" ענתה בהחלטיות, מנפצת לי את התקווה, שאולי בחנות אחרת יתמזל מזלי.

מדדתי גם את זה.

הפעם כבר ידעתי למה לצפות מהבבואה שלי וכשראיתי את עצמי מפרכסת בתוך הרשת, לא נותר לי אלא להיענות להצעה הבאה ולנסות את שאר הדגמים המאוד אופנתיים, שהמתינו לי בסבלנות.

לבשתי ופשטתי ולבשתי ופשטתי. הערמה על השולחן רק הלכה וגבהה ועדיין לא מצאתי את מבוקשי. יש לציין, כי המוכרת הפכה את זה לאתגר אישי, להלביש אותי ולזכותה ייאמר, שהיא לא התייאשה ולא נלאתה להציע לי מכל הבא ליד.

לאחר שעתיים מייגעות ומתישות, קלטתי בזווית העין, דמות חולפת מחוץ לחנות, שלבשה משהו מוכר. משהו חביב. משהו ורוד ו... כן, גם צנוע. משהו, שמאד מאד מצא חן בעיני.

הודיתי במבוכה למוכרת החביבה, שנשארה למרבית הפלא סימפטית ויצאתי מהחנות. חציתי את הכביש, נכנסתי לחנות הסמוכה ורכשתי לי, כן, לא טעיתם... את חליפת "הינטע" בורוד עתיק!

כן "ינטע", לא "ינטע", אני אוהבת אותה והכי חשוב – סוף סוף יש לי מה ללבוש!

עד הפעם הבאה, שאפתח את הארון...

15/5/2004

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 3 תגובות ב-3 דיונים

(3) אנונימי, 27/1/2013 18:30

אהבתי שכתבת שלאחר שעה אין לך שום בגד שאהבת.... אני מזדה

ממש צודק וחמוד!!

(2) jasmine, 14/9/2004 01:24

hey

hello yaara, i must tell how much i love the way you writ, the you look at things, the way you let ather pouple see what you see, makes life seems ezyier and nicer. so thank you for being ho you are.
love jasmine

(1) פרידה, 18/5/2004 03:53

מזדהה איתך

בס"ד
אני מזדהה איתך לחלוטין, גם אני חושבת שיש לי טעם כזה ויש לי גם צורך להתחדש...
בהצלחה

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub